רגע אחרי הורדת הדירוג הדרמטית, במודי׳ס מסבירים את מאחורי הקלעים

אחרי שחברת הדירוג מודי'ס הורידה את הדירוג של ישראל ברמה אחת מ- A1 לרמה של A2 והציבה שוב את התחזית של ישראל כשלילית, מה שאומר שהחברה עלולה להוריד שוב את הדירוג, חברת הדירוג קיימה שיחה עם המשקיעים.

● בישראל חוששים: אחרי מודי'ס, חברות הדירוג המתחרות יקדימו את הדוחות שלהן 
● החשכ"ל: "מודי'ס נתנה משקל עודף לתרחישים תיאורטיים, ניסינו לשנות זאת ללא הועיל" 

כזכור, על פי מוד'יס, הסיבה העיקרית להורדת הדירוג הייתה הערכתם שהמלחמה מעלה את הסיכונים הפוליטיים, מחלישה את הרשות המחוקקת והמבצעת ופוגעת בחוסנה הפיסקלי של המדינה.

סגנית נשיא בכירה ומנהלת סיכונים במודיס, קתרין מוהלברונר, ציינה בשיחה כי "אנחנו לא חושבים שהסכסוך קרוב להסתיים. אמנם עדיין מתקיים מו"מ על עסקה להפסקת אש זמנית כנגד שחרור חטופים, אבל הסבירות, הזמן וההיקף לא ברורים".

מעבר לכך ציינה כי: "עלות המלחמה מחלישה את ההכנסה הציבורית של ישראל בצורה משמעותית. אנחנו מעריכים שהגירעון של ישראל יהיה גבוה יותר ב-10 עד 15 נקודות אחוז מהשנה שלפני המלחמה".

"מלחמה בצפון היא לא תרחיש הבסיס, אבל הסכסוך רחוק מסיום"

החשב הכללי במשרד האוצר, יהלי רוטנברג, התייחס מוקדם יותר היום להורדת הדירוג של מודי'ס ואמר כי "מודי'ס נתנה משקל עודף לתרחישים תיאורטיים. עשינו כל מה שביכולתנו כדי להעביר לנציגי מודי'ס שזו לא העת להורדת דירוג מסוג זה". באגף קיבלו את המסמך כבר ביום רביעי שעבר וניסו לערער עליו, אך במודי'ס לא קיבלו את עמדת המדינה.

בערעור טען אגף החשב הכללי באוצר כי "לא ניתן משקל מספק לעמידות ישראל תחת השפעות המלחמה וניתן לראות זאת בנתונים המרכזיים. החשבונות של ישראל נותרו חזקים, כמות יתרות מט"ח המוחזקות ע"י בנק ישראל גבוהות, השוקים נזילים וקיימת נגישות גבוהה של המדינה לשווקים בינלאומיים. בנוסף, יחס החוב עדיין נמוך בהשוואה היסטורית ובינלאומית. ישראל הוכיחה בעבר שהיא פורעת את חובותיה והיא אינה בסיכון לא להחזיר את החוב" ציין החשכ"ל.

הוא הוסיף, "אנחנו לא מתעלמים מהאירועים הגיאו-פוליטיים, עם זאת, אנו חושבים שניתן משקל עודף לתרחישים תיאורטיים שאין ודאות להתרחשותם. עצימות המלחמה בעזה יורדת, היקף משרתי המילואים יורד והיקף ירי הרקטות הצטמצם. ככל שהמלחמה בעזה ממשיכה, הרציונל להרחבת הפעילות הצבאית יורדת. הסלמה בצפון זה לא תרחיש שצפוי לקרות".

במודיס לא התייחסו במפורש לדברי החשב הכללי באוצר, אך דחו בפועל את דבריו וציינו כי "התרחיש של מלחמה בצפון הוא לא תרחיש הבסיס, אבל עדיין חושבים שזה סיכון. התחזית השלילית משקפת את החשש מפני הסלמה בצפון. חיזבאללה הרבה יותר חזק מאשר חמאס, עם ארסנל טילים שיכול להגיע לכל מטרה. במקרה כזה ההשפעה על הכלכלה תהיה הרבה יותר שלילית" והוסיפו כי "הסיכונים אינם מאוזנים אלא נוטים בעיקר כלפי הצד השלילי".

מנגד, בחברת הדירוג גם ניסו להרגיע מעט את החשש להורדת דירוג נוספת ואמרו כי "לתחזית שלילית יש בדרך כלל סיכוי של שליש להורדת דירוג. אנחנו כן רואים חוזק משמעותי בישראל של הכנסה גבוהה, כלכלה מגוונת עמידה ומדיניות מוניטרית יעילה" תוך שהם חולקים שבחים לבנק ישראל ואמרו כי "הבנק המרכזי הצליח לייצב במהירות רבה את השווקים הפיננסים, המגזר הבנקאי סולידי ורואים נזילות חזקה מאוד וגישה חזקה מאוד לשוק".

"השפעת המלחמה על הכלכלה בישראל מוגבלת, הכלכלה תתאושש"

במודיס הדגישו שעד כה "ההשפעה של הסכסוך על הכלכלה הישראלית הייתה מוגבלת, בהתאם לצפי שלנו. ברור שהייתה ירידה חדה מאוד באוקטובר וגם בנובמבר, גם בגלל הגיוס לצבא וגם כי בתי הספר היו סגורים, אבל מאז מדדים כמו הרכישות בכרטיסי אשראי וגם נתונים על כח העבודה מראים שהכלכלה התאוששה".

במודיס מעריכים שהכלכלה תתאושש "כפי שעשתה כל כך הרבה פעמים לפני העימות הנוכחי". וציינו גם את מגזר ההייטק שהוא "המניע של הצמיחה הכלכלית בישראל. זרימת ההון היתה נמוכה בשנתיים האחרונות בהרבה מאשר ב-2021 אבל עדיין יש רמות טובות למדי, שדומות ל-2017-2018. והעריכו שמגזר ההייטק "וכל להסתדר".

לפני מספר חודשים במודיס הורידו את תחזית הצמיחה שלהם לישראל "בצורה משמעותית כדי לחזות את המיתון" וכעת אומרים כי הם "חושבים שנשנה את התחזית לצמיחה חיובית לא מאוד חזקה, אולי חצי אחוז, קצת יותר", נמוך מתחזיות בנק ישראל של 2% ומשרד האוצר של1.6%.

אז למה הדירוג ירד? במודיס חוששים משינוי הכיוון של יחס החוב-תוצר, כך שבמקום להמשיך ולרדת לכיוון ה-55% הוא יעלה ל-67%-68% כשהגירעון יטפס ל-7% מהתמ"ג. בחברת הדירוג ציינו גם את החשש שהוצאות הביטחון כאחוז מהתמ"ג "יעלו משמעותית ל-5-7% מהתמ"ג, רמות שראינו לאחרונה בתחילת שנות ה-2000. ברור שיהיו הוצאות ביטחון גבוהות יותר וגם הוצאות על הקמה מחדש של הישובים שנהרסו".

"המלחמה בהחלט שינתה הרבה מציפיות העבר. הסיכונים הגיאופוליטיים יישארו גבוהים בהרבה ממה שצפינו קודם".

במודיס מעריכים ש"איום" החקיקה המשפטית "ירד מהשולחן" וזאת אחרי ש"בית המשפט העליון ביטל את הניסיון של הממשלה להגביל את הביקורת השיפוטית וזה מדגיש את החוזק של הרשות השופטת והחברה האזרחית ו"לכן זה שיפור של התחזית מבחינתנו".

במודיס גם ציינו כי ממשלת ארה"ב וממשלות אחרות רצו לקדם כעת תוכנית של שתי מדינות לשני עמים תוך מתן "ערבויות ביטחוניות ודיפלומטיות" אך "ממשלת ישראל דחתה את ההצעות הללו ולכן אין שם אסטרטגיה אמיתית ליום שאחרי וזה אומר מבחינתנו שקשה לראות שיפור במצב הביטחוני והגיאופוליטי כשלא ברור איך הסכסוך ייפתר". הם הוסיפו שאחרי המלחמה "יהיה לחץ רב להקדמת הבחירות, הממשלה תנסה להתנגד לכך ויהיה הרבה רעש פוליטי".

ביחס לבית הדין הבינלאומי בהאג ציינו במודיס כי "הוא לא עוזר למוניטין הבינלאומי של ישראל" אך ציינו כי הם "מעריכים שייקח לפחות כמה שנים עד שבית המשפט יגיע למסקנה סופית. "האם זה עלול להוביל לחרם על סחורות ושירותים ישראליים? אין לנו אינדיקציות לכך אבל זה בהחלט סיכון".

הבעת אמון בשוק האג"ח המקומי

מוקדם יותר היום גייסה המדינה את האג"ח השבועי בהיקף של 4.1 מיליארד שקל, כשהביקושים היו גבוהים באופן יחסי לשבועות קודמים, פי 6 (לעומת פי 4 בהנפקות קודמות). רוטנברג, אף אמר כי מדובר בביקוש "הגבוה ביותר אי פעם" ולדבריו מדובר ב"הבעת אמון" במדינת ישראל, אחרי הורדת הדירוג של מודי'ס.

על הצלחת הגיוס ניתן גם ללמוד מהעובדה שהמדינה לא הייתה צריכה לתת 'הנחה' על המחיר בגיוס והיא גייסה במחיר אפילו גבוה מזה של אגרות החוב שנסחרות בשוק - מה שהוביל לעלייה במחירי אגרות החוב בבורסה ולירידה בתשואות.

כך למשל, אג"ח ממשלתית במח"מ (משך חיים ממוצע) של 9.1 ו-11.7 (סדרות 0335, 0537 בהתאמה) עלו היום ב-0.77% וב-0.67% בהתאמה ובאופן כללי נרשמו עליות שערים בשוק האג"ח לרוחב כל עקום התשואה.

במודיס ציינו לחיוב את גיוסי האג"ח וציינו: "הממשלה הצליחה מאוד בגיוס סכומים נכבדים מאוד בשווקים הבינלאומיים, אולי יש כאלה שחושבים על חרם" אבל כרגע במודיס לא מייחסים לכך חשיבות רבה.

במודיס גם ציינו "שהממשל האמריקאי הופך להיות קצת יותר ביקורתי כלפי ישראל אך לא עד לנקודה שהתמיכה בישראל נמצאת תחת איום. אם זה יקרה זו בהחלט תהיה רמת סיכון נוספת לישראל".