העתירה החדשה להוצאת נתניהו לנבצרות נדחתה על הסף

בית המשפט העליון דחה היום (א') על הסף את העתירה החדשה להוצאת ראש הממשלה בנימין נתניהו לנבצרות. השופטים נעם סולברג, דוד מינץ ויעל וילנר קבעו כי יש לדחות את העתירה משני טעמים: היעדר מיצוי הליכים וכריכת מספר טענות ממישורים שונים באותה עתירה.

● הסדר מקל לבזק בתיק 4000: התיק ייסגר, החברה תשלם 800 אלף שקל
● ארי הרו, לשעבר ראש הסגל בלשכת ראש הממשלה, הורשע במרמה והפרת אמונים
● עו"ד בעז בן צור, סנגורו של נתניהו בתיק 4000, ביקש להתפטר מהייצוג

בין העותרים: סופי ברזון־מקאי ורון שפרוני, שניצלו מהטבח בקיבוץ בארי, הרמטכ"לים לשעבר דן חלוץ ומשה (בוגי) יעלון וח"כ נעמה לזימי ממפלגת העבודה.

בעתירה נטען כי קיים ניגוד עניינים בין יכולתו של נתניהו לנהל את משפטו לבין חוסר יכולתו לנהל משפט לצד ענייני המדינה, העדפת ענייניו האישיים על פני אלה הביטחוניים־ציבוריים בזמן מלחמה ומצבו הבריאותי הלא ברור.

העותרים טוענים כי ניגוד העניינים גורם לנתניהו "להעדיף בהחלטותיו את עניינו האישי ואת טובתו האישית על פני האינטרס הציבורי, המדינתי והממלכתי". לטענת העותרים, ביטחון המדינה נפגע נוכח מעשים ומחדלים הנובעים מניגוד העניינים.

כאמור, הטעם הראשון לדחיית העתירה על הסף מתייחס לכך שהעותרים לא מיצו את ההליכים. העותרים פנו שלושה שבועות בלבד לפני הגשת העתירה למחלקת הבג"צים, ונקבע כי לא מדובר בשהות מספקת. השופט מינץ ציין כי המענה שהתקבל ממחלקת הבג"צים אינו נחשב למיצוי הליכים בטרם הגשת עתירה, מכיוון שיש להעביר את הפנייה באופן ישיר לכל אחד מהגורמים נגדם הוגשה העתירה.

הטעם הנוסף והמהותי עליו עמדו השופטים הוא כריכת מספר טענות שונות באותה העתירה: "העתירה שלפנינו כורכת בתוכה טענות שונות, ממישורים שונים, הנסובות על תשתית שונה, המבססות סעדים שונים והמופנות כלפי משיבים שונים". השופטים הוסיפו כי כריכת הטענות השונות יחד "מערימה קושי של ממש על בירור העתירה".

"בהינתן המצב, ציפיית העותרים לקבל מענה לא מתקבלת על הדעת"

בחודש שעבר נדחתה עתירה להוצאת נתניהו לנבצרות שהוגשה גם על־ידי הרמטכ"ל לשעבר חלוץ, לפני המלחמה. במסגרת אותה עתירה נטען כי נתניהו פועל בניגוד עניינים כאשר הוא עוסק במהפכה המשפטית. העתירה נדחתה בנימוק שהיא מבוססת על טענה להפרת הסדר ניגוד העניינים מצד נתניהו בשל עיסוקו ברפורמה המשפטית, אך מאז תחילת המלחמה הופסק קידום הרפורמה. "ככל שישובו ויתעוררו טענות נוספות, טענות הצדדים שמורות להם", נכתב בהחלטה.

השופט מינץ קבע היום, בדחיית העתירה החדשה, כי ראש הממשלה הצהיר במסגרת העתירה הקודמת שהוא ממלא אחר הסדר ניגוד העניינים, וכי "קביעה זו שרירה, קיימת ועומדת בכל הנוגע לחלק ניכר מהתשתית העובדתית הנטענת הנסמכת על אירועים שקדמו לפרוץ מלחמת 'חרבות ברזל', ואין צריך לומר כי אין מקום לבסס על תשתית זו טענות אשר נדחו זה מכבר".

באשר לטענת העותרים כי יש דחיפות להוציא את נתניהו לנבצרות בשל המלחמה הנמשכת, נקבע כי "דווקא בהינתן המצב הביטחוני בו שרויה המדינה וקיומה של מערכה פעילה לנוכח איומי טרור חריגים וקיצוניים, ציפיית העותרים לקבל מענה לטענותיהם בכלל, ובפרט במסגרת הזמנים הצפופה שהוצבה על־ידם, אינה מתקבלת על הדעת".

השופטים לא הטילו הוצאות על העותרים, "לפנים משורת הדין".