גנץ וסער הצביעו נגד: הכנסת אישרה את התקציב בקריאה ראשונה

מליאת הכנסת אישרה הערב (רביעי) בקריאה ראשונה את החלק המרכזי בהצעת תקציב המדינה המעודכן לשנת 2024. התקציב אושר ברוב של 57 תומכים אל מול 50 מתנגדים, אם כי יו"ר ש"ס, אריה דרעי, טען כי הצבעתו לא נרשמה. בתוך ממשלת החירום, יו"ר המחנה הממלכתי, בני גנץ, והשר גדעון סער הצביעו נגד התקציב.

● סמוטריץ' והחרדים הצליחו להסיר את הפיקוח מכ־80% מהכספים הקואליציוניים 
● חברי כנסת עתרו נגד הצעת התקציב. מה הסיכוי שבג"ץ יתערב? 

בהמשך הערב יצביעו חברי הכנסת על הגירעון ומגבלת ההוצאה בתקציב. לאחר האישור הראשון במליאה, ימשיך תהליך העברת התקציב אל עבודת ההכנה לקריאה שנייה ושלישית בוועדת הכספים, בראשות ח"כ משה גפני.

תקציב המדינה המעודכן יעמוד על 584 מיליארד שקל - גידול של כ-72 מיליארד שקל במסגרת ההוצאה. הגירעון החזוי יעמוד על רמה גבוהה יחסית של 6.6%. התקציב המעודכן יעמוד, בסימן המלחמה, עם תוספת של 55 מיליארד שקל לתקציב הביטחון מקופת האוצר, ועוד 31 מיליארד שקל שאמורים להגיע במסגרת חבילת הסיוע מארצות הברית.

גורמים באוצר צופים שלא יספיקו לאשר את התקציב סופית בשלוש קריאות עד המועד הסופי שקבוע בחוק - 19 בפברואר. אם לא יעבור התקציב עד אז, ייכנס לתוקף קיצוץ רוחבי ענק של 67 מיליארד שקל בתקציב המדינה, עד שיאושר התקציב החדש.

הפרת חוק יסוד והעברת כספים פוליטיים

התקציב התעכב והוגש על לכנסת באיחור של 16 יום, תוך הפרת חוק יסוד משק המדינה. העיכוב נגרם בשל דרישות המפלגות החרדיות. הדרישה הראשונה הייתה להחריג את תקציבי הישיבות והכוללים מהקיצוץ הרוחבי בשיעור של 5%, שחל על כל תקציבי משרדי הממשלה. שר האוצר בצלאל סמוטריץ' נעתר לדרישה במלואה.

שנית, נציגי החרדים וגפני בראשם, ביקשו להטמיע את הכספים קואליציוניים בבסיס התקציב. לבסוף הושגה פשרה לפיה הכספים הפוליטיים לא ייכנסו לבסיס התקציב, אבל יוסרו מהם חלק ממנגנוני הפיקוח הקבועים לכספים קואליציוניים. יישום הפשרה דרש זמן רב, שהביא לעיכובים בהליך אישור התקציב.