בעקבות האולטימטום של ברקת: סלטי שמיר ביטלה את העלאת המחירים

מספר שעות לאחר קבלת המכתב משר הכלכלה ניר ברקת, סנונית ראשונה לביטול העלאות המחירים: מנכ"ל חברת סלטי שמיר, עמי גיא, הודיע לברקת כי החברה תבטל את העלאת המחירים. המנכ"ל עדכן את השר כי החברה הודיעה לרשתות כי העלאת המחירים הוקפאה עד להודעה חדשה.

● הנתונים שמגלים: אין הצדקה כלכלית לגל העלאות המחירים
● בנק ישראל: "ככל שהמלחמה תימשך, יגבר הלחץ לעליות במחירי המזון"
● יצרניות המזון בונות על המלחמה שתשאיר את הצרכנים שקטים
● בדיקת גלובס | ברקת הבטיח להיאבק ביוקר המחיה. מה הוא עשה בינתיים?

"סיכמתי עם מנכ"ל חברת סלטי שמיר כי העלאת המחירים במוצרי החברה תבוטל", הודיע ברקת. "אני מצפה מיתר חברות המזון להבין את גודל השעה ולגלות סולידריות כלפי הציבור הישראלי בשעת מלחמה. אני חוזר על האולטימטום ל-72 שעות עליו הודעתי הבוקר לביטול העלאות המחירים. חברה שלא תבטל את העלאת המחירים, תיכנס לרשימה השחורה ותעבור למסלול של 'ביוש רגולטורי' וכן מהלכי חקיקה מהירים נגד מי שיעלה מחירים לשם שיפור שורת הרווח".

מוקדם יותר היום (ד') שלח שר הכלכלה ברקת שלח מכתב חריף לחברות המזון שהודיעו על העלאות מחירים בשבועות האחרונים, בדרישה שיבטלו את ההתייקרויות.

לפי המכתב, חברה שתסרב לכך - תיכנס ל"רשימה שחורה" שתפורסם לציבור הרחב, ולצד זאת ברקת "יעשה שימוש בכלים העומדים לרשותו" של מהלכי חקיקה מהירים לצורכי הרתעה, בלי לפרט אילו, והם למעשה ייחשפו לאחר פקיעת האולטימטום בן 72 השעות שברקת הקצה להודעת החברות על הפחתת המחירים. בין השורות ניתן למצוא גם רמז הנוגע לחקירה אפשרית ברשות התחרות. 

"מדינת ישראל מצויה במלחמה קשה וארוכה, לה השלכות קשות על המשק הישראלי והציבור בפרט", כתב ברקת במכתבו. "לתדהמת כולנו, בחסות המלחמה אנו עדים להעלאות מחירי המזון על-ידי תאגידים גדולים, ספקים וקמעונאים, וזאת 'בתיאום' כמעט מושלם". 

"יריקה בפרצופו של הציבור" 

"לצערי, קריאות הציבור וגם קריאותיי להקפאת מחירים בתקופה זו, לא נענו", הוסיף ברקת. "מדובר ביריקה בפרצופו של ציבור הצרכנים אשר נאמן לכם ומעשיר את קופתכם וכיסכם. בתקופה זו היה מצופה מכם, באופן וולנטרי, להיכנס תחת האלונקה, לשאת בנטל ולסייע. סולידריות היא נשמת אפה של החברה בישראל, ולא קיבלתם פטור ממנה.

"אני מכיר את שלל הטיעונים וההצדקות מדוע נדרשות העלאות מחירים, אך הן בטלות בשישים נוכח גודל השעה בעת הציבור תחת מלחמה, במיוחד כשברוב המקרים הן באות להגדיל את מרווח הרווח על חשבון הציבור.

"לצערי, מהלכי החקיקה שאני מוביל לפתיחת השוק לתחרות והשלמת החקיקה של 'מה שטוב לאירופה טוב לישראל' והחקיקה לפירוק מונופולים וקבוצות ריכוז בשוק המזון, התעכבו בעקבות המלחמה, ובנוסף אין בידי את הסמכויות של הממונה על התחרות, אשר לטעמי יכולה לעצור את העלאת המחירים שלכאורה קרתה 'בו-זמנית' באמצעות יד נעלמה.

"לאור נסיבות אלה החלטתי להשתמש במהלך של 'ביוש רגולטורי'. היה ותבחרו שלא להיכנס תחת האלונקה, תיכנסו ל'רשימה השחורה' שתוצג לציבור, לצד מהלכי הסברה וחשיפה על חומרת התופעה, כך שהצרכן הישראלי ישפוט בעצמו. בנוסף, הנחיתי את משרדי לבחון שימוש בכל הכלים העומדים לרשות משרד הכלכלה והתעשייה להילחם בתופעה". 

בהמשך אמר השר ברקת במליאת הכנסת כי "מה שלא יעבור את החקיקה, יעבור את המוניטין. "חברות ברשימה הזו, אני משוכנע שיזכו להתייחסות מאוד מיוחדת מהציבור ומכל מי שיכול. אני באופן אישי אוודא שלא ישתלם לעשוק את הציבור, ומשוכנע שבעלי המניות יבינו שלקרב הזה לא כדאי להיכנס, כי אנחנו ננצח אותו.

"שלחתי מכתבים היום לתנובה, לאסם, ליכין, לטמפו, לויסוצקי, לשסטוביץ, לאחוה, לסוגת, לבית השיטה, לסלטי שמיר ולעוד, שיורידו את המחירים ולא יתחכמו. אני מכין עוד כמה הפתעות לפי הצורך, אבל כפי שהם מפתיעים אותנו - שלא יתעסקו איתנו".

גל התייקרויות 

בתחילת השבוע הודיעה זוגלובק על העלאת מחירים של כ-9.8% על כלל מוצריה. ההודעה מגיעה בשיאו של גל העלאות מחירים, שהחל בתחילת החודש שעבר, במהלכו שורת חברות הודיעו על התייקרויות.

בשבוע שעבר הודיעה אסם־נסטלה על העלאות מחירים בחלק ממוצריה, ביניהם טבעול, סלטי צבר, אטריות למרק וחטיפי שוקולד, בשיעור של עד 9%. באותו היום הודיעה גם יוניליוור על העלאת מחירים של עד 15% בחלק ממוצרי הגלידה והשוקולד שלה.

לפני כשבועיים הודיעה יבואנית מוצרי המזון ויליפוד על העלאת מחירים של עד כ-15% במוצרים המיובאים מהמזרח. שבוע לפני כן הודיעה ויסוצקי לרשתות השיווק על עלייה של עד 8% בחלק ממוצריה. החברה הסבירה את ההתייקרות ב"עלייה משמעותית במחירי חומרי גלם, אריזה ותשומות ייצור בשנים האחרונות".

קודם לכן, גם שטראוס עדכנה כי החל מ־1 בפברואר יתייקרו מחירי רבע ממוצריה, ביניהם שמן זית, חטיפי וטבלאות שוקולד, שוקולית, קקאו, קפה ותפוצ'יפס. גם בשטראוס הסבירו את ההתייקרויות בעקבות עלייה של עשרות אחוזים במחירי חומרי הגלם בשנה האחרונה.

בסוף דצמבר 2023, יבואנית המזון, הטיפוח והטואלטיקה שסטוביץ הודיעה על התייקרויות בחלק מהמוצרים. שסטוביץ, שמייבאת מותגים כמו קולגייט ופסטה ברילה, הודיעה כי תעלה מחירים בהיקף של עד 15% במגוון מוצרים, וכי מ-1 בפברואר נשלם עליהם יותר. יכין, בית השיטה וסוגת, שמספקת אורז, סוכר וקמחים, הודיעו על העלאת מחירים של עד 15% במגוון מוצרים. 

"אווירה של פופוליזם והסתה" 

"התנהלות השר מזכירה יותר קומיסר מחירים במשק קומוניסטי מאשר אביר המשק החופשי", אומר בחריפות גורם בשוק המזון. "במקום לקחת אחריות על יוקר המחיה, הנובע מגורמים רבים כמו מע"מ גבוה, רגולציות מיותרות וכדומה - הוא תוקף חברות פרטיות וציבוריות ותורם לאווירה של פופוליזם והסתה.

"במקום לקחת אחראיות על משהו, השר מתגולל על חברות שמעסיקות אלפים רבים של עובדים, כמו אחרון הטוקבקיסטים. השימוש במושג 'רשימה שחורה' נגד חברות ישראליות, ככזאת המזכירה חברות התומכות באיראן, הוא שימוש מביש שאין לו מקום בישראל".

"יש להצטער על גישתו של ניר ברקת, על-פיה ובפועל הוא משגר איומים לחברות עסקיות במשק בכל הקשור להעלאות מחירים", אמר אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר. "החוק בישראל מגדיר באופן ברור מהם הכלים החוקיים שיש בידי שר הכלכלה כדי לשלוט בהעלאות המחירים.

"קודם שמשגרים איומים, מן הנכון לנתח ולבחון במדויק מהן הסיבות לעליות המחירים. הרושם המתקבל הוא שזה לא נעשה עדיין במשרד הכלכלה.

"מעבר לכך, תמיד כדאי שהממשלה עצמה תבחן במה היא תורמת ישירות להתייקרויות במשק. כשדמי ההובלה הימית עולים, הדלק מתייקר, תעריפי החשמל עולים, ועסקים נפגעים גם בתקופת המלחמה - מן הראוי לעשות עבודת עומק ולבחון מהן כלל השפעותיה של הממשלה על העלאת המחירים ויוקר המחיה".

"נאה דורש, נאה מקיים" 

נשיא התאחדות התעשיינים ויו"ר נשיאות המעסיקים והעסקים, ד"ר רון תומר, מסר כי "נאה דורש נאה מקיים", וכי וממשלת ישראל צריכה להקפיא את שורת העלאות המחירים שבאחריותה. "אני מתבייש בממשלת ישראל, שבעת מלחמה העלתה את מחירי התשומות לכל אזרח - גם את תעריף המים, גם את תעריף החשמל, גם את הדלק וגם את תשלומי הארנונה. יש לממשלה מספיק כסף במקום לתמוך בעשרה משרדים מיותרים.

"אינני יודע מה שיקולי התמחיר של כל יצרן, אך אין לי ספק שאם הממשלה הייתה נמנעת מלהעלות את התעריפים של כל החשבונות שבאחריותה, לדבר עשויה הייתה להיות השפעה חיובית על המחיר הסופי לצרכן. זאת בייחוד לאור העליות במחירי ההובלה, חומרי הגלם ועלויות המלחמה שהעסקים נאלצים לשאת בהן לאור התפרקות הממשלה מחובותיה.

"על כן אני קורא לממשלת ישראל להוריד את מחירי הארנונה, החשמל, הדלק, המים ושרשרת העלאות המחירים שבאחריותה, וכך לתרום משמעותית לבלימת יוקר המחיה בישראל שפוגע בכל אזרח".