בעקבות הדשדוש הכלכלי שאליו נקלעה סין במהלך השנה החולפת, הרשויות במדינה החלו להתניע מנועי צמיחה שינסו לחלץ אותה מהבוץ. בינתיים, נראה שהשווקים אוהבים זאת. ביום שלישי השבוע זינקו מדדי המניות בסין בחדות: מדד שנגחאי עלה ב־3.2% וה־CSI 300 עלה ב־3.5%, הקפיצות היומיות הכי גדולות מאז 2022. ויחד עם זאת, המדדים בבורסה עדיין מציגים ירידה מאז תחילת השנה, בהמשך לירידות התלולות במהלך 2023.
● התוכנית החדשה של בן סלמאן למשוך תיירים: הקמת מלון מפואר בתוך רכבת
● מצרים במלכוד כלכלי: תלויה בגז הישראלי אך מושיטה יד לחות'ים
● פרשנות | המערכת הפוליטית בארה"ב מתמקדת בעניין אחד בלבד, והסיוע לישראל בסכנה
כחלק מהצעדים לאישוש הכלכלה עליה התחייב הממשל בסין בתחילת השנה, בשבוע שעבר הודיע הבנק המרכזי על הורדת יחס הרזרבה שלו מחויבים הבנקים ב־50 נקודות בסיס. מדובר בסך המזומן בו חייב בנק להחזיק, שכנגדו הוא יכול להלוות אשראי ללקוחותיו, כך שהורדת היחס משמעותה שבנק יכול להלוות יותר אשראי, כטריליון יואן לפי ההערכות (140 מיליארד דולר), בתקווה שהציבור הרחב והעסקים ישתמשו בהלוואות הללו לצריכה, לקניית דירות ובאופן כללי להנעת הכלכלה.
במקביל, בחודש שעבר פורסם כי סין שוקלת תמריץ בגובה 2 טריליון יואן (280 מיליארד דולר) לקניית מניות בבורסה, לאחר שהמדד המוביל של בורסת שנגחאי נחלש ב־13% בשנה החולפת.
נתוני האינפלציה שהתפרסמו היום (ה') מעידים על הידרדרות מתמשכת בצריכה הפרטית בסין. רמת המחירים בסין שלילית (דפלציה) כבר מספר חודשים ובחודש ינואר ירד מדד האינפלציה השנתי ל-0.8%-. ירידה חדה יותר מהצפוי. הדפלציה בסין מסמנת בצורה הטובה ביותר את המשבר שבו מצויה החברה הסינית ואת הצורך של הממשל להביא לחיזוק המשק בהקדם.
"הצרכנים לא קונים"
הקשיים הכלכליים מצטרפים לקשיים הדמוגרפיים. על פי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה של סין, בשנת 2023 קטנה אוכלוסיית המדינה ביותר מ־2 מיליון איש והמגמה לא צפויה להשתנות. זאת, במקביל לבעיית האבטלה בקרב צעירים (באזורים מסוימים היא מגיעה גם ל־25%) והאמון הצרכני הירוד. מעבר לכך, חשש להתלקחות ביטחונית בעקבות הרצון של סין לספח את טיוואן צפוי גם הוא להשפיע על כלכלת סין ולהרחיק ממנה משקיעים, שגם כך לא בוטחים בממשל.
"הכלכלה הסינית נחלשה. יש לה כמה בעיות גדולות בהן סקטור הנדל"ן, בעיות חוב ענקיות, צריכה פרטית שלא גדלה ושוקי המניות שצונחים בחדות בחודשים האחרונים", אומרת עינת מאיר, אנליסטית מאקרו ושווקים בבנק דיסקונט. בחודש שעבר הורה בית המשפט בהונג קונג על 'הנזלת' חברת אוורגרנד, ענקית הנדל"ן שסוחבת חובות עתק בסך 300 מיליארד דולר והפסיקה לשלם את חובותיה לפני יותר משנתיים.
גם בעיית החוב המקומי, שהגיע ל־13 טריליון דולר, מעיקה על הממשלה. מאיר מסבירה ש"החוב הגיע דרך הלוואות באשראי של חברות הסקטור הפרטי ורשויות מקומיות, כך שהוא לא של ממשלת סין עצמה, מה שאומר שהמפלגה יכולה לעמוד מאחוריו אבל יכולה שלא". לאחרונה הורתה מועצת המדינה למספר רשויות בעלות חוב גדול לעצור פרויקטים יקרים של תשתיות, אך עדיין לא ביצעה צעדים ממשיים כדי לטפל בחוב הגבוה.
ד"ר גיל בפמן, הכלכלן הראשי של בנק לאומי מסביר ששאלת המפתח היא האם המהלכים האחרונים אכן ישפרו באופן מהותי את הצמיחה. לדבריו, "הפחתת יחס הרזרבה עשוי להביא לגידול באשראי, אולם מהלכים דומים בעבר התרחשו בשילוב עם החלשת הבקרות הרגולטוריות ועליית הסיכונים. המגבלות על יכולתם של הבנקים לספק הלוואות היו באופן היסטורי האילוץ העיקרי בהלוואות בנקאיות בסין". בפמן מציין שבניגוד לעבר, האשראי מושפע לאחרונה לרעה בעיקר מחולשת הביקושים.
מאיר מציינת כי הורדה של חצי אחוז ביחס הרזרבה היא לא מבוטלת, אבל "זהו צעד מקובל שהממשל הסיני מפעיל באופן תדיר". ובכל מקרה, היא מדגישה, אין ודאות שהמהלך יועיל למשק, "מאחר והמשק הסיני סובל מחוסר ביקוש לאשראי, הצרכנים לא קונים ולכן המהלך לא כל כך יעזור לכלכלת סין". היא גם מצננת את הפרסומים על הזרמת כסף לבורסה. "כרגע מדובר בעיקר בשמועה".
הבנק המרכזי זהיר
מאיר מתארת מנגנון של "גז וברקס" של רשויות סין כלפי הכלכלה: "בכל פעם שיש אפשרות לצמצם את ההקלות, לאור מודעות החוב הגבוה, סין שמה 'ברקס' ועוצרת אותן".
בפמן מדגיש כי מהלכי הממשל בסין אינם אגרסיביים עד כה, בעיקר בשל החשש מערעור היציבות של שער החליפין, סוגיה שזכתה להתייחסות מפורשת מצד השלטונות. דוגמה לכך ראינו לאחרונה, כשהבנק המרכזי הסיני החליט להימנע מהקלה מוניטרית והותיר את הריבית המרכזית הסינית (LPR) בשיעור של 3.45%. זאת, לאחר שרבים בשוק ציפו כי הבנק המרכזי יכריז על הורדת הריבית עם פתיחת 2024, לאחר שהיא כבר ירדה פעמיים במהלך שנת 2023, אך באופן מתון בלבד.
לדברי בפמן, המהלך הזהיר בתחום המוניטרי משקף את ההבנה שלחולשה הכלכלית הנוכחית של סין "יש שורשים מבניים, והרחבת אשראי לכשעצמה תספק רק הקלה זמנית, במחיר של הגברת הסיכונים הפיננסיים". מאיר מציינת שהשוק מחכה בעיקר לצעדים מצד הממשל, ולא הבנק המרכזי.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.