סוכנות דירוג האשראי הבינלאומית מודי'ס הודיעה הלילה (ו') על הורדת הדירוג של ישראל, מציון של A1 לציון A2, על רקע השלכות מלחמת חרבות ברזל. בנוסף, העמידו במודי'ס תחזית דירוג שלילית למדינה, המכוונת להורדה אפשרית נוספת בעתיד. בכך למעשה, נקטה החברה בפעולת הדירוג החריפה ביותר שנמצאת בארסנל שלה, כזו שהפתיעה לרעה אף את התחזיות הפסימיות בשווקים. מדובר בירידה הראשונה בהיסטוריה של דירוג האשראי הישראלי.
● לחצו כאן לקריאת ההחלטה בתרגום לעברית
האנליסטים של מודי'ס מציינים בהודעה שהמניע העיקרי להורדת הדירוג הוא "הערכת החברה כי השלכותיו הרוחביות של העימות הנוכחי עם החמאס, הן במהלכו והן לאחר סיומו, מעלים באופן מהותי את הסיכונים הפוליטיים במדינת ישראל, מחלישים את הרשות המחוקקת והמבצעת ופוגעים בחוסנה הפיסקלי של המדינה בעתיד הנראה לעין".
סיכונים פוליטיים, ביטחוניים וחברתיים
דברי ההסבר שצורפו להחלטת הדירוג מתמקדים בניתוח הזירות הביטחונית, הפוליטית והחברתית של ישראל. לדעת החברה, "מדינת ישראל עלולה להתמודד עם תקופה של טלטלה פוליטית פנימית מוגברת כאשר קבינט המלחמה יתפזר". עוד סבורים במודי'ס ש"העלייה בסיכונים הביטחוניים קשורה גם לעלייה בסיכונים החברתיים במדינת ישראל", וצופים כי "חשיפת מדינת ישראל לסיכונים פוליטיים עלולה, בסבירות גבוהה, להימשך בעתיד הנראה לעין, גם אם תהינה ירידה בעצימות או עצירה של הלחימה בעזה".
בפן הכלכלי, קיים פער בין חומרת צעד הדירוג לבין האופן שבו מתארת מודי'ס את ישראל בסקירה העדכנית. בה נכתב, בין השאר, ש"עד כה הכלכלה מתמודדת עם השלכות העימות בצורה יחסית טובה, כאשר האינדיקטורים המידיים מצביעים על התאוששות מהירה בשלושת החודשים האחרונים".
עוד הזכירה מודי'ס לחיוב את צעדי ההתכנסות התקציבית המתוכננים של משרד האוצר, בהם העלאת המע"מ ל-18% החל ב-2025: "נכונות הממשלה להעלות מסים היא סימן חיובי לגבי חוזקם של מוסדות המדינה, שכן ממשלות קודמות נמנעו בעבר מהעלאות מיסים", והוסיפה כי "ככל ויאושרו במלואם, צעדים אלו יכולים לקזז בערך את העלייה בהוצאות הביטחון והריבית הגבוהות יותר".
"עוצמתה של החברה האזרחית ניכרת"
לפני המלחמה, הייתה מודי'ס הביקורתית ביותר מבין שלוש סוכנויות הדירוג הבינלואמיות כלפי המהפכה המשפטית של הממשלה, והורידה בעקבותיה את תחזית הדירוג של ישראל מחיובית ליציבה. כעת, חרף הורדת הדירוג, מציינים במודי'ס לטובה את "הרקורד החזק ואת האינדיקציות האחרונות לחוזקה של החברה האזרחית ומערכת המשפט, שהוכיחו כי הם מספקים מערך חזק ואפקטיבי של איזונים ובלמים. כך, בית המשפט העליון ביטל את ניסיון הממשלה להגביל את הפיקוח על מערכת המשפט, ובכך הבהיר את עוצמתה ועצמאותה של מערכת המשפט. עוצמתה של החברה האזרחית ניכרת באופן ברור מאז תחילת העימות הצבאי".
בשבועות האחרונים סוכם בין האוצר למערכת הביטחון על תוספת "התעצמות" בשווי 100 מיליארד שקל ל-7 שנים. במודי'ס צופים שבתרחיש הבסיס "הוצאות הביטחון של ישראל יהיו כמעט כפולות מאלו שנרשמו בשנת 2022 עד סופה של שנה זו, ואלו ימשיכו לצמוח בקצב של לכל הפחות 0.5% מהתוצר בכל אחת מהשנים הקרובות, כשהסיכונים נוטים לכך שההוצאות אף יהיו גבוהות יותר".
לשלילה, כותבים במודי'ס כי "יחס החוב לתוצר יעלה לשיא של 67% עד שנת 2025, מ-60% בשנת 2022. טרם תחילת העימות, תחזית החברה הייתה שיחס החוב לתוצר של ישראל ירד לשיעור של כ-55% מהתוצר". עם זאת, יש לציין שגם הצפי ל-67% משקף עדיין ביחס-חוב תוצר נמוך יחסית לכלכלות מפותחות, ונמוך מה-70% שנרשם במשבר הקורונה.
את תוספת התחזית השלילית מייחסים במודי'ס לחשש מהתלקחות הזירה הצפונית. "החברה סבורה כי הסיכון להסלמת העימות נותר משמעותי, בעיקר כזה בו מעורב ארגון חיזבאללה בצפון ישראל", נכתב, "העימות עם ארגון חיזבאללה יהווה סיכון גדול בהרבה לשטחה של ישראל, וצפוי לכלול פגיעה מהותית בתשתיות, גיוס מחדש של חיילי מילואים ועיכובים נוספים בהשבת התושבים המפונים לאזור. לדברי החברה, משרד האוצר מעריך, כי התוצר הריאלי עשוי להתכווץ השנה בשיעור של עד 1.5% אם תרחיש שלילי זה יתממש, זאת בהשוואה לצמיחה חיובית בשיעור של 1.6% בהינתן שימור הסטטוס-קוו".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.