חדר האוכל בקיבוץ שמציע מנות שלא יביישו מעדניית עילית

לסיור בגבעת חיים איחוד והיישובים הסמוכים לו יצאנו בליווי גיל דותן, עלם חמודות תכול עיניים ומאיר פנים, שלאחר שנים של עבודה בהייטק וחיים בעיר הגדולה החליט לעבור עם בת זוגו לקיבוץ ולאמץ חיי קהילה שקטים. את הקודים שפיתח דותן בחברה שבה עבד הוא המיר בטיגון שניצלים בחדר האוכל של גבעת חיים, שם לדבריו מצא שלווה ומשמעות. משם הדרך להקמת מיזם הסיורים הקולינריים "עמק השווה" בעמק חפר הייתה קצרה. 

● הקיבוץ שמציע מאכלים חלומיים לחורף וטיול בין רקפות ופטריות
● הבייקרי בעמק חפר שתמצאו בו מאפה קקאו לוז שנראה כמו מיצג במוזיאון
● היקב הצפוני שמגיש יין טוב ובראנץ' צבעוני במיוחד, ואפשר לבקר בו בלי לחשוש מטילים

10:00 | משהו לאכול: בייגל לצד חלב מוזהב עם קשיו וכורכום

אנחנו פוגשות את דותן בנקודה תמוהה לכאורה: המרכולייה - קואופ אורגני שהוקם בגבעת חיים לפני כ־20 שנה ועבר לא מזמן לחיבת ציון, מושב מנומנם בעמק חפר, שמעולם לא נחשד בחמדה קולינרית.

המרכולייה מקבלת אותנו בסיפור, משקה וכריך. ליה צרפתי, בת קיבוץ גבעת חיים, גדלה לדבריה במה שהיא מכנה "הלינה המטופשת", ביטוי המתריס מול הלינה המשותפת, שרבים מבני הקיבוצים מאסו בה. אולם מעז יצא מתוק, וצרפתי, שרצתה לגדל את ילדיה תחת כנפיה, רצתה גם להזינם במזון אורגני בריא וטעים. כך הוקם לו קואופ אורגני שנועד לשרת את הקהילה המקומית. לאחרונה ובשל עניני מנהל סבוכים, העתיק הקואופ את משכנו למושב חיבת ציון הסמוך, והוא ממשיך לשרת בנאמנות את הקהילה הקיבוצית כמו גם את המושבים שסביב.

 חלב מוזהב בקואופ אורגני / צילום: אריק צרפתי

סיור בין מדפי המרכולייה מגלה את "הלחם והחמאה" שיש בכל מרכול, ואילו מבט מעמיק יותר מגלה אוצרות של ממש. ליה, בעלת היד הטובה, מכינה כריכי בייגלס נהדרים הטומנים כל טוב, בהם בייגל כוסמין עם פטה, ממרח עגבניות מיובשות וירקות או עם גבינה צפתית ונבטוטים. חוץ מזה יש בה שייקים בריאים ואת גולת הכותרת - חלב מוזהב - משקה אלים חמים ובו מעורבלים אגוזי קשיו, תמרים, קינמון וכורכום, שאותו שותים בלגימות קטנות כדי שלא ייגמר.
המרכוליה - קואופ אורגני, חיבת ציון

11:00 | משהו לשתות: יקב גראז' עם סיפור

אנחנו חוצים את הכביש לכפר הרא"ה, מושב הראוי לסיבוב קולינרי בפני עצמו, והפעם עוצרים ללגימת בוקר ביקב הרא"ה של היינן אהוד קווה. זה יקב שמגדיר הלכה למעשה את המונח יקב גראז', שמתאר יקבים קטנים, לעיתים מתחת לרדאר, שמוכרים את תוצרתם ישירות ללקוח. מתחשק לי להגיד - כמו בבורדו שבצרפת, אבל אנחנו כאן, וזה לא דומה לשום דבר.

הביקור אצל קווה מתאפיין בחוסר רשמיות ברוח התקופה, והוא משתף בסיפורו. כשהוא שולף כמה בקבוקים, כולם עומדים סביב חבית, לוגמים פטי ורדו נעים לשתייה, ומשיקים כוס בתפילה.
יקב הרא"ה, כפר הרא"ה, כשר, 054-5744098

12:00 | משהו לראות: פרחים על קנבס וגם בדלי

משם המשכנו לאחת מנקודות הציון המפוארות של הסיור, "המחלבה הקטנה", בית מלאכה לגבינות שהקדימו דנה טל ותמיר פרץ, שלמדו את מלאכת הגיבון בצפון איטליה, חזרו לקיבוץ והפכו את המחלבה הישנה והמקורית למחלבה מטריפה, המייצרת את המוצרלה הכי טעימה שאכלתי מחוץ לנאפולי.

 גבינות מהמחלבה הקטנה / צילום: גיל דותן

כדי לעכל את החוויה עצרנו לאתנחתה אמנותית בסטודיו הפרחוני של אמיר שפט, בן הקיבוץ שמרבית מיצירותיו נמכרות בגלריות נחשבות. הסטודיו שלו מעוטר בפרחים - אם ביצירותיו, המתאפיינות בסגנון ריאליזם מופשט, או בדליים מלאים זרים הנמכרים לכל דורש. את הזרים מכינה צביה קרול, שחולקת עם שפט את הסטודיו וגם מלמדת את ילדי הקיבוץ שיעורי מלאכה.
המחלבה הקטנה והסטודיו לציור של אמיר שפט, גבעת חיים

14:00 | משהו לנשמה: משעולים מטופחים וגלריה קטנה

הסטודיו של שפט שוכן בעיבורה של חצר הקיבוץ הישנה, שנקראת הנקודה. לכל קיבוץ יש מקום כזה, שבו ניתן להתרפק על נוסטלגיה לזכר ימים של תום. יש שם גלריה קטנה הפתוחה בימי שבת, בית קפה של מקומיים, שפתוח באמצע השבוע ומגיש רק קפה משובח וקרואסון אחד תמים, ששמו הולך לפניו. המשכנו לשוטט בנחת וללא מטרה מוגדרת בין הבתים הצבועים בצבעים עזים, בין המשעולים המטופחים והמוריקים ונשמנו אוויר קיבוץ צלול כיין.

 הגלריה של אמיר שפט / צילום: גיל דותן

תוצרת הארץ | המעדנייה

את הסיור מסיים גיל ב"חדרוכל" הקיבוצי, שהופרט וברוח התקופה מתהדר במעדנייה קטנה וחמודה הצמודה לו. בה ניתן לרכוש מבחר מסחרר של אוכל מוכן לקחת הביתה, ויש המספרים על חמין אגדי המוטמן בתנור למשך הלילה ומפציע שחום ומנחם בימי שישי. עוד על מדפי המעדנייה: כלי קרמיקה נאים מתוצרת אמנית בקיבוץ, זרי פרחים יפים, סלטים ובהם כבד קצוץ טעים וכמובן עוגות, שהיו גאוותן של נשות הקיבוץ אז וגם כיום.
חדרוכל - המעדנייה, ימי חמישי ושישי, כשר