הנתונים נחשפים: מי רוכש רכב חשמלי בישראל?

בחודש ינואר תפסו כלי הרכב החשמליים כ-23% מכלל מסירות הרכב החדש בישראל, יחס של כמעט אחת מכל ארבע מסירות. ב-2024 צפויים להימכר לפחות עוד 55-65 אלף כלי רכב חשמליים, ולהביא את מספרם לסביבות 150 אלף.

● מבחן דרכים | מכונית עירונית "כמו פעם" במחיר של 90 אלף שקל בלבד
● השבוע בענף הרכב | שוקלים לקנות רכב סיני חשמלי? ההחלטה שכדאי לכם להכיר

מבחינה סביבתית זו בשורה חיובית בהחלט, אבל לפחות בתיאוריה זו הייתה אמורה להיות גם בשורה מצוינת מבחינה חברתית, בשל התרומה החיובית שיכולים כלי רכב חשמליים לתרום להורדת יוקר המחיה של שכבות מעוטות הכנסה.

עלות הנסיעה לקילומטר ברכב חשמלי היא (עדיין) כחמישית מזו של העלות ברכב בנזין, ואם מוסיפים למשוואה גם אגרה שנתית נמוכה משמעותית (בינתיים), ועלויות תחזוקה מזעריות בהשוואה לרכב בנזין, מדובר בהגדלת ההכנסה הפנויה של משקי בית באלפי שקלים בשנה, במיוחד עבור תושבי הפריפריה, שמתאפיינים בנסועה גדולה מהממוצע.

אבל זה לא קרה. כלי הרכב החשמליים הפכו בישראל למוצר בלתי נגיש לשכבות אוכלוסייה רחבות, ואת זה לא אנחנו אומרים אלא האוצר. בדיון שנערך במהלך ינואר בוועדה לביקורת המדינה, אמר נציג האוצר כי "עיקר רוכשי המכוניות החשמליות בישראל משתייכים לעשירון התשיעי והעשירי - כלומר לשכבות העשירות בישראל". אז איך קרה שדווקא מי שזקוקים יותר מכל לרכב החשמלי מודרים ממנו?

המחירים בשמיים

הסיבה המרכזית היא עלות הרכישה הגבוהה של כלי הרכב החשמליים ומדיניות האוצר בנושא. בעיקרון כלי רכב חשמליים הם עדיין יקרים יותר לייצור מרכבי בנזין, בשל עלות הסוללות, והמחירים ממשיכים לעלות ככל שעולה מס הקנייה עליהם. בשנת 2023, שבה הוכפל מס הקנייה על רכב חשמלי ל-20%, המחיר הממוצע לעסקת רכישה של רכב חשמלי חדש נע סביב כ-175 אלף שקל במחירי מחירון. במהלך 2024, אחרי עליית מס הקנייה ל-35%, וכאשר יסתיימו המלאים ששוחררו במס נמוך, אפשר לצפות לעלייה משמעותית נוספת במחיר הרכישה הממוצע. ואילו בתחילת 2025, בהעדר הודעה ודאית אחרת, מס הקנייה על רכב חשמלי צפוי לזנק בינואר ל-83%.

גם אם ברגע האחרון מתווה העלאת מס הקנייה יתמתן, כפי שהוצע לאחרונה בתקציב, ומס הקנייה יעלה בינואר 2025 ל-45% "בלבד", זו תהיה קפיצת מחיר נוספת. ואם נוסיף לכך עלויות הובלה יקרות, שערי מטבע וכו', לא נופתע אם בתחילת השנה הבאה המחיר הממוצע לרכב חשמלי "עממי" ינוע סביב 200 אלף שקל. האוצר אומנם טוען, שמחירי הדגמים החשמליים החדשים "דומים לאלה של דגמי בנזין מקבילים", אבל זה רק בגלל שמחירי הבנזין נסקו בשנים האחרונות בעשרות אחוזים, ולא להיפך.

למרבה הצער גם אין כרגע באופק דגמים חשמליים "עממיים", במחיר שווה לכל נפש. מחירי רוב הדגמים החדשים שהושקו בישראל ברבעון האחרון הם בטווח של 180-300 אלף שקל. בשורה התחתונה, מי שבאמת צריך היה ליהנות מחיסכון של רכב חשמלי, לא יכול להרשות אותו לעצמו - וזה עוד לפני שהזכרנו את הקושי של דיירי בתים משותפים להתקין עמדות טעינה בחשמל זול.

באירופה וארה"ב מסייעים

ניתן לטעון, שזה אינו מצב ייחודי לישראל. בהרבה מדינות מפותחות במערב המחירים של רכב חשמלי עדיין אינם נגישים לבעלי הכנסות נמוכות, וגם שם סובסידיות ו/או הטבות המס הממשלתיות "מתבזבזות" לעיתים על לקוחות מבוססים.

אבל מה ששונה הוא הגישה הממשלתית. בעוד, שבישראל הלוגיקה היא "כלי רכב חשמליים נרכשים על ידי העשירונים העליונים ולכן צריך להכביד עוד יותר את המיסוי עליהם", במדינות המפותחות מנסים למצוא פתרונות להנגיש אותם ללקוחות שזקוקים להם באמת.

"פתרונות ההנגשה" שמיושמים כיום במערב מתחלקים לשתי קטגוריות: "הענקת הטבות סלקטיביות לשכבות החלשות" ו"סינון הטבות מהשכבות החזקות". הדוגמה הבולטת ביותר למיסוי "חברתי" מתקדם על רכב חשמלי היא זו של צרפת, שבה כמעט 18% מכלי הרכב שנמכרו בשנה החולפת היו חשמליים. על פי הרגולציה בצרפת, בעלי הכנסה שנתית של עד כ-14 אלף אירו מקבלים סובסידיה בגובה עד 7,000 אירו לרכישת רכב חשמלי חדש, עם תקרה של עד 25% ממחיר הרכב. בעלי הכנסה מעל הרף הזה מקבלים סובסידיה ממשלתית של רק עד 5,000 אירו.

צרפת מעניקה גם סבסוד של עד 1,000 אירו לרכישת רכב חשמלי משומש, שגילו שנתיים לפחות. זאת כדי לסייע לבעלי הכנסות נמוכות, שאינם יכולים להשלים את הסכום לרכב חשמלי חדש גם עם הסובסידיה.

צרפת בוחנת כיום גם הנהגת תוכנית "ליסינג חברתי לרכב חשמל" תחת הכותרת "סיוע להשגת רכב חשמלי לאלה שצריכים אותו יותר מכולם". התוכנית הזו תאפשר לקבל רכב חשמלי בליסינג בתשלום חודשי של עד 100 אירו.

גם גרמניה, השוק הגדול באירופה לרכב בכלל ולרכב חשמלי בפרט, מעניקה כיום סובסידיות לרכישת רכב חשמלי משומש שגילו עד שנה, נוסף על תמריצים ממשלתיים לליסינג לרכב חשמלי. ואלה רק כמה דוגמאות.

לקטגוריה השנייה, "מניעת הטבות מלקוחות שאינם זקוקים להן", שייכת בין היתר הרגולציה האמריקאית החדשה שהנהיג ממשל ביידן לפני כשנתיים. על פי הרגולציה הזו ניתן סבסוד לרכישת רכב חשמלי בגובה עד כ-7,500 דולר באמצעות זיכוי במס הכנסה. אולם הסבסוד לא מוענק לבתי אב עם הכנסה שנתית משותפת של מעל 150 אלף דולר, או ליחידים עם הכנסה שנתית של מעל 75 אלף דולר. נוסף על כך ניתן זיכוי מס בגובה עד 4,000 דולר גם לרכישת רכב חשמלי משומש בן שנתיים לפחות, שנרכש בשנת 2023 ואילך, ובלבד שמחירו מתחת ל-25 אלף דולר.

כמעט כל המדינות המפותחות מציבות גם "תקרת מחיר" לרכב חשמלי חדש שזכאי לסבסוד, כדי לשלול סבסוד מרכבי פאר חשמליים. באירופה התקרה הזו נע בין כ-45 ל-60 אלף אירו, בהתאם למדינה, ואילו בארה"ב התקרה נעה סביב 60 אלף דולר. בכך מושגות שתי מטרות: גם הפעלת לחץ על משווקי הרכב החדש להוריד את מחיריו מתחת לסף האמור, וגם כאמור מניעת הטבות מס מכלי רכב חשמליים יוקרתיים.

הזדמנות פז לשנות

בשורה התחתונה כלי הרכב החשמליים מתרחקים מכיסן של שכבות ההכנסה הנמוכות בישראל, והמגמה רק צפויה להקצין. אומנם בישראל פועלים בימים אלה צוותים באוצר ובמשרדים הסביבתיים כדי לגבש נוסחת "מס ירוק" חדשה, אולם ככל הידוע המוקד העיקרי שלה הוא שימור האיזון בין רכישות רכב החשמלי ובין הכנסות המדינה ממסי רכב. אלא שבלי הכנסת אלמנט "חברתי" לתוכנית המיסוי החדש, וללא תמריצים למעבר לחשמל לשכבות החלשות, ספק אם ישראל אפילו תתקרב ליעד המוצהר של 95% מכירות רכב חשמלי עד סוף העשור. שני העשירונים העליונים לא יספיקו לשם כך.