הבחירה בין רכב חשמלי סיני למערבי לא קשורה רק למחיר. זה מה שכדאי לדעת

כ־37,400 כלי רכב חדשים נמסרו בישראל בחודש ינואר 2024. מנקודת מבט פסימית, מדובר בנתון המסירות הנמוך ביותר לחודש ינואר בשמונה השנים האחרונות, וירידה חדה של 21% לעומת ינואר אשתקד. אולם, חסידי חצי הכוס המלאה יטענו שמדובר בנתון מכובד ואולי אפילו מפתיע לטובה בהתחשב בנסיבות הביטחוניות והכלכליות.

● יותר מ-20 מותגי רכב סיניים כבר בארץ - וזו רק ההתחלה. קבלו הצצה
● ניתוח גלובס | הטרנד החם של ענף הרכב מתמודד עם איום חדש ולא צפוי
● מבחן דרכים | עם ממדים נדיבים ותמחור אגרסיבי: החשמלית שרוצה לקחת נתח לטסלה

יותר מהכול, הנתון הזה מעיד בעיקר על כך שעשרות אלפי לקוחות פוטנציאליים החליטו לדחות את רכישת הרכב שתכננו עד להתבהרות המצב הכלכלי, הביטחוני והרגולטורי. לאור העלייה המתמשכת ברכישת כלי רכב חשמליים בישראל, הרכבנו מדריך רכישה מתומצת לכמה מהשאלות הבוערות.

למה לעבור לחשמל?

היצע הרכב החשמלי בישראל צמח בעשרות אחוזים בשנתיים האחרונות, ורק בארבעת החודשים האחרונים נוספו לשוק לפחות עוד שלושה מותגים חשמליים חדשים - לא כולל אלה שיושקו בשבועות הקרובים. כל אחד מהמותגים הללו משקיע מיליוני שקלים במיתוג, פרסום, שימור, מבצעים וכדומה. התוצאה היא "רעש" דיגיטלי מחריש אוזניים, שמציף את הרכב החשמלי אפילו לתודעה של הלקוחות הכי שמרנים וחסיני חידושים.

התשובה על השאלה הזו עדיין די חד־משמעית - אם אין לכם נגישות למטען פרטי בבית או בעבודה, ספק אם רכב חשמלי הוא עבורכם בנקודת הזמן הנוכחית. בעוד שמחירי החשמל הביתי לטעינת רכב עדיין נמוכים, מחירי הטעינה בתחנות הציבוריות עולים בעקביות. יש אף ספקים שהחלו לגבות לאחרונה יותר משני שקלים לקילוואט טעינה - כלומר עלות הטעינה בתחנות הציבוריות כמעט הכפילה את עצמה בתוך שנתיים.

אמנם השימוש בטעינה ציבורית עדיין זול ממחיר הבנזין בתחשיב לקילומטר נסועה, במיוחד אם מחירי הבנזין ימשיכו לטפס במהירות כמו בחודש החולף. אבל עלות הטעינה הביתית היא הרבה יותר נמוכה מזו של עלות הטעינה הציבורית, והפער לטובתה הולך וגדל מחודש לחודש והופך משמעותי עבור מי שנוסע הרבה יותר מהממוצע.

מלבד עלות החשמל ונגישות לטעינה בתעריף "ביתי", יש לקחת בחשבון עוד שלושה גורמים שמשפיעים על הכדאיות הכלכלית של המעבר מבנזין לחשמל. הראשון הוא אגרת רישוי שנתית מופחתת משמעותית על רכב חשמלי, שנעה סביב 550 שקל בלבד. אלא שההטבה הזו עתידה להיעלם בקרוב, אולי אפילו בחודשים הקרובים, בעקבות ההחלטות על התקציב ל־2024.

 נקודת טעינה חשמלית ברמת גן / צילום: Shutterstock

הגורם השני הוא "מס הנסועה" על רכב חשמלי, בגובה 15 אגורות לקילומטר, שאמור היה להיכנס לתוקף מתחילת 2026. קשה לדעת כרגע אם הוא אכן יתממש, אך לפי הערכות הסיכויים לכך נמוכים. כעת הוא הוצא מחוץ לתקציב הרשמי ועבר "להליך חקיקה נפרד", והתרגום המעשי הוא "יש לנו כרגע מספיק כאבי ראש פיסקאליים ופוליטיים אז דחפנו את הנושא למגירה עמוקה".

תיאורטית זו בשורה חיובית לבעלי רכב חשמלי בהווה, ולמי שתכננו לרכוש אותו בעתיד. אבל כדאי לראות את התמונה הרחבה: הטלת מס הנסועה היא תנאי לקיומו של מתווה חדש להעלאה מדורגת של מס הקנייה על רכב חשמלי בין השנים 2025 ל־2028, שהופיע בתקציב. מתווה כזה אמור היה להיות מעין "הבטחה ממשלתית לשמירת ערך" של רכב חשמלי משומש לפחות בשלוש השנים הבאות. כלומר, אם החשמליות חדשות יתייקרו עקב העלאת מס הקנייה גם המשומשות יתייקרו בהתאם.

אבל אם מס הנסועה יורד מהפרק לא ברור מה יקרה כעת למתווה העלאת מס הקנייה על רכב חשמלי בשנים הקרובות ולמחירי המשומשות. כלומר, מי שמתכנן לעבור מבנזין לחשמל רואה לפניו אי־ודאות לגבי שמירת ערך רכבו בעתיד. במיוחד כאשר היצע החשמליות המשומשות יגדל.

בשורה התחתונה: בתנאים הנכונים (בעיקר טעינה פרטית) רכב חשמלי עדיין יכול לחסוך הרבה בעלויות השוטפות. אולם, הערפל סביב סוגיית המיסוי מסבך משמעותית את מה שאמור היה להיות החלטה קלה.

סיני או מערבי?

בהנחה שלא נרתעתם מהמכשולים והחלטתם על רכב חשמלי, עולה עוד שאלה, שנפוצה מאד לאחרונה: האם לבחור ברכב חשמלי סיני או "מערבי"? יותר מ־90% מדגמי הרכב החשמליים בפלח המחיר המרכזי של עד 200 אלף שקל בישראל הם של מותגים סינים. בנוסף לכך, גם בטווח המחיר של 200־350 אלף שקל יש לסינים דומיננטיות בשוק הישראלי, אם כי כאן ההיצע כולל כבר יותר דגמים מתוצרת קוריאה, יפן ואירופה. נתוני המסירות בארץ אכן משקפים זאת, ובינואר הובילו כלי הרכב מתוצרת סין את המכירות, לראשונה בהיסטוריה, עם נתח של כ־22% מכלל המסירות החודשיות.

אך זה לא הופך את ההתלבטות לפשוטה יותר. זאת כיוון שחלק נכבד מהמותגים הסינים המתחרים בישראל הם חדשים ולא מוכרים - לא רק בארץ, אלא גם לעיתים באירופה ואפילו בסין עצמה.

התשובה על השאלה אם לקנות רכב חשמלי סיני או מערבי היא לא חד־משמעית. היצרנים הסינים השתפרו מאד בשנים האחרונות בכל הנוגע לבשלות של טכנולוגיית ההנעה החשמלית ולאיכות הייצור, והם מציעים לרוב יותר אבזור תקני וטווח נסיעה לכסף ממתחריהם המערביים. אבל אין אחידות בהיצע, והריבוי העצום של מותגים לא מוכרים מחייב את הלקוח לתת את דעתו לכמה סוגיות.

הראשונה נוגעת לסיכוי שלדגם או למותג כלשהו לא תהיה המשכיות בשוק הישראלי. כלומר, היבוא יופסק ומחיר היד השנייה של הרכב יקרוס. זו אינה שאלה תיאורטית; בשנתיים האחרונות כבר ראינו מותגים סינים שהצליחו למכור כמות מכובדת של כלי רכב בישראל, אבל נותרו "יתומים" אחרי שהיצרן החליט לצאת מאירופה בשל שינוי אסטרטגיה, או כיוון שנקלע לקשיים פיננסיים. זה יכול לקרות בעתיד גם למותגים גדולים ומבוססים אם יורעו תנאי הסחר ליצוא רכב סיני לאירופה.

לפיכך מומלץ לבדוק היטב מה מצבו של היצרן בסין והאם יש לו תוכניות מוכחות או יכולת פיננסית לבסס נוכחות באירופה לאורך זמן. השקעה של היצרן בביצוע תקינה אירופאית מלאה (WVTA) לדגמים החשמליים שלו, במקום בתקינה "לסדרות קטנות" (שמוגבלת לייבוא כמה מאות יחידות בשנה לישראל), היא סימן מעודד. זאת על אף שכבר ראינו יצרנים עם תקינה אירופאית מלאה שהתפוגגו.

השאלה השנייה היא מי "הגב המקומי" של המותג הסיני ואיך היבואן יכול לתמוך במותג בכל הנוגע לשירות וחלפים לאורך זמן. נזכיר שאפילו מותגים מבוססים כמו טסלה מתקשים לספק שירות באיכות הנדרשת. לכן במקרה של מותג לא מוכר שווה לבדוק אם קיימת "רשת ביטחון" של היבואן למקרה של נסיגת היצרן מהארץ דוגמת התחייבות לרכישה חוזרת של הרכב.

בהקשר זה כדאי גם לבדוק מה מדיניות ביצוע עדכוני התוכנה מרחוק (OTA) של הרכב בטווח הארוך. רכב חשמלי מודרני דומה לטלפון סלולרי מתקדם: עדכוני תוכנה סדירים של היצרן יכולים לתקן "באגים", לשדרג יכולות עם הזמן ובכלל להאריך את משך חיי השימוש של הרכב. לא כל היצרנים הסינים טורחים להשקיע בשדרוג התוכנה של דגמי היצוא שלהם, במיוחד אם מדובר בדגמים שהם כבר די ותיקים בסין ונוכחותם בשוק הסיני מזערית. עדכוני OTA הם כמעט חלק מובנה מהשירות של מותגי פרמיום, אבל בפלח העממי המצב שונה.

השאלה השלישית נוגעת לבטיחות, שאצל לא מעט מותגים מסין היא עדיין סוג של "קופסה שחורה". יש יצרנים שממהרים להעמיד את כלי הרכב החשמליים שלהם במבחן NCAP האירופי, כך שיש לגביהם מידע. אחרים מסתפקים בהצהרות על נתונים ממבחני ריסוק בסין, שבהם הסטנדרטים שונים מאד מאלה של אירופה. בהצלחה.