"התקציב היה טוב כשהעברנו אותו בסוף מאי", אמר השבוע שר האוצר בפתח דיוני התקציב, כשקרא לחברי הכנסת לאשר את התקציב המתוקן לשנת 2024, לאחר שמדינת ישראל נקלעה למלחמה. רק שלמעשה, גורמי המקצוע באוצר גם "תופסים טרמפ" על המלחמה. בפועל, אגף תקציבים חפר לנו בור של 74 מיליארד שקל בשנתיים האחרונות - וכעת הוא מטאטא את אחריותו מתחת לשטיח. הירידה בהכנסות הייתה כתובה על הקיר באותיות קידוש לבנה, טרם המלחמה. אגף תקציבים לא צפה את הבור, למרות שמדובר באנשים שזה בדיוק תפקידם.
● המועד להגשת פיצוי לעסקים לאוקטובר הוארך; כמה שולם עד כה?
● ניתוח | בארץ הדירוג יורד, בוול סטריט התמחור בשיא: התמרון של המשקיעים הישראלים הופך מסוכן יותר
בתחזיות לשנת 2023 הם צפו שההכנסות יישארו באותה רמה בדיוק של 2022, 437.3 מיליארד שקל, למרות שזו הייתה תחזית אופטימית ולא ממש ריאלית. איך הם הגיעו למספר הזה? הם כנראה התאהבו בעובדה שבשנתיים הקודמות (2021-2022) ההכנסות בפועל היו גבוהות משמעותית מהתחזיות (5.8% ו-17.4% בהתאמה) והחליטו לזנוח את השמרנות שאפיינה אותם. באותו אופן, התחזית שלהם להכנסות 2024 צפתה סכום של 466.5 מיליארד שקל, גידול של 6.7% לעומת 2023 ושל 25.3% לעומת תחזית 2022.
פספסו את התמונה הגדולה
עיון קצר בגרף המגמה ארוך הטווח של הכנסות המדינה ממסים מאז שנת 2009 יספיק כדי להבין שמדובר בתחזיות מופרכות. ההכנסות באותן שנתיים היו חריגות מאוד לטובה. על פי דוח מינהל הכנסות המדינה לשנת 2021, שיעור הגידול היה גבוה פי 5.4 מהממוצע הרב שנתי. כל כלכלן מתחיל מכיר את כלל הנסיגה (רגרסיה) לממוצע - אם יש תוצאה קיצונית, סביר שבהמשך התוצאות יירדו בחזרה לכיוון הממוצע.
באופן מפתיע, דווקא באוצר פספסו את התמונה הגדולה. הם ייזכרו בה רק כעת, במסמך לקראת אישור תקציב המדינה בכנסת. עכשיו הם כותבים כי "הירידה בהכנסות במהלך שנת 2023, הייתה צפויה בחלקה, במסגרת התכנסות לקו המגמה הרב שנתי בהכנסות ממסים".
המדינה הכניסה רק 412.2 מיליארד שקל בשנה האחרונה, פער של 25.1 מיליארד שקל לעומת תחזיות האוצר המקוריות. באוצר טענו במסמך הצעת התקציב לשנה הקרובה (2024) ש"חלק ניכר" מהירידה בהכנסות "ניתן לייחס להשפעות המלחמה". אבל זה לא מדויק, בלשון המעטה. למעשה, ניתן לייחס לכל היותר כ-36% מהירידה למלחמה, וגם זה תוך התעלמות משאר גורמי המאקרו כלכלה.
צריך לומר זאת בצורה ברורה - הכנסות המדינה היו יורדות בשנת 2023 בכל מקרה, ללא כל קשר לזהות הממשלה וגם אם לא הייתה מגיעה לעולם החקיקה המשפטית או מלחמה: העלאת הריבית המהירה (אינפלציה גבוהה בעולם ובארץ) הובילה להאטה חריפה בנדל"ן ונפילה של 45% בהכנסות בתחום (כ-11 מיליארד שקל). העלאת הריבית גם גרמה להאטה חריפה בהייטק ולנפילה של מיליארדי שקלים בהכנסות המדינה.
באגף התקציבים כבר מציגים פחות אופטמיות
בנוסף, עוד שתי סיבות מאקרו נשכחו לגמרי בדיווחי האוצר. הראשונה היא חברת הספנות צים. החברה הישראלית הרוויחה 4.63 מיליארד דולר בשנת 2022 (ומספר דומה שנה קודם לכן) בעקבות המשבר בשרשרת האספקה העולמית. כתוצאה מכך, שילמה צים למדינה יותר מ-5 מיליארד שקל בשנת 2022 (ועוד כ-3.6 מיליארד שקל בשנה שלפני). בשנת 2023 צים כבר חזרה להפסדים, והמדינה אף נאלצה לשלם לצים החזרי מס של כחצי מיליארד שקל בתשעת החודשים הראשונים של השנה.
לבסוף, חברת מפעלי ים המלח, ICL, שילמה למדינה מס של יותר ממיליארד דולר (כ-4.3 מיליארד שקל) בשנת 2022, בעקבות שילוב של תוצאות מצוינות חריגות ופשרה מול רשות המסים. בשנת 2023 התוצאות הכספיות שלה נחתכו ב-70%. במספרים, מחברת צים מדובר באובדן הכנסות למדינה של כ-5.5 מיליארד שקל וב- ICL מדובר על אובדן הכנסות של יותר מ-3 מיליארד שקל.
ועם זאת, במהלך מחצית השנה הראשונה סירבו אנשי האוצר להודות בטעותם. הם המשיכו להתעקש שהירידה זמנית ושבמחצית השנייה של השנה יחול שיפור. על סמך מה? תקוות. שהתבדו כמובן.
ואם כבר הזכרנו תחזיות, תחזית ההכנסות הנוכחית של האוצר לשנת 2024 עומדת על 417.4 מיליארד שקל והיא נמוכה ב-49 מיליארד שקל מהתחזית בשנה שעברה (466.5 מיליארד שקל), שגם היא כמובן נעדרת כעת מהמסמך של האוצר. האם הפעם התחזית סבירה יותר? ייתכן, היא כבר קרובה לקו המגמה הרב שנתי של המדינה. אבל אם ניתן ללמוד משהו מהאופוריה שדבקה במשרד האוצר, היא שצריך לנהוג בשמרנות. ולזכור התחזיות הן רק תחזיות, ודאי כשבאגף תקציבים יושבים אנשים אופטימיים במיוחד.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
