מה צפוי לכלול סיוע המיליארדים שתעניק ארה"ב לישראל?

על רקע המלחמה המתפתחת ללא הרף, עדשת התקשורת העולמית חושפת נקודות מבט ייחודיות על מה שקורה בארץ. מניתוחים של מומחים בינלאומיים, פרשנויות מזווית אחרת וגם סיפורים קטנים מישראל שנעלמים מן העין, בכל יום נגיש לכם סקירה יומית קצרה מן הנכתב בתקשורת העולמית על ישראל במלחמה, כדי לנסות ולפענח איך דברים מפה נראים מעבר לים. 

● שאלות ותשובות | ארה"ב במתקפה רחבת היקף: האם איראן תישאב למלחמה בקרוב? 
● "עם טראמפ היה אחרת": תרגום בלעדי לראיון של בן גביר ב-WSJ 

1מה יכלול הסיוע הכספי החדש של ארה"ב לישראל

"חקיקה המעניקה סיוע צבאי חדש של 17.6 מיליארד דולר לישראל בזמן שהיא מנהלת מלחמה נגד חמאס, נחשפה בשבת בבית הנבחרים האמריקאי", נכתב אמש ברויטרס. נכתב כי "הצעת חוק המימון, שהוצעה על ידי ועדת הקצאות הכספים של בית הנבחרים, עשויה להגיע להצבעה בבית הנבחרים המלא מתישהו השבוע", לפי דברי היו"ר מייק ג'ונסון במכתב לחברים. צוין כי "בית הנבחרים שבשליטת הרפובליקנים אישר בעבר סיוע צבאי חדש של 14.3 מיליארד דולר לישראל. עם זאת, סיוע זה הותנה בקיזוז העלות על ידי הקצאה מחדש של כספים מתחום אחר של התקציב הממשלתי, בפרט מכסף שהוקצה לרשות המסים האמריקאית". עוד צוין כי "הסנאט שבשליטה הדמוקרטים התנגד להתניה הזו וצפוי לחשוף חבילת חקיקה שתסייע לישראל וכן תעניק סיוע צבאי נוסף לאוקראינה במלחמתה נגד רוסיה".

נכתב כי "לפי ועדת ההקצאות, ה-17.6 מיליארד דולר יכללו כספים לסיוע בחידוש מערכות ההגנה מפני טילים של ישראל, רכישת מערכות נשק מתקדמות נוספות וייצור ארטילריה ואמצעי לחימה אחרים. חלק מהמימון ישמש גם לחידוש נשק אמריקאי שסופק לישראל בעקבות התקפת חמאס על ישראל ב-7 באוקטובר". היו"ר ג'ונסון צוטט בדברים שכתב במכתב לעמיתיו: "הצורך לתמוך בבעל בריתנו הקרוב ביותר ובכוחות שלנו באזור מעולם לא היה דחוף יותר".

מתוך רויטרס, מאת ריצ'ארד כהן. לקריאת הכתבה המלאה. 

2איך משפיע זיכרון השואה על המלחמה

"האירוע המכונן בהקמת המדינה היהודית - השואה - מעצב כעת, כמעט בכל צעד, את מלחמתה של ישראל בעזה", נכתב בפוליטיקו. "הזוועות של שנות ה-40 שוררות בוויכוח הפוליטי. ראש הממשלה בנימין נתניהו - שאליו הצטרפו ישראלים בולטים רבים נוספים - מיהר להשוות את החמאס האיסלאמיסטי לנאצים בעקבות התקיפה הרצחנית ב-7 באוקטובר. עבור רבים, המתקפה היא סימן לכך שהעם היהודי עומד בפני עוד קרב כולל על עצם קיומו. ועבור אלה הנוקטים בדעה זו, הפסקת המלחמה כדי לשאת ולתת על שחרור בני ערובה תהיה נאיבית", נכתב.

עוד נכתב כי "אמנם לאותו חזון קיומי של המערכה נגד חמאס יש משקל משמעותי בפוליטיקה הישראלית, אבל הוא בשום אופן לא אוניברסלי. לנתניהו יש מתנגדים קולניים הטוענים שהוא מגזים באיום על הישרדות האומה הצבאית מאוד למטרותיו הפוליטיות. אחרים - כולל ניצולי שואה - מתעקשים שיש ציווי אתי להתמקד בגורלם של יותר מ-100 בני הערובה שעדיין מוחזקים בשבי חמאס, גם אם זה אומר לרסן את המלחמה להשמדת חמאס בעזה". עוד הובאו דבירו של עמיחי שיקלי, השר לענייני תפוצות ומלחמה באנטישמיות, שעבורו "לא הייתה שאלה של הימור. 'יש מלחמה נגד העם היהודי. זו לא דעה, זו עובדה'".

מתוך פוליטיקו, מאת ג'יימי דטמר. לקריאת הכתבה המלאה.

3ארה"ב הולכת על חבל דק

"זה היה אמור להישמע הרסני, אבל התקיפות האוויריות של יום שישי בלילה על יותר מ-80 מטרות בתוך עיראק וסוריה היו - עד כה - תגובה מוגבלת יחסית לאובדן החמור ביותר של חיי צבא ארה"ב באזור זה כמעט שלוש שנים", נכתב אמש ב-CNN לאחר שארה"ב תקפה יעדים של משמרות המהפכה והמיליציות הפרו־איראניות בעיראק, סוריה ותימן. זאת בתגובה לתקיפות האיראניות שפצעו 41 חיילים אמריקאים והרגו 3. "זה היה רחוק מלהיות המכה הכי גדולה שהפנטגון היה מסוגל לספק", נכתב. "זו הייתה בחירה ברורה ומחושבת. ממשל ביידן התמודד עם משימה כמעט בלתי אפשרית: הכה חזק מספיק כדי להראות שאתה מתכוון לזה, אבל גם להבטיח שהיריב שלך יכול לספוג את המכה מבלי להתפרץ".

ב-BBC נכתב לפי מומחים, "ארה"ב חייבת ללכת על קו דק בין הרתעת מדינה כמו איראן מבלי להצית סכסוך גדול יותר". מדובר בהתנהלות שעשויה לאפשר לארה"ב לאמץ גישה מתונה למבצע - "לא קשה מדי ולא רך מדי'", צוטט בראדלי באומן, מנהל בכיר של המרכז לכוח צבאי ופוליטי בקרן להגנה על דמוקרטיות בוושינגטון. "עם זאת, הרפובליקנים בקונגרס מיהרו לגנות את גישתו של ביידן על כך שהיא נוחה מדי כלפי איראן. יו"ר בית הנבחרים מייק ג'ונסון, הרפובליקאי החזק ביותר בקונגרס, אמר לאחר ההתקפות כי "לחיצת יד פומבית ואיתות מוגזם פוגעים ביכולתנו לשים קץ מכריע למטח ההתקפות שנמשך במהלך החודשים האחרונים".

מתוך CNN, מאת ניק פטון וולש. לקריאת הכתבה המלאה. 

מתוך BBC, מאת ברנד דבוסמן, קיילה אפשטיין. לקריאת הכתבה המלאה. 

4מקומן של נשים בהליכי שלום

"בעוד מלחמה משתוללת בין ישראל לחמאס ברצועת עזה, קשה לדמיין את סיום הסכסוך. עם זאת, במשך עשרות שנים, תנועה הולכת וגדלה של נשים פלסטיניות וישראליות לא רק חזתה דו-קיום בשלום, אלא גם דרשה זאת", נכתב בפורן פוליסי. "שלושה ימים בלבד לפני המתקפה של חמאס ב-7 באוקטובר, אלפי נשים משתי קבוצות למען שלום התאספו באנדרטת הסובלנות בירושלים לעצרת וצעדה. ישראליות מ'נשים עושות שלום' נשאו דגלים כחולים, ופלסטיניות מ'נשות השמש' הציגו דגלים צהובים", נכתב. עוד צוין כי "ארגון 'נשים עושות שלום' נוצר בתגובה למבצע צוק איתן. 'אנחנו, אמהות פלסטיניות וישראליות, נחושות לעצור את מעגל הקסמים של שפיכות הדמים', נאמר בהקדמה לקמפיין שלהן. אבל במלחמה בין ישראל לחמאס שהחלה מאז, קולן של נשים חסר במידה רבה במשא ומתן והתייעצויות".

בהקשר זה עוד נכתב כי "הבטחת השתתפותן של נשים אינה קשורה לשוויון או הגינות או להפגנה של הכלה. מדובר בסיכויים לזכות בשלום". כך, צוין כי "בשנת 2014, לורל סטון, אז חוקרת באוניברסיטת סיטון הול, ערכה ניתוח כמותי של 156 הסכמי שלום לאורך זמן. היא גילתה שכאשר נשים הן מקבלות החלטות, ההסתברות להסכם שיימשך שנתיים לפחות עלתה ב-20%".

מתוך פורן פוליסי, מאת סנטה סקראף. לקריאת הכתבה המלאה.