על רקע המלחמה המתפתחת ללא הרף, עדשת התקשורת העולמית חושפת נקודות מבט ייחודיות על מה שקורה בארץ. מניתוחים של מומחים בינלאומיים, פרשנויות מזווית אחרת וגם סיפורים קטנים מישראל שנעלמים מן העין, בכל יום נגיש לכם סקירה יומית קצרה מן הנכתב בתקשורת העולמית על ישראל במלחמה, כדי לנסות ולפענח איך דברים מפה נראים מעבר לים.
● בדרך לישראל נשאל מזכיר המדינה האמריקאי שאלה קשה. כך הוא השיב
● מטילי זהב ומזוודות קבורות באדמה: מסלול הכסף של חיזבאללה נחשף
1הסדק העמוק בין ארה"ב לישראל
"ארה"ב הייתה בעלת בריתה האמיצה ביותר של ישראל מאז תקפו אותה מחבלי חמאס ב-7 באוקטובר. אך כאשר מזכיר המדינה האמריקאי אנתוני בלינקן סיים את ביקורו האחרון, המחלוקת בין שתי המדינות הייתה ברורה ביותר", נכתב הבוקר בפיננשל טיימס. "לאחר יום של פגישות בין גורמים אמריקאים וישראלים, קיימו בנימין נתניהו ובלינקן מסיבות עיתונאים נפרדות שגילו את חילוקי הדעות ביניהם בנושאים החל מהשלב הבא של המלחמה ועד כיצד להבטיח את שחרור בני הערובה שבידי חמאס בעזה".
"הביקור הזה שיקף עד כמה קשה כל התהליך [הדיפלומטי] הזה הולך להיות", צוטט אהרון דיוויד מילר, עמית בכיר בקרן קרנגי לשלום בינלאומי ובכיר לשעבר במחלקת המדינה האמריקאית. עוד אמר מילר כי "למרות שארה"ב מילאה, ועודנה ממלאת תפקיד משמעותי, אני חושב שאנחנו צריכים להיות די מפוכחים לגבי הערכת המידה שבה וושינגטון יכולה לשנות מהותית את מסלול המשבר הזה". עוד צוין כי "הפער החריף ביותר בין בלינקן לנתניהו היה בהערכתם לגבי התנאים האחרונים שהציע חמאס לשחרור כ-130 בני הערובה שעדיין נמצאים בידיו, שלא כולם בחיים".
מתוך הפייננשל טיימס, מאת ג'יימס שוטר, אנדרו אינגלנד. לקריאת הכתבה המלאה.
2איך תשפיע הורדת הדירוג על גיוס האג"ח?
"ישראל תצטרך לגייס השנה אג"ח בכמות של כמעט שיא כדי לממן את המלחמה נגד חמאס, כך לפי כמה גורמים במשרד האוצר בעלי ידע בנושא", נכתב הבוקר בבלומברג. "האתגר הזה העמיק עוד יותר ביום שישי, כאשר דירוג האשראי של ישראל ירד לראשונה אי פעם. חברת הדירוג מודי'ס חתכה את דירוג האשראי של ישראל ברמה אחת ל-A2. בעוד שישראל עדיין נמצאת בשטח של דירוג השקעה - וכעת עומדת בקנה אחד עם איסלנד ופולין - המהלך הדגיש את המחיר הכלכלי שגובה הסכסוך על האומה", נכתב.
צוין כי "סביר להניח שהממשלה תסתמך במידה רבה על שווקי החוב השקליים ככל שהיא תגדיל את הנפקתה, אמרו גורמים שדיברו בעילום שם כדי שיוכלו לדון בעניינים רגישים. אבל היא גם אמורה להנפיק יותר אג"ח במטבע חוץ, במיוחד באמצעות עסקאות פרטיות". בנוסף, צוין כי לצד הורדת הדירוג, אמרה מודי'ס כי המלחמה "תעלה באופן מהותי את הסיכון הפוליטי עבור ישראל, כמו גם תחליש את מוסדות הביצוע והחקיקה שלה ואת עוצמתה הפיסקלית".
מתוך בלומברג, מאת גלית אלטשטיין. לקריאת הכתבה המלאה.
3העולם מגיב לממצאי צה"ל החדשים על אונר"א
על רקע חשיפת צה"ל של מנהרות הטרור של חמאס מתחת למטה המרכזי של אונר"א ברצועת עזה, בעולם מסקרים את הנושא. רשתות תקשורת עולמיות רבות סיקרו את האירוע וביניהן סוכנות הידיעות רויטרס, הבילד הגרמני, Boston Globe, The Independent, ורשת החדשות הציבורית של ארה"ב NPR, שם נכתב: "ישראל טוענת כי גילתה מנהרות מתחת למטה סוכנות האו"ם בעזה". באוסטרליה אינדיפנדט מידיה פורסמה תגובה תחת הכותרת: "חוסר בראיות: הטענות של ישראל נגד אונר"א".
בניו ניורק טיימס נכתב כי "גורמים בהווה ובעבר באונר"א אומרים כי הסוכנות התייחסה זה מכבר ברצינות לנושא וחקרה את האשמות של הסתננות של חמאס". צוין כי "במקום להתייחס לנושאים כאלה בתהליך שיטתי, הם טיפלו בהם באופן חלקי בעיקר בפרטיות", וכי "במהלך השנים, כמה אנשים שהוכיחו קשרי חמאס פוטרו או עזבו את הסוכנות". עוד נכתב כי בגין "שתי הטענות של ישראל נגד אונר"א - שבגינן סיפקה ישראל ראיות מסוימות לארצות הברית, אם כי לא בפומבי - הובילו לפחות 19 מממנים זרים להשעות תרומות המיועדות לסוכנות. אובדן המימון סיכן את קיומה של אונר"א כאשר רוב העזתים תלויים בקבוצה לצורך מזון ומחסה". בוושינגטון פוסט נכתב כי הממצאים שפורסמו "לא הוכיחו באופן סופי שפעילי חמאס פעלו במנהרות שמתחת למתקן של אונר"א, אבל זה הראה שלפחות חלק מהמנהרה עבר מתחת לחצר המתקן. צה"ל טען כי המפקדה סיפקה חשמל למנהרות".
מתוך הניו יורק טיימס, מאת פטריק קינגסלי, רונן ברגמן. לקריאת הכתבה המלאה.
מתוך הוושינגטון פוסט, מאת אריאל שליט. לקריאת הכתבה המלאה.
4החטוף הישראלי שנמצא כבר 9 שנים בשבי חמאס
"בישראל אי אפשר לפספס את פניהם של 136 בני ערובה ישראלים המוחזקים ברצועת עזה על ידי חמאס: תמונותיהם נמצאות על קירות, תלויות ממרפסות, וגרסאות דיגיטליות הן כעת שומרי מסך במכונות קריאת דרכונים בשדה התעופה", נכתב הבוקר בגרדיאן. אך "פרצוף אחד שלא מופיע בין שורות הנעדרים הוא זה של הישאם א-סייד, בדואי ישראלי בן 36 שהוחזק על ידי חמאס כמעט ללא תקשורת בתשע השנים האחרונות. לא ברור כיצד הצליח סייד - הסובל מכמה מחלות נפש קשות, בהן סכיזופרניה - לחצות את הגבול המפריד בין ישראל לרצועת עזה באפריל 2015. במשך שלושה חודשים הוא הוכרז כנעדר. לאחר מכן פרסם חמאס הודעת מפתיעה שהודיעה על 'חייל ישראלי' שמוחזק במעצר".
בראיון ל"אובזרבר" שנתן שאבן, אביו של סייד, הוא אמר: "החיים שלנו מאז היו כמו סרט הוליוודי". "חמאס אוהב לבקש מחיר כבד עבור הישראלים. יש להם כלי נשק אחרים, אבל זה הנשק הכי חשוב שיש להם", צוטט. עוד צוין כי "על פי החשד, סייד מוחזק יחד עם אברה מנגיסטו, הסובל אף הוא מבעיות נפשיות קשות, שנכנס לעזה בשנת 2014".
מתוך הגרדיאן, מאת בת'ן מקרנן. לקריאת הכתבה המלאה.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.