איך מסקרים בעולם את חילוץ שני החטופים והדילמה של סעודיה

על רקע המלחמה המתפתחת ללא הרף, עדשת התקשורת העולמית חושפת נקודות מבט ייחודיות על מה שקורה בארץ. מניתוחים של מומחים בינלאומיים, פרשנויות מזווית אחרת וגם סיפורים קטנים מישראל שנעלמים מן העין, בכל יום נגיש לכם סקירה יומית קצרה מן הנכתב בתקשורת העולמית על ישראל במלחמה, כדי לנסות ולפענח איך דברים מפה נראים מעבר לים.

● מדינת ישראל מתכוננת לגיוס שיא באג"ח בעקבות הורדת הדירוג
● בדרך לישראל נשאל מזכיר המדינה האמריקאי שאלה קשה. כך הוא השיב
● 2 מיליארד דולר הלכו לפח: ארה"ב עוצרת תוכנית לפיתוח מסוק חדש 

1התקשורת בעולם מסקרת את חילוץ 2 החטופים

"ישראל משחררת שני בני ערובה ברצועת עזה!" נכתב הבוקר בבילד הגרמני, כשהעיתונות העולמית מגיבה למהלך החילוץ מהלילה האחרון של לואיס הר ופרננדו סימון מרמן . דבריו של דובר צה"ל דניאל הגרי צוטטו בלה פיגרו הצרפתי, ובפיינשל טיימס, בניו יורק פוסט ובדיילי מייל הלונדוני סיקרו את "המצבע המורכב", לצד כלי תקשורת רבים אחרים.

בכלי התקשורת הארגנטינאים בירכו על המבצע. בעיתון קלארין הארגנטינאי צוין כי "לממשלת ארגנטינה נודע על המבצע באמצעות מקורות דיפלומטיים", וצוטטו דברי משרד הנשיא חאבייר מיילי מתוך ציוץ שהעלה דובר הנשיא ב-X: 'לשכת הנשיא מודה לצה"ל, לשב"כ ולמשטרת ישראל על שהשלימו בהצלחה את חילוץ הארגנטינאים פרננדו סימון מרמן (60) ולואי הר (70), שנחטפו ב-7 באוקטובר על ידי ארגון הטרור חמאס'".

בלה נאסיון הארגנטינאי נכתב כי בדברי התודה שלו משרד הנשיאהדגיש את הדיאלוג שניהל חאבייר מיילי עם הרשויות הישראליות ואת בקשתו לשחרור בני הערובה הארגנטינאים. "במהלך ביקורו במדינת ישראל, הנשיא חזר והדגיש בפני הנשיא יצחק הרצוג וראש הממשלה בנימין נתניהו את הבקשה לשחרור כל אחד מבני הערובה הארגנטינאים, וממשיך לשמור בתקיפות על גינוי הטרור של חמאס". עוד ציין לה נאסיון כי "כבר 11 בני ארצנו שוחררו וחולצו, אבל עדיין ישנם עוד שישה המוחזקים על ידי ארגון הטרור, ואחד שנודע כי נפטר".

"מבצע זה תוכנן זמן רב ונבחן במספר הזדמנויות", ציינו בלה פיגרו אך "עד כה לא התקיימו התנאים לביצועו", צוטט דובר צה"ל דניאל הגרי בתדרוך. צוין כי "בהזדמנות זו חשף הגרי את פרטי המבצע השאפתני והמתואם הזה. הפשיטה בוצעה במקביל על ידי צבא ישראל, המשטרה והשירותים החשאיים, בתמיכת סיוע אווירי. בשטח נפרסו אוגדה 98 המורכבת מצנחנים וחטיבת קומנדו, שייטת 13, יחידת העילית של חיל הים הישראלי וחטיבת השריון 7. הם לוו על ידי סוכני השב"כ, שירות המודיעין הפנימי של ישראל והיחידה המיוחדת ללוחמה בטרור של המשטרה".

בבילד צוין כי "שני האזרחים הוחזקו בקומה השנייה של בניין בשמירה כבדה בפאתי העיר רפיח בדרום רצועת עזה". עוד צוין כי "על מנת להסיח את דעתם של השומרים על בני הערובה בנוגע ליעד האמיתי של התקיפה, ביצע הצבא הישראלי יותר מתריסר תקיפות אוויריות נגד יעדי חמאס באזור, והותיר את המחבלים בחושך לגבי מטרת המבצע בפועל". ב-BBC נכתב כי ישנם דיווחים סותרים על הנפגעים מהפצצות צה"ל: "סוכנות הידיעות AFP דיווחה כי 'בסביבות 100 בני אדם' נהרגו, תוך ציטוט של משרד הבריאות המנוהל על ידי חמאס בעזה. בינתיים, סוכנות הידיעות AP דיווחה כי לפחות 50 פלסטינים נהרגו, תוך ציטוט של פקידי בית חולים מקומיים".

מתוך לה פיגרו, מאת הוג מאיו. לקריאת הכתבה המלאה. 
מתוך הבילד, מאת פראנק קלאוס, אליזבת סטיינברכר. לקריאת הכתבה המלאה. 
מאמר מערכת מתוך ה-BBC. לקריאת הכתבה המלאה. 
מתוך קלארין, מאת נטשה נייבייסקיקוויט. לקריאת הכתבה המלאה.
מאמר מערכת מתוך לה נאסיון. לקריאת הכתבה המלאה. 

2הדילמה של יורש העצר הסעודי

"עבור יורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן, המלחמה בעזה יוצרת קונפליקט. עזה נשלטת על ידי חמאס, תנועה אסלאמית הקשורה בברית ותאום הדוק עם איראן ושלוחותיה, המבקשות לראות את הרס בית סעוד", נכתב הבוקר במגזין פורן אפיירז. "אבל בהתחשב במידת הפופולריות של המטרה הפלסטינית בקרב אזרחים סעודים, בן סלמאן חייב לצדד בפלסטינים, שנתפסים ברחבי העולם הערבי והמוסלמי כקורבנות של התוקפנות והכיבוש הישראלי".

עוד נכתב כי "ממשלת ערב הסעודית רוצה לחזק את ביטחונה, והיא מקווה שבאמצעות נורמליזציה של היחסים עם ישראל תוכל להקים ברית ביטחונית עם ארה"ב ובעלות בריתה האזוריות של וושינגטון. אבל ריאד לא תרקום קשרים כאלה כאשר ישראל מפציצה אזרחים העזה ומסרבת להכיר בזכותם של הפלסטינים למדינה משלהם". אולם בנוסף, נכתב כי מצד שני, "נורמליזציה לא הייתה, ואינה, הדרך היחידה של שושלת משפחת סעוד לחזק את ידה. המשטר יכול גם להגן על עצמו ועל האינטרסים שלו על ידי בניית כלכלה חזקה יותר ושינוי האידיאולוגיה הפנימית של המדינה".

מתוך פורן אפיירז, מאת ברנרד הייקל. לקריאת הכתבה המלאה. 

3רוב הישראלים תומכים בהמשך המאמץ המלחמתי

"הדוכן של אברהם לוי בשוק מחנה יהודה בירושלים איבד יותר מ-40% מהכנסותיו מאז תחילת המלחמה של ישראל בחמאס. אבל הוא מעדיף לסבול מנפילה גדולה עוד יותר מאשר לראות את ישראל מפסיקה להילחם בארגון הטרור הפלסטיני", נכתב הבוקר בפייננשל טיימס. "לוי לא לבד. ארבעה חודשים לתוך המלחמה, הלחץ הבינלאומי גובר, כולל מצד בעלות ברית כמו ארה"ב, לרסן את המתקפה של ישראל בעזה. אבל ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, נחוש בדעתו שהלחימה תימשך עד שישראל תשיג 'ניצחון מוחלט' על חמאס - וסקרי דעת קהל מראים שרוב הציבור נשאר בתקיפות מאחורי המאמץ המלחמתי", נכתב.

"בוודאי"... החלק הארי של הציבור היהודי הישראלי אינו בעד יציאה מעזה", צוטטה תמר הרמן, עמיתת מחקר בכירה במכון הישראלי לדמוקרטיה. "המלחמה נתפסת בישראל כמלחמת אין ברירה". עוד צוין כי "עבור מדינה שבמשך רוב השנה שעברה הייתה מפולגת במאבק מר על התוכנית השנויה במחלוקת של נתניהו להחלשת מערכת המשפט, האחדות בולטת", וכי "ישראלים נהרו להירשם לגיוס הגדול ביותר במדינה אי פעם".

מתוך הפייננשל טיימס, מאת ג'יימס שוטר. לקריאת הכתבה המלאה.

4אנטשימיות באוניברסיטת העיר ניו יורק

"זה כבר ארבעה חודשים מאז שמושלת ניו יורק קת'י הוקול פנתה אל שופט המדינה הראשי לשעבר ג'ונתן ליפמן כדי לבחון את האפליה והאנטישמיות באוניברסיטת העיר ניו יורק (CUNY, רשת אוניברסיטאות ומכללות ציבוריות בעיר ניו יורק, והגדולה מסוגה בארה"ב), אבל נראה שתושבי ניו יורק יצטרכו להמשיך ולחכות לדוח שלו - אפילו שלפחות כמה אוניברסיטאות בניו יורק נוקטות צעדים כדי לטפל בשנאה", נכתב אמש בניו יורק פוסט.

"הבעיה לא התחילה מיד בשבועות שלאחר התקפות ה-7 באוקטובר. זו בעיה מתמשכת שהולכת וגדלה במספר הקמפוסים, ונראית בצורה החריפה ביותר ב-CUNY, אמרה הוקול כשפתחה בבדיקה באוקטובר", נכתב. עוד צוין כי "שינוי מסוים כבר קורה: נשיא מרכז הבוגרים של CUNY, רובין גארל, שספג אש בקיץ שעבר על העסקת הפרופ' הפרו-פלסטיני מארק למונט היל, התפטר בספטמבר. בנוסף, CUNY דחתה לאחרונה מפגש שהיה אמור להתקיים במכללת ליהמן בנושא 'גלובליזציה של האינתיפאדה!', שהמבקרים כינו "מדריך לטרוריסטים זוטרים".

מאמר מערכת מתוך הניו יורק פוסט. לקריאת הכתבה המלאה. 

5חברות למרות המלחמה

"ברק הימן חיכה יומיים לאיזה סימן חיים. הוא שכב ער במיטה שאינה שלו, וחשב על אדם שמעולם לא פגש. היא עדיין לא הגיבה. בכל בוקר ובכל ערב כשבמאי הישראלי שלח הודעה לאום עיאן, הצעירה הפלסטינית בעזה, הוא חשש שזו תהיה הפעם האחרונה", נכתב הבוקר בוושינגטון פוסט, בכתבה שעסקה בחברות בין עזתית לישראלי שנשמרה גם בימי המלחמה. "הם נפגשו באינטרנט ב-2019, לאחר שהימן תרם לקרן שסייעה לאביה של עיאן לקבל טיפול בסרטן בגדה המערבית, ונשאר בקשר לאורך השנים. הם ידעו את שמות ההורים והילדים אחד של השני, שיתפו תמונות של תחביביהם. זו הייתה רק ידידות, אמרו שניהם, אף פעם לא רומנטית. אבל זה היה החלון היחיד של הימן לעזה והקשר היחיד של אום עיאן עם ישראלי".

עוד נכתב כי "הזוועות של ה-7 באוקטובר והמלחמה בעזה קירבו אותם, כשכל אחד מצא אצל השני מפלט מעצב ובדידות. הימן, פעיל שלום שחש יותר ויותר בודד בישראל בזמן מלחמה, ידע שמישהו בעזה מבין אותו. אום עיאן, תחת מצור והפצצות, ידעה שמישהו בישראל חושב עליה. אום עיאן, בת 28, שיתפה את סיפורה בתנאי שהיא תשתמש בכינוי, מחשש לשלום משפחתה. הימן, בן 48, כבר איבד אנשים בישראל. האם הוא יצטרך להתאבל גם עליה?".

מתוך הוושינגטון פוסט, מאת רובי מלן. לקריאת הכתבה המלאה.