"הקצב נע בכיוון הנכון": מה צפוי היום בנתוני האינפלציה בארה"ב?

מדד המחירים לצרכן בארה"ב לחודש ינואר צפוי להתפרסם היום (ג') בשעה 15:30 שעון ישראל. הצפי הוא שקצב האינפלציה במשק האמריקאי ימשיך לרדת. בבלומברג מעריכים שירידת המחירים תהיה מתונה בלבד והאינפלציה תעמוד על קצב שנתי של 3.1% (לעומת 3.4% כעת) וקצב של 3.7% במדד הליבה המנטרל רכיבים עונתיים (3.9% במדד האחרון).

● הבכיר שמזהיר: אם אתם בני 50 ומעלה, המעבר למסלול S&P 500 מסוכן מדי 
● אחרי דיון סוער: האם זו הפשרה שתיסגר בין מגדל לרשות שוק ההון? 

דברי נגיד הפד, ג'רום פאוול, במסיבת העיתונאים האחרונה הובילו לצלילה בתמחור השווקים להורדת ריבית קרובה, שהעלו את ציפיות הריבית להורדת ריבית ראשונה בחודש מאי. בשווקים מקווים כי נתוני האינפלציה בחודשים הקרובים, עד החלטת הפד הבאה, ימתנו את ניציות הבנק המרכזי. אך לא בטוח שזה יקרה.

"קצב עליית המחירים בארה"ב הולך ומתמתן ונע בכיוון הנכון"

ד"ר גיל בפמן, הכלכלן הראשי של לאומי, אומר כי המדד בארה"ב צפוי לעמוד בינואר על 0.1%-0.15%. לדבריו, "קצב עליית המחירים הולך ומתמתן ונע בכיוון הנכון, לעבר יעד היציבות של הפד. ההערכה היא שככל שנתקדם במהלך השנה, נראה את האינפלציה הולכת ומתמתנת לשיעור הנמוך מ-3% במונחי נתוני הליבה. זה עדיין לא ביעד הפד, העומד על 2%, אך בדרך הנכונה".

להערכת בפמן, המדד הקרובלחודש ינואר, עדיין לא יהיה מספיק נמוך בכדי לדחוק בפד להוריד ריבית, "אך יכולה להיות השפעה של ממש על ציפיות השוק לכך, במיוחד אם המדד יפתיע מאוד כלפי מטה. אם המדד יפתיע לטובה, ויהיו לאחר מכן עוד נתונים תומכים, זה יכול לפתוח את הדלת לאפשרות של הפחתת ריבית ראשונה בראשית חודש מאי".

הכלכלה האמריקאית צמחה ברבעון האחרון של 2023 ב-3.3% והפתיעה את הצפי המוקדם אשר ציפה להתמתנות בקצב הצמיחה האמריקאי לאחר שברבעון השלישי הצמיחה הייתה חזקה במיוחד. מעבר לכך, שוק התעסוקה נשאר הדוק והוא מראה על רמות אבטלה נמוכות והמשך גידול במספר המשרות במספר מחוזות בארה"ב.

לפי בפמן, המצב הנפלא בו מצוי המשק האמריקאי מאפשר זהירות: "הכלכלה צומחת בקצב יפה, וגם שוק התעסוקה ממשיך להיות חזק, אך הפד מעוניין להיות ודאי לחלוטין שאכן הוא 'נוחת ברכות' מעליות המחירים הגבוהות בהן היה מצוי ב-2022 ועוד בתחילת 2023. חברי הבנק המרכזי רוצים לקבל את הנוחות המקסימלית שאכן 'השד חוזר לבקבוק'".

מעבר לכך, בפמן מציין כי מאז פרסום תחזיות הפד לשנת 2024, באמצע דצמבר 2023, הציפיות בשווקים הראו כי הן פקפקו במתווה הפד וציפו למתווה הורדות אגרסיבי יותר. הפד פעל על מנת למתן את הציפיות הללו, וליישר את השווקים לתכנון הבנק, עם תחזית חציונית של הריבית ברמה של 4.6% בסוף 2024".

רפי גוזלן, כלכלן ראשי ב-IBI, סבור גם הוא שהמדד הנוכחי ייתן קריאת כיוון לגבי הקלה מוניטרית בחודש מאי, אך לא צפוי שינוי במרץ: "תמונת המקרו מפתיעה לטובה והנתונים השוטפים מראים צמיחה גם ברבעון הנוכחי, לאחר שגם שנת 2023 הייתה שנה חיובית. לטעמי, הורדת הריבית לא מתקרבת אלא מתרחקת, ייתכן שאף במספר חודשים. זאת, בייחוד על רקע סקרי הציפיות המראים על לחצים אינפלציוניים מחודשים". גוזלן מציין גורם חשוב בכלכלה האמריקאית: "מרגע שהפד אותת על סיום ההעלאות, קיבלנו תגובה מאוד חיובית בשווקים, ירידה בתשואות האג"ח האמריקאיות ונסיקה בשווקים בוול סטריט, המייצר מין אפקט אושר. זה גורם לפד לרצות לצנן את ההתלהבות".

ההערכה: בישראל הורדות הריבית יימשכו

בישראל הכלכלה מצויה במצב מורכב, בין השאר בעקבות הזעזוע הכלכלי שנגרם מהמלחמה. בנק ישראל הפחית בינואר את הריבית לשיעור של 4.5%, לראשונה מאז 2020. בבנק ישראל עומדים על הגדר בנוגע להמשך מתווה הורדות הריבית.

תחזית לאומי לנתוני מדד המחירים לצרכן שיפורסמו בישראל ביום חמישי הקרוב היא שהקצב השנתי יעמוד על 2.6% (לעומת 3% כעת). התחזית לשנה קדימה היא סביב 2%, במרכז יעד בנק ישראל. בלאומי מעריכים, כי "הצפי למתווה הוא הפחתות של רבע אחוז בתחילת כל רביע, אנו לא נראה את בנק ישראל מפחית את הריבית בהחלטה הקרובה אך בחודש אפריל יבצע הפחתה וגם ביולי - זאת בהנחה שלא יתרחשו אירועים גיאופוליטיים שליליים משמעותיים נוספים". בנוסף, ככל שהפד יוריד את הריבית בארה"ב, בישראל ירגישו בנח לעשות זאת גם כן. התמתנות המצב הביטחוני וירידה בפרמיית הסיכון יכולה להשפיע לחיוב על מתווה הבנק באופן דומה.

גוזלן מציין כי בישראל המדד הקרוב יכול לספר את המשך הסיפור של המדדים האחרונים שהראו ביקוש חלש, אך מדגיש כי אנחנו בשלהי התקופה הזו: "אנו רואים שהפעילות חוזרת למצב יותר נורמלי והמדדים הקודמים הושפעו מביקוש חלש יותר. אם לא נראה הידרדרות בצפון, אנו בביקושים הולכים ומשתפרים והגורם שמשך את האינפלציה למטה ילך ויתפוגג". גוזלן מדגיש כי פער הריביות בין ארה"ב לבין ישראל לא יהווה מכשול לכספים המושקעים בארץ, אלא להיפך: "אם אפשר לבצע הקלות מוניטריות, זה אומר שפרמיית הסיכון ירדה או התייצבה ומאפשרת את זה. מצד שני, הסיכון ביציאת הון יגיע בשל הרעה במצב הביטחוני".