במטרה להגביר את התחרות: בנקים יחויבו לפרסם לציבור את הריביות לפיקדונות

המערכת הבנקאית ספגה בשנה וחצי האחרונות לא מעט ביקורת על כך שגלגלה באיטיות את עליות הריבית במשק לפיקדונות. זאת בעוד שלהלוואות, שהן מקור הרווח הגדול של הבנקים (במיוחד בסביבת ריבית גבוהה), התמסורת (שיעור גלגול הריבית) הייתה גבוהה, וגם נכון להיום ישנם עסקים שבהלוואות שלהם שיעור התמסורת גבוה מ־100%. למרות הגלגול האיטי, הציבור נהר בהמוניו לפיקדונות הבנקאיים והעביר אליהם מאות מיליארדי שקלים מחשבונות עו"ש שאינם נושאים ריבית. לשם השוואה, לפני שהתחילה עליית הריבית באפריל 2022, כ־57% מכספי הציבור היו בפיקדונות עו"ש, וכעת שיעורם עומד על 35%.

● האסטרטג שמעריך: זה הסיכוי למלחמה בצפון, וזה מה שיקרה לכלכלה אם תפרוץ 
● חחיאשוילי: הבנקים יחויבו להראות ריביות גם לעתיד, חברות כרטיסי האשראי יציעו פיקדונות 

הבנקים הבינו את הפוטנציאל של גיוס הלקוחות באמצעות הצעות אטרקטיביות מצד אחד ואת הביקורת הציבורית מצד שני, והתחרות ביניהם גברה. התחרות הזו הייתה חסרה מאוד בסביבת הריבית האפסית ששררה בעולם עד לפני מספר שנים, ובבנק ישראל לא רוצים שהיא תיעלם ככל שהריבית תרד.

לפיכך, בכנס של מכוני ספרא והורביץ בפקולטה לניהול באוניברסיטת תל אביב שנערך ביום ראשון, אמר המפקח על הבנקים, דני חחיאשוילי, כי הפיקוח על הבנקים יפרסם בקרוב הוראה שתחייב את הבנקים לא רק לחשוף את המידע על הריביות שהם הציעו בעבר, כפי שמפורסם מדי חודש באתר "קו המשווה" של בנק ישראל, אלא גם להראות לציבור באופן פומבי מה הן הריביות שהם מציעים למי שרוצה עכשיו לפתוח פיקדון.

כעת, גלובס חושף כי לפי גורמים במערכת הבנקאית, כדי להגביר את התחרות ואת השקיפות עבור הלקוחות בנושא זה, בפיקוח על הבנקים בוחנים לחייב את הבנקים לפרסם את הריביות שהם מציעים במספר מסלולים קבועים, ככל הנראה 10 מסלולים. מדובר במסלולים הנפוצים ביותר בהם בוחר הציבור לפתוח פיקדונות בנקאיים, וכל בנק יפרסם את הריביות שהוא מציע.

הציבור מעדיף פיקדונות קצרים או עד שנה

מבט על הפקדות הציבור בחודשים דצמבר ונובמבר מגלה כי ישנם מסלולים מובהקים אליהם זורמים מרבית הכספים. מבדיקת גלובס עולה כי המסלול המועדף ביותר על הציבור היה זה שמציע פיקדון בריבית משתנה לתקופה של עד חודש, כשהישראלים הפקידו אליו סכום עצום של יותר מ־19 מיליארד שקל. מדובר על זינוק של 65% ביחס להפקדות למסלול זה בחודש נובמבר (כמעט 12 מיליארד שקל).

אחת הסיבות המרכזיות לכך הייתה שעוד לפני שנגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, הודיע על הורדת ריבית ראשונה מזה יותר משנה וחצי (כפי שקרה בינואר), הבנקים כבר הורידו את הריביות שהם מציעים לציבור, בעיקר במסלולים עם הריבית הקבועה כדי להתאים את עצמם לצפי בשוק לתהליך הורדת ריבית.

הפרטים האחרונים של ההוראות טרם נקבעו וגם מועד להחלת החובה על הבנקים, אך כפי שציין חחיאשוילי, מדובר באירוע שיתרחש בקרוב. לפי שעה גם לא ברור כמה זמן לאחר פרסום הריבית יוכלו הבנקים להעלות או להוריד אותה.

המסלול הפופולרי הבא על ידי הציבור הינו פיקדון בריבית קבועה לתקופה של שנה שגייס בשני החודשים הללו יחד יותר מ־15.5 מיליארד שקל.

יש לציין כי בעוד שבמרבית המסלולים הבנקים הפחיתו בריביות, בפיקדונות לטווח של עד חודש בריבית משתנה, הריבית הממוצעת דווקא עלתה מכ־2.5% ל־2.66%. עם זאת, עדיין מדובר על ריבית רחוקה מזו של בנק ישראל שעומדת כיום על 4.5%. חחיאשוילי ציין בכנס כי שיעור התמסורת בפיקדונות היותר קצרים נע בין 40% ל־60%, בעוד שבפיקדונות של שלושה חודשים עד שנה הוא עומד על 80%־90%.

עוד ציין חחיאשוילי כי בפיקוח על הבנקים מתחבטים בשאלה עד כמה הוגן שיעור התמסורת הזו, ובוחנים זאת באמצעות סקרים מול הציבור. "לא מזמן ביצענו סקר שבודק ממה נובעת תפיסת חוסר ההוגנות בציבור (כלפי הבנקים, ר"ו) ורואים שזה נובע מעמלות, רמת השירות ובשנה האחרונה הצטרפה לזה הריבית על הפלוס שעלתה לרמה גבוהה", הוא אמר.

האם הבנקים יעמדו בדד ליין של ביטן?

הגברת התחרות בין הבנקים סביב נושא הפיקדונות מגיעה על רקע החוק שנועד להגביר תחרות ושקיפות בתחום העמלות, וייכנס לתוקפו באופן מלא ביום רביעי. החוק, שמחייב את הבנקים לעדכן מדי תחילת חודש את הלקוחות בסכום העמלות שנגבו מהם בחודש הקודם היה אמור להיכנס בינואר, אך הבנקים טענו שבשל המלחמה הם לא ערוכים לכך ושלחו את המסרונים באיחור וברובם הגדול גם ללא הסכום ששולם.

בדיון סוער בוועדת הכלכלה של הכנסת, הודיע יו"ר הוועדה דוד ביטן כי הוא מתיר לבנקים לשלוח את המסרון המעודכן עד ל־7 בפברואר, וכי גוף שלא יעמוד בהוראות החוק ישלם קנס בהיקף של מיליוני שקלים. תחילה נקב ביטן במספר 10 מיליון שקל לכל יום איחור ואף הפסיק את הדיון לאחר שלא קיבל מידע מבנק ישראל על השאלה אילו בנקים כבר שלחו מסרון והאם הוא נשלח בהתאם לחוק. עם חידוש הדיון, הוא הודיע כי הקנס יהיה נמוך יותר, אך עדיין יסתכם במיליוני שקלים לכל יום איחור.

השבוע כבר החלו חלק מהבנקים לשלוח ללקוחות את המסרון, והוא כולל את סכום העמלות ששולם על ידם. כך לדוגמה דיסקונט, שהיה הראשון ששלח מסרון בחודש שעבר אך לא כלל בו את הסכום, עדכן את הנוסח כך שיכלול בדיוק את סך השקלים ששולמו. פירוט העמלות על פי הפעולה בגינה הן נגבו, נעשה באמצעות מעבר לאתר או אפליקציית הבנק, דרך בה נקטו מספר גופים שגם הם החלו בשליחת המידע, כמו למשל בנק הפועלים. גם לאומי ומזרחי טפחות החלו באופן מדורג לשלוח הודעות. בבינלאומי הודיעו שיתחילו במשלוח ביום שלישי.

עד כמה הכללת הסכום המדויק כבר במסרון ולא בהפניית הלקוח לאמצעי תקשורת אחרים קריטית? ד', שקיבלה ביום שני את המסרון בגין חודש ינואר, אומרת כי כלל לא הקדישה תשומת לב למסרון שנשלח אליה בחודש שעבר, אך את זה המעודכן שכלל את סך העמלות היא ראתה באופן מיידי. נציין כי הנושא עורר ביקורת בוועדת הכלכלה, כאשר חברי הכנסת התלוננו שהפניית הלקוחות באמצעות המסרון לאתר הבנק על מנת לראות את סך העמלות ששולמו, אינה מקובלת.

עמלות שעשויות להגיע למאות שקלים

המידע על העמלות מגיע על רקע כוונת בנק ישראל לעשות רפורמה בעמלות ולאפשר לבנקים להתחיל לגבות עמלות בגין ייעוץ השקעות. בינתיים, עמלות המסחר בני"ע צפויות עבור מי שסוחר בהן, להיות החלק המשמעותי ביותר במסרון שנשלח להם בימים אלו, בעיקר כי הם יכילו את דמי המשמרת הנגבים באופן רבעוני (כשיעור מתוך התיק המנוהל דרך הבנק), ולכן עמלה זו לא תופיע מדי חודש.

נציין כי בבנק ישראל החלו לקדם רפורמה בדמי המשמורת (כיום דמי ניהול) ואלה יהפכו לעמלה קבועה בשקלים ולא כשיעור מתוך התיק, עם חלוקה לשני היקפי תיק: עד 100 אלף שקל ומעל לסכום זה. לדוגמה, העמלות הממוצעות של דמי משמרת של ני"ע זרים (על פי התעריף המפורסם במחשבון הבורסה) יכולות להגיע בתיק של 400 אלף שקל ל־100־150 שקל ובתיקים של מיליון שקל ל־350 שקל בחודש. בתיקים הקטנים יותר הם דמי המשמורת האלה עומדים על כמה עשרות שקלים.

לבנקים נותרו כאמור עד יום רביעי לשלוח את המסרונים ונראה אם אופן שליחתם הפעם יעבור את חברי הוועדה.