להגדרות הציונים לחצו כאן
נכון - ההצהרה נכונה ומדויקת
נכון ברובו - ההצהרה נכונה ברובה, אך יש בה מרכיב שאינו נכון או אינו מדויק
חצי נכון - חלק מההצהרה נכון וחלקה שגוי, או שהיא אינה כוללת פרטים מהותיים שעשויים לשנות את משמעותה
לא נכון ברובו - חלק קטן מההצהרה נכון ורובה שגוי, או שהיא מחסירה פרטים יסודיים באופן היוצר הטעיה מהותית לגבי משמעותה
לא נכון - ההצהרה כלל אינה נכונה
מטעה - ההצהרה יוצרת מצג שווא או רושם שגוי, אף שהיא מתבססת על עובדות נכונות
כן, אבל - עובדה נכונה בפני עצמה, אך עובדות שלא צוינו עשויות להעמידה באור אחר. מומלץ לבחון את הדברים בפרספקטיבה רחבה יותר
לא מבוסס - לא קיימים נתונים עליהם ניתן לבצע קביעה פוזיטיבית לגבי נכונות הטענה, ואלה גם לא נאספים
ללא ציון - המצב העובדתי מורכב מכדי לתת לאמירה ציון מובהק. הסיבות האפשריות לכך יכולות להיות: התבטאות שאינה מובהקת מספיק וניתן לפרש אותה במספר צורות, מחלוקת בין מומחים, מתודולוגיות שונות שלא ניתן להכריע ביניהן ועוד
בסוף השבוע, הודיעה חברת דירוג האשראי מודי'ס כי היא מורידה את הדירוג של ישראל, לראשונה בתולדות המדינה. ההודעה עוררה ביקורת עזה מצד פוליטיקאים ואנשי תקשורת על ההתנהלות הכלכלית והתקציבית של הממשלה. ראש הממשלה, בנימין נתניהו, פרסם באופן חריג תגובה לתקשורת בעניין לאחר כניסת השבת, ובה קבע כי "הורדת הדירוג אינה קשורה לכלכלה, היא נובעת כולה מכך שאנחנו במלחמה. הדירוג יעלה חזרה ברגע שננצח במלחמה - ואנחנו ננצח". איך מתיישבות הקביעות הנחרצות הללו עם מה שנכתב בדוח של מודי'ס?
● המשרוקית | מה מאפשר לארה"ב להקפיא חשבון בנק ישראלי, והאם זו רק ההתחלה?
● המשרוקית | בנק ישראל איפשר רק לבנקים לספק הלוואות לעסקים קטנים שנפגעו?
● המשרוקית | מפגינים בכרם שלום סובלים מאכיפה בררנית בהשוואה להפגנות בקפלן?
ראשית, לפרטים. ביום שישי הודיעה מודי'ס כי היא מורידה את דירוג האשראי של ישראל מדרגת A1 (החמישית בטיבה) לדרגת A2 (השישית בטיבה). בנוסף, הורדה גם תחזית הדירוג מ"יציבה" ל"שלילית". להחלטה הזאת קדמה החלטה שהתקבלה לאחר פרוץ המלחמה, ב־19 באוקטובר, על הכנסת ישראל לרשימת "מעקב הורדת דירוג". אבל אפשר ללכת עוד אחורה, ולהיזכר שעוד לפני פרוץ המלחמה, באפריל 2023, על רקע "הרפורמה המשפטית", הורידה החברה את תחזית הדירוג של ישראל מ"חיובית" ל"יציבה", ובהמשך פורסמו עוד התייחסויות בקשר להתקדמות החקיקה.
אז מה חדש בדוח הנוכחי? כמובן שמאז פרצה המלחמה בעזה, והיא מהווה שיקול משמעותי ומרכזי בהחלטה, אך במודי'ס מסבירים כי הם ממשיכים להיות מודאגים ממה שהם מכנים חוזקת "המוסדות הפוליטיים" בישראל. הנה, כך נכתב ממש בהקדמה להחלטה: "המניע העיקרי להורדת הדירוג… הוא הערכת החברה כי השלכותיו הרוחביות של העימות - הן במהלכו והן לאחר סיומו - מעלות באופן מהותי את הסיכונים הפוליטיים בישראל, (ו)מחלישים את הרשות המחוקקת והמבצעת…". ובהמשך מוזכרים סיכונים נוספים שקשורים רק באופן עקיף למלחמה, כמו העלייה בסיכונים החברתיים בישראל (על רקע המצב הביטחוני), אשר בתורם יחלישו את מוסדות המדינה; וגם כאלה שאינם קשורים אליה כלל והכרנו כבר מהעבר ("סיכונים הקשורים לשינויים דמוגרפיים ארוכי טווח והשפעתם על שוק העבודה", ועוד).
ומה לגבי קביעת נתניהו שלפיה "הדירוג יעלה חזרה ברגע שננצח במלחמה"? זוהי כמובן נבואה שקשה להתייחס אליה במסגרת הזאת, אבל שווה לציין כי במודי'ס כותבים במפורש את ההיפך הגמור: "החברה אינה רואה סבירות לעדכון הדירוג כלפי מעלה (עם עצירת המלחמה)", נכתב בדוח. גם תחת פירוט ה"רציונל להורדה בדירוג" נכתב שמודי'ס "מדגישה כי אחד הגורמים המרכזיים להורדת הדירוג הוא ההערכה שחשיפת ישראל לסיכונים פוליטיים עלולה, בסבירות גבוהה, להימשך בעתיד הנראה לעין, גם... (במקרה של) עצירת הלחימה".
כלומר, לא רק שלפי הערכת החברה, סוף המלחמה הוא לא סיבה להעלאה מיידית של הדירוג, האנליסטים אף חוזים כי אותם "סיכונים פוליטיים" יימשכו בסבירות גבוהה גם לאחר סיום המהלך הצבאי. בהקשר זה מזכירים שם, למשל, כי "ישראל עלולה להתמודד עם תקופה של טלטלה פוליטית פנימית מוגברת כאשר קבינט המלחמה יתפזר" (כלומר, עם פרישת בני גנץ וגדי איזנקוט מהממשלה).
בשורה התחתונה: דבריו של נתניהו מטעים. על פי הדוח של מודי'ס הסיבות להורדת הדירוג הן אינן רק כאלה שקשורות במישרין לעצם פרוץ המלחמה, והחברה מדגישה - עוד מלפני 7 באוקטובר, וגם כעת - את הדאגה מחוזקת "המוסדות הפוליטיים". בנוסף, בניגוד לאמירתו שלפיה "הדירוג יעלה בחזרה ברגע שננצח במלחמה", בדוח נכתב שהחברה "אינה רואה סבירות לעדכון הדירוג כלפי מעלה".
תחקיר: יובל אינהורן
לבדיקה המלאה לחצו כאן
שם: בנימין נתניהו
מפלגה: הליכוד
מקום פרסום: הודעה לעיתונות
ציטוט: "[הורדת דירוג האשראי] נובעת כולה מכך שאנחנו במלחמה"
תאריך: 9.2.24
ציון: מטעה
לאחר שביום שישי האחרון חברת מודי'ס הודיעה על הורדת דירוג האשראי ותחזית הדירוג של מדינת ישראל, הפיץ ראש הממשלה בנימין נתניהו את ההודעה הבאה: "כלכלת ישראל איתנה. הורדת הדירוג אינה קשורה לכלכלה, היא נובעת כולה מכך שאנחנו במלחמה. הדירוג יעלה חזרה ברגע שננצח במלחמה - ואנחנו ננצח". בדקנו האם אכן הורדת הדירוג נובעת אך ורק מהמלחמה.
כאמור, ביום שישי האחרון, חברת דירוג האשראי מודי'ס הורידה את דירוג האשראי של ישראל מדרגת A1 (החמישית בטיבה) לדרגת A2 (השישית בטיבה). כמו כן, תחזית הדירוג ירדה ל"שלילית" (הסבר על דירוג האשראי ועל תחזית הדירוג אפשר לקרוא כאן). זאת, לאחר שכבר ב-19 באוקטובר 2023, מודי'ס הכניסה את ישראל ל"מערב הורדת דירוג" (review for downgrade). ההודעה על הדירוג - שהופץ לה גם תרגום לעברית - כללה גם נימוקים להחלטה. אם כן, קריאת הנימוקים להחלטה תסייע בידינו להבין האם ההורדה הדירוג נובעת רק המלחמה.
כבר בהקדמה להחלטה, מודי'ס כותבת במפורש שהורדת הדירוג נובעת מסיבות שאינן קשורות להשפעות הישירות של המלחמה גרידא - ומתייחסת לתפקוד המוסדות הפוליטיים בישראל: "המניע העיקרי להורדת דירוג האשראי של מדינת ישראל לרמה של A2", נכתב, "הוא הערכת החברה כי השלכותיו הרוחביות של העימות הנוכחי עם החמאס, הן במהלכו והן לאחר סיומו, מעלים באופן מהותי את הסיכונים הפוליטיים במדינת ישראל, מחלישים את הרשות המחוקקת והמבצעת ופוגעים בחוסנה הפיסקלי של המדינה בעתיד הנראה לעין".
תחת פירוט ה"רציונל להורדה לדירוג", החברה מציינת כבר בתחילת פרק זה שהיא "מדגישה כי אחד הגורמים המרכזיים להורדת הדירוג הוא ההערכה שחשיפת מדינת ישראל לסיכונים פוליטיים עלולה, בסבירות גבוהה, להימשך בעתיד הנראה לעין, גם אם תהינה ירידה בעצימות או עצירה של הלחימה בעזה". כלומר, בשונה מדברי נתניהו שציין ש"הדירוג יעלה חזרה ברגע שננצח במלחמה", מודי'ס מבהירה שגם במקרה של "ירידה בעצימות או עצירה של הלחימה בעזה", היא מעריכה ש"שחשיפת מדינת ישראל לסיכונים פוליטיים עלולה, בסבירות גבוהה, להימשך בעתיד הנראה לעין" - וציינה זאת במפורש כ"אחד הגורמים המרכזיים להורדת הדירוג". כמו כן, מודי'ס כותבת כי "מדינת ישראל עלולה להתמודד עם תקופה של טלטלה פוליטית פנימית מוגברת כאשר קבינט המלחמה יתפזר".
בעוד התייחסות לתפקוד המוסדות הפוליטיים כחלק מהרציונל להורדת הדירוג, החברה מציינת בהמשך כי לדעתה, "העלייה בסיכונים הביטחוניים קשורה גם לעלייה בסיכונים החברתיים במדינת ישראל, אשר בתורם יחלישו את מוסדות המדינה בדגש על הרשות המבצעת והמחוקקת אשר, בעתיד הנראה לעין, יקדישו את זמנם במאמצים להשבת הביטחון".
בנוסף - שוב בשונה מאמירתו של נתניהו לפיה "הדירוג יעלה חזרה ברגע שננצח במלחמה" - מודי'ס כתבה כי "החברה אינה רואה סבירות לעדכון הדירוג כלפי מעלה".
עוד נקודה ראויה לציון בהקשר זה, היא שתחת הפרק "שיקולי סביבה, חברה וממשל (ESG)", החברה מציינת ש"ציון ההשפעה של מדדי ESG על דירוג האשראי של מדינת ישראל משקף סיכונים חברתיים מוגברים". כאן החברה מדגישה את "ההשפעה השלילית של הסכסוך על הערכת מצב הבריאות והביטחון במדינה", אך גם את ה"סיכונים הקשורים לשינויים דמוגרפיים ארוכי טווח והשפעתם על שוק העבודה". ולאור "האתגרים ארוכי השנים בכל הנוגע לדמוגרפיה - במיוחד ההבדלים הגדולים בין קבוצות האוכלוסייה השונות במדינה ביחס לשיעורי ההשתתפות בשוק העבודה, הכנסה, מיומנות ורמות פריון" - החברה מסכמת ש"הסיכונים החברתיים הם גבוהים".
חשוב לציין שהחברה מונה שיקולים נוספים להורדת הדירוג והתחזית, ביניהם ההערכה "שהסיכונים הגאופוליטיים, ובפרט הסיכון הביטחוני, יישארו גבוהים באופן מהותי עבור ישראל בטווח הזמן הבינוני והארוך"; העלייה בגירעון וביחס החוב-תוצר; העלייה בהוצאות הביטחוניות והאזרחיות במקביל לירידה בהכנסות ממסים; העלייה בהוצאות הריבית - והמצב הנוכחי שבו "הסיכון להסלמת העימות נותר משמעותי, בעיקר כזה בו מעורב ארגון חיזבאללה בצפון ישראל".
מה בכל זאת מוזכר לחיוב בהחלטה של מודי'ס? "דירוג מדינת ישראל ברמה של A2, מביא בחשבון את החוזקות ארוכות השנים של מדינת ישראל", כותבת החברה, "לרבות חוזקה הכלכלי הגבוה מאוד, הבאים לידי ביטוי בכלכלה המגוונת, בעלת הכנסה גבוהה ועמידות; אפקטיביות גבוהה מאוד של המדיניות המוניטרית, שהומחשה לאחרונה ביכולתו של בנק ישראל לייצב במהירות את השווקים הפיננסיים; מגזר בנקאי יציב; רמות הנזילות הגבוהות של הממשלה והנגישות הגבוהה שיש לה לשווקי ההון". כמו כן, מודי'ס גם מציינת לחיוב את "נכונות הממשלה להעלות מיסים" שהיא, לפי החברה, "סימן חיובי לגבי חוזקם של מוסדות המדינה, שכן ממשלות קודמות נמנעו בעבר מהעלאות מיסים".
ויש עוד גורמים שמודי'ס מציינת לחיוב: החברה האזרחית ומערכת המשפט. לדברי החברה, "הערכת החברה לוקחת בחשבון גם את הרקורד החזק ואת האינדיקציות האחרונות לחוזקה של החברה האזרחית ומערכת המשפט, שהוכיחו כי הם מספקים מערך חזק ואפקטיבי של איזונים ובלמים. כך, בית המשפט העליון ביטל את ניסיון הממשלה להגביל את הפיקוח על מערכת המשפט, ובכך הבהיר את עוצמתה ועצמאותה של מערכת המשפט".
לפני סיום, נזכיר שלסוכנות הדירוג מודי'ס היו הערכות שליליות בנוגע לישראל עוד לפני תחילת המלחמה. כך, באפריל 2023, על רקע ההתפתחויות סביב קידום הרפורמה המשפטית, הורידה החברה את תחזית הדירוג של ישראל (מ"חיובית" ל"יציבה"). כשלושה חודשים לאחר מכן, ב-25 ביולי 2023, יום לאחר שהתקבל בכנסת חוק היסוד לצמצום עילת הסבירות, פרסמה מודי'ס "הערה כללית" (Issuer Comment) שבו היא התריעה שלאחר שאושרה החקיקה בעניין עילת הסבירות, "יש סיכון משמעותי שהמתחים הפוליטיים והחברתיים" בעניין הרפורמה המשפטית "יימשכו, עם השלכות שליליות על כלכלת ישראל ועל מצבה הביטחוני)". בנוסף, בספטמבר דווח בתקשורת כי מודי'ס צפויה לפרסם בחודש הבא, ב-13 באוקטובר, דו"ח שיזהיר ממפנה שלילי בכלכלת ישראל. אלא שלאחר פרוץ המלחמה, מודי'ס הודיעה שהיא דוחה את פרסום הודעת הדירוג של המדינה. זו, כמובן, התפרסמה ב-9 בפברואר 2024 - יום שישי האחרון.
מטעמו של ראש הממשלה בנימין נתניהו לא נמסרה תגובה.
לסיכום: בניגוד לדברי נתניהו, מודי'ס נימקה את הורדת דירוג האשראי את תחזית הדירוג לא רק מסיבות שקשורות במישרין למלחמה - והיא הדגישה שחלק מהנימוקים המרכזיים להורדה הוא התפקוד של המוסדות הפוליטיים. כמו כן, בשונה מאמירת נתניהו לפיה "הדירוג יעלה בחזרה ברגע שננצח במלחמה", מודי'ס הבהירה שהסיכוניים הפוליטיים צפויים להימשך גם לאחר עצירת המלחמה וכן שהיא "אינה רואה סבירות לעדכון הדירוג כלפי מעלה". לכן, דבריו של נתניהו מטעים.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.