פירמת עורכי הדין מיתר, מהגדולות ביותר בישראל, מצרפת לשורותיה את "Harvey" (הארווי), תוכנה מבוססת טכנולוגיית בינה מלאכותית יוצרת (Generative AI) מסוג LLM (Large Language Model), ובתרגום לעברית - "מודל שפה גדול" - המיועדת לעולם המשפטי.
● שאלות ותשובות | חוק הבוררות המסחרית הבינלאומית עבר בישראל: כך זה ישפיע על המגזר העסקי
● הסוף למיזוג: משרד הבוטיק של אלדר אדטו עוזב את ברנע
לתוכנה כישורי קריאה, תמצות, ניתוח וכתיבה בשפה האנגלית, והיא מסוגלת לבצע תוך דקות ספורות משימות שלעורכי דין, גם המנוסים שבהם, עשויות לקחת שעות.
לאחר פיילוט שנמשך מספר שבועות, שבמהלכם התרשמו בפירמה מהרמה הגבוהה של התוכנה, הוחלט על רכישה שלה ככלי עבודה נוסף - והיא מקדישה לכך משאבים לא מבוטלים.
בשלב הראשון הוענקה גישה לתוכנה לכמה עשרות עורכי דין ושותפים במשרד, במחלקות הבינלאומיות, כלומר אלה שמצויות בקשר עם לקוחות זרים ומבצעות עבורן פעולות משפטיות בשפה האנגלית. בהמשך, אם וכאשר פיתוח הטכנולוגיה בשפה העברית ישתפר, לא שוללים בפירמה שימוש בה גם במחלקות שמשרתות לקוחות ישראלים, ופועלות במשפט הישראלי.
"מחשב טועה פחות"
היתרונות, מסבירים במשרד, משולבים: פחות זמן עבודה, שמשמעו שכר טרחה נמוך יותר במקרה שבו הוא מחושב על בסיס שעתי, תוצר מהיר ומינימום טעויות. "לאורך זמן מחשב טועה פחות מבני אדם", מסביר עו"ד נועם צור, שותף במיתר, שיחד עם שותפים נוספים - אסף נווה, קרן להד וקרן אגוזי - אמונים על פרויקט הבינה המלאכותית המשרדי.
"אנחנו מניחים שהמערכת היא לא 100% מדויקת, אבל גם בני אדם לא מאה אחוז מדויקים. לאורך זמן, רמת הטעות של המערכת תהיה נמוכה יותר מרמת הטעות של בן אדם".
אצל הארווי, מסביר צור, אין טעויות איות, מה שכמובן אצל עורך דין, בטח ישראלי, בהחלט יכול לקרות. האנגלית מושלמת. מה שכן עשוי להשתבש אצל הארווי, כמו בכל כלי מבוסס בינה מלאכותית יוצרת, הוא הפגם שמכונה "תופעת ההזיות", כלומר המצאות של ממש, קשיים בהבחנה בין עיקר וטפל או חוסר התאמה בין מה שהתבקש ממנה - למה שהתקבל.
כדי להימנע מזה, עורכי הדין מוודאים את כל התוצרים של המערכת. הם עושים את זה גם כדי ללמוד אותה, וגם כדי לצוד את כל הטעויות שלה. עדיין, טוענים שם, היקף העבודה של עורך הדין במקרה הזה, ובהתאם לכך גם הזמן שמצפה הלקוח לתוצר - יורד. קריאה של סיכום שערך מישהו אחר למול הטקסט המקורי הארוך לא שווה את אותו זמן העבודה שלוקחת הכתיבה של הסיכום מלכתחילה, מעריכים במיתר.
חשש לדליפת מידע
חשש נוסף שעשוי לעלות, בטח בתחום המסורתי והשמרני של עריכת דין, שנרתע ככלל מטכנולוגיות - הוא דליפה של מידע. החשש שמידע שהמערכת מקבלת ימצא את מקומו למחוזות שלא התבקש.
לכאורה לא אמור להיות הבדל בין חשש מדליפת מידע כאן, לחשש מפני כל שימוש במסמכים שמעבירים לקוחות גם במערכות משרדיות רגילות, ובכל זאת, השימוש בטכנולוגיה שהייתה זרה למשרדי עורכי הדין עד היום מביא איתו חשדנות אחרת.
הפיילוט שנערך במיתר כלל, בצד הלמידה של התוכנה, גם היערכות לפן הזה - ומתחייבים שם שאין שום מקום לחשש. "חשוב להבין שעשינו עבודה עמוקה לפני שהחלטנו להשתמש בכלים, ובחנו את כל ההשלכות", אומר צור.
"ההחלטה שלנו, שאנחנו מרגישים בנוח להשתמש בתוכנה, התקבלה אחרי שבדקנו את רמת האבטחה ווידאנו שדברים לא ידלפו, לא ברמה הטכנית - להארווי יש אבטחת מידע עם תקנים מחמירים - ולא ברמה המשפטית. יש לנו התחייבויות משפטיות ברורות עם הספקים שמתחייבים לסודיות, תוך התחייבות למשך הזמן שבו המידע נשמר, איסור על שימוש בחומרים שלנו - גם לא כדי לאמן את המערכת - ושלילת האפשרות שמידע ידלוף החוצה. בסופו של דבר הגענו למצב שהכלי סגור ומשמש רק אותנו, והמידע בו מוגן".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
