בנק ישראל איפשר רק לבנקים לספק הלוואות לעסקים קטנים שנפגעו?

נכון - ההצהרה נכונה ומדויקת
נכון ברובו - ההצהרה נכונה ברובה, אך יש בה מרכיב שאינו נכון או אינו מדויק
חצי נכון - חלק מההצהרה נכון וחלקה שגוי, או שהיא אינה כוללת פרטים מהותיים שעשויים לשנות את משמעותה
לא נכון ברובו - חלק קטן מההצהרה נכון ורובה שגוי, או שהיא מחסירה פרטים יסודיים באופן היוצר הטעיה מהותית לגבי משמעותה
לא נכון - ההצהרה כלל אינה נכונה
מטעה - ההצהרה יוצרת מצג שווא או רושם שגוי, אף שהיא מתבססת על עובדות נכונות
כן, אבל - עובדה נכונה בפני עצמה, אך עובדות שלא צוינו עשויות להעמידה באור אחר. מומלץ לבחון את הדברים בפרספקטיבה רחבה יותר
לא מבוסס - לא קיימים נתונים עליהם ניתן לבצע קביעה פוזיטיבית לגבי נכונות הטענה, ואלה גם לא נאספים
ללא ציון - המצב העובדתי מורכב מכדי לתת לאמירה ציון מובהק. הסיבות האפשריות לכך יכולות להיות: התבטאות שאינה מובהקת מספיק וניתן לפרש אותה במספר צורות, מחלוקת בין מומחים, מתודולוגיות שונות שלא ניתן להכריע ביניהן ועוד

שם: אוהד טל

מפלגה: הציונות הדתית

תוכנית: תא הכתבים, ערוץ כנסת

תאריך: 17.1.24

ציטוט: "בנק ישראל נתן את כל ה־10 מיליארד שקל (של הלוואות לחיזוק עסקים קטנים) רק לבנקים"

ציון: ללא

חה"כ אוהד טל, יו"ר הוועדה למיזמים ציבוריים, התראיין בערוץ כנסת ונשאל על הדלפות על חילופי דברים בין חה"כ טלי גוטליב לאנשי כוחות הביטחון בוועדת החוץ והביטחון של הכנסת. הוא החליט שלא להתייחס אך ציין שבאופן הזה דיונים לא יכולים להתקיים ברצינות וטען שזה מראה על ירידה במעמדה של הכנסת. הוא החליט להדגיש את הנקודה הזו באמצעות דוגמה נוספת: "אני הזמנתי את בנק ישראל לדיונים אצלי בוועדה, על הנושא, על הצעד שהם עשו לתת 10 מיליארד שקל בהלוואות מוניטריות, לחזק עסקים קטנים, רק שמה הם עשו? את כל ה-10 מיליארד הם נתנו רק לבנקים. הצעד הזה הוא מבורך מצד אחד, אבל הוא קללה איומה מצד שני כי הוא פשוט מרסק את התחרות במדינת ישראל בכל העולמות הפיננסיים וההשפעה של זה על יוקר המחיה הוא דרמטי. בנק ישראל שם פס על הכנסת, הוא לא מגיע לדיונים, הוא מתעלם מכל חוות הדעת של כל הגופים המקצועיים, כל הרגולטורים האחרים".

ב-6 בנובמבר 2023 בנק ישראל הוציא הודעה תחת הכותרת: "בנק ישראל מודיע על תכנית מוניטרית ממוקדת להקלת תנאי האשראי לעסקים קטנים וזעירים שנפגעו כתוצאה מהמלחמה". בהודעה נכתב כך: "הוועדה המוניטרית החליטה להפעיל תכנית להקלת האשראי לעסקים קטנים וזעירים בהיקף של עד 10 מיליארד ש"ח שתופעל בגין אשראי שיינתן עד סוף חודש ינואר 2024. במסגרת התכנית, בנק ישראל יספק למערכת הבנקאית הלוואות מוניטריות לתקופה של שנתיים בריבית משתנה של ריבית בנק ישראל פחות 1.5 נקודות אחוז, כנגד הלוואות שהבנקים יעניקו לעסקים קטנים וזעירים שפדיונם נפגע בשיעור של לפחות 25 אחוזים כתוצאה מהמלחמה, ובתנאי שממוצע הריבית על ההלוואות לאותם עסקים קטנים וזעירים לא יעלה על ריבית פריים".

לפי המילון של בנק ישראל, הלוואה מוניטרית היא "הלוואה שבנק ישראל מעמיד לתאגידים הבנקאיים לפרק זמן שנקבע מראש, במסגרת ביצוע מדיניות בנק ישראל. שיעור הריבית על ההלוואות הוא הריבית שנקבעת על ידי הוועדה המוניטרית, בתוספת טווח ריביות מעל ומתחת לריבית בנק ישראל. במסגרת הטווח, הבנקים יכולים ללוות או להלוות כסף מבנק ישראל". במקרה הזה, כאמור, מדובר בריבית בנק ישראל פחות 1.5 נקודות אחוז.

אם כן, אוהד טל אכן צודק בכך שבנק ישראל הקצה למערכת הבנקאית בלבד 10 מיליארד שקלים לצורך הלוואות לעסקים. עם זאת, בנק ישראל מסר למשרוקית: "ככלי נוסף ומשלים לתוכנית להקלת אשראי באמצעות המערכת הבנקאית הציע בנק ישראל לגופי האשראי החוץ בנקאיים המפוקחים על ידי בנק ישראל (חברות כרטיסי האשראי) או על ידי רשות שוק ההון לבצע מול עסקאות ריפו - היקף התכנית לגופים אלו עומד היקף של עד 1 מיליארד ש"ח".

בהודעה על כך, הדבר מוסבר בהרחבה: "ככלי נוסף ומשלים לתכנית המוניטרית להקלת האשראי לעסקים קטנים וזעירים באמצעות המערכת הבנקאית, יציע בנק ישראל עסקאות ריפו לגופי האשראי החוץ בנקאיים המפוקחים על ידי בנק ישראל (חברות כרטיסי האשראי) או על ידי רשות שוק ההון. היקף התכנית לגופים אלו יעמוד על עד 1 מיליארד ש"ח. [...]

"במסגרת עסקאות הריפו בנק ישראל יקבל מהגופים בטוחות סחירות: אג"ח ממשלתיות, מק"מ ואג"ח תאגידיות בקריטריונים מסוימים. הריבית במסגרת העסקה תהיה ריבית משתנה בשיעור של ריבית בנק ישראל פחות 1.5 נקודות אחוז. העסקאות תבוצענה לטווח של 6 חודשים בשני מסלולים אפשריים: 'מסלול א' - עבור אשראי שניתן לעסקים קטנים וזעירים לטווח שבין חצי שנה לשנתיים ו'מסלול ב' - עבור אשראי, כאמור, שניתן מעל לשנתיים. במסלול א' בנק ישראל יאפשר שלוש תקופות נוספות של 6 חודשים כל אחת ובמסלול ב' - חמש תקופות נוספות של 6 חודשים כל אחת, באותם התנאים. הכלי החדש יחל לפעול בשבוע הראשון של חודש דצמבר 2023. הפרטים המלאים מפורסמים בהסכם הרלוונטי המצורף להודעה זו".

לפי ההודעה, "במסגרת עסקת ריפו בעל נייר ערך (לרוב אג"ח) מוכר אותו לצד אחר בעסקה, תוך התחייבות לחזור ולרכוש אותו שוב בתאריך ובמחיר הנקבעים מראש. כך למעשה מקבל בעל נייר הערך מימון לתקופה קצובה, כאשר נייר הערך משמש כבטוחה". לפי כתבה שפורסמה ב-ynet ב-2019, שהסבירה על מהות עסקאות ריפו, הורחב שלמעשה מדובר בהלוואות בין גופים פיננסיים, בו צד אחד מעמיד הלוואה בריבית נמוכה יחסית, והצד השני מעמיד בטוחות אותן יוכל לקבל לאחר שיחזיר את ההלוואה. כלומר, אם להידרש למקרה הנוכחי, בנק ישראל קבע מסלול בו על גופי האשראי להחזיק בנייר ערך כלשהו אותו יוכלו למכור לבנק ישראל ולרכוש לאחר מכן בחזרה, כערובה להחזר ההלוואה.

בנק ישראל הסביר למשרוקית את הסיבה להבדל בהיקפי הסיוע: "היקפי התוכניות נקבעו בין היתר גם בהתאם להיקף תיק האשראי של העסקים הקטנים והזעירים שניתן ע"י מערכת הבנקאות והגופים החוץ בנקאיים". לפי מה שהסבירה נציגת חטיבת השווקים של הבנק בוועדת הכלכלה ביום בו הוכרזה התכנית החוץ-בנקאית, בשני המקרים ההלוואות מבנק ישראל ניתנות רק בדיעבד, לאחר שהגוף שהלווה לעסק נתן את ההלוואה לפי התנאים שקבע בנק ישראל. כמו כן, היא ציינה ששתי התכניות, למערכת הבנקאית ולמערכת החוץ-בנקאית, נכנסו לתוקף באותו הזמן.

ביקשנו מחה"כ טל להבין מדוע הוא לא ציין את מיליארד השקלים שניתנו למערכת החוץ-בנקאית, והוסבר לנו כך: מכיוון שכל הגופים הפיננסים והרגולטורים אמרו שמתווה הריפו שהוצג על-ידי בנק ישראל פשוט לא רלוונטי ואינו ישים. המתווה הוצג על-ידי הבנק באופן חפוז בהודעה לתקשורת בבוקר הדיון בוועדה. הערבויות שבנק ישראל דורש מהם לשים לצורך קבלת הכספים הופך את המתווה ללא כדאי לחלוטין ובעצם נועד יותר להשתיק את הביקורת הציבורית שלא יוכלו לומר שנתנו מתווה רק לבנקים מאשר כדי לפתור באמת את הבעיה".

ראשית, נציין שנציג בנק ישראל הכחיש בישיבת הוועדה עליה מדבר טל, ב-21 בנובמבר 2023, שהצעד נעשה לקראת ישיבת הוועדה. נציגת חטיבת השווקים של בנק ישראל הסבירה באותה ישיבה ש"הדרך שבה אנחנו יכולים לעבוד מול גוף חוץ בנקאי, כבנק ישראל, היא דרך עסקת ריפו". עם זאת, עלו טענות בישיבת הוועדה שהמתווה לגופים החוץ-בנקאיים אינו ישים מסיבות שונות. רועי פולקמן, יו"ר האיגוד העסקי "מחוללי תחרות פיננסית", נתן כדוגמה שבתנאי ריבית שווים מול הבנקים, הגופים החוץ-בנקאיים נמצאים בעמדת נחיתות שכן משאביהם מצומצמים יותר. נקודה אחרת שפולקמן העלה הייתה שבמשבר הקורונה אף גוף לא השתמש בעסקאות הריפו שבנק ישראל העמיד אז לטובת מטרה דומה (יצוין שאז הכלי הזה הועמד לרשות המערכת החוץ-בנקאית רק בינואר 2021, ולא מתחילת המשבר כמו עכשיו). מנהלת הרגולציה בישראכרט ביקרה בדיון את בנק ישראל על התוכנית בטענה שלגופי האשראי החוץ-בנקאיים אין את הבטוחות הנדרשות כדי לבצע עסקאות ריפו שכן הם לא מחזיקים בנכסים סחירים שיכולים לשמש כניירות ערך.

רשות התחרות שלחה מספר ימים לאחר מכן נייר עמדה לוועדת הכלכלה ובה נכתב: "המתווה אינו מספק מענה ישים לגופים חוץ בנקאיים ואינו משווה את מצבם לזה של הבנקים, בין היתר, בשל אופי הבטוחות שידרשו במסגרתו (שישית על הגופים עלות נוספת). משכך, אנו סבורים שנדרש להמשיך ולבחון פתרונות אחרים, אשר לא יעמידו את הגופים החוץ-בנקאיים בחסרון לעומת המגזר הבנקאי ויאפשרו לעסקים הקטנים מגוון של אפשרויות לקבלת אשראי".

עם זאת, בנק ישראל פרסם הודעה לעיתונות בתחילת דצמבר שבה נכתב: "הצעד האמור מוגבל בהיקף הכספי; בזמן; ובתחולה (רק עבור עסקים קטנים וזעירים) ולכן אין לו שום משמעות ארוכת טווח; איננו מקבלים את הטענה כי תכנית זו שנבנתה לסיוע בזמן המלחמה היא בעלת השפעה כלשהי על מצב התחרות במערכת הפיננסית; נדגיש כי בנקים מרכזיים בעולם לא מעמידים הלוואות מוניטריות לגופים חוץ בנקאיים. זוהי המציאות המתקיימת בכלל המדינות המתקדמות".

שוחחנו עם ד"ר מיכאל גופמן מבית הספר למנהל עסקים באוניברסיטה העברית, כדי לנסות להבין את מהות ההבדלים: "בנק ישראל עשה נכון שהתחיל את התוכנית כמה שיותר מהר והשתמש במערכת בנקאית כמענה התחלתי. עבור הרוב בנק הוא יותר נוח, במיוחד בזמן המלחמה, כי כבר יש יחסים קודמים איתו. מהסתכלות על המסמכים של בנק ישראל, אני לא רואה הבדלים מהותיים בין שתי התוכניות. צריך לתת זמן עד שהנזילות תגיע לעסקים הרלוונטיים. אם יהיה ניצול מקסימלי של המיליארד שהקצו למערכת החוץ בנקאית אז כדאי להרחיב את התוכנית.

"בסופו של דבר בנק ישראל צריך ביטחונות שהכסף יוחזר. אם אין ביטחונות אז זה יעלה את הסיכון לבנק ישראל וייקר את ההלוואות. אם חברות האשראי רוצות להתחרות בבנקים הן צריכות להחזיק אג"ח שניתן להשתמש בו בריפו".

לסיכום, בנק ישראל אכן הקצה 10 מיליארד שקלים בהלוואות מוניטריות לטובת המערכת הבנקאית בלבד. עם זאת, הוקצו גם עוד מיליארד שקלים בעסקאות ריפו לטובת המערכת החוץ-בנקאית. ישנו ויכוח על ישימות התוכנית למערכת החוץ-בנקאית.