אם ישראל תפסיד בהאג, חיילי צה"ל עלולים לעמוד לדין בכל העולם?

נכון - ההצהרה נכונה ומדויקת
נכון ברובו - ההצהרה נכונה ברובה, אך יש בה מרכיב שאינו נכון או אינו מדויק
חצי נכון - חלק מההצהרה נכון וחלקה שגוי, או שהיא אינה כוללת פרטים מהותיים שעשויים לשנות את משמעותה
לא נכון ברובו - חלק קטן מההצהרה נכון ורובה שגוי, או שהיא מחסירה פרטים יסודיים באופן היוצר הטעיה מהותית לגבי משמעותה
לא נכון - ההצהרה כלל אינה נכונה
מטעה - ההצהרה יוצרת מצג שווא או רושם שגוי, אף שהיא מתבססת על עובדות נכונות
כן, אבל - עובדה נכונה בפני עצמה, אך עובדות שלא צוינו עשויות להעמידה באור אחר. מומלץ לבחון את הדברים בפרספקטיבה רחבה יותר
לא מבוסס - לא קיימים נתונים עליהם ניתן לבצע קביעה פוזיטיבית לגבי נכונות הטענה, ואלה גם לא נאספים
ללא ציון - המצב העובדתי מורכב מכדי לתת לאמירה ציון מובהק. הסיבות האפשריות לכך יכולות להיות: התבטאות שאינה מובהקת מספיק וניתן לפרש אותה במספר צורות, מחלוקת בין מומחים, מתודולוגיות שונות שלא ניתן להכריע ביניהן ועוד

שם: עודד פורר
מפלגה: ישראל ביתנו
תוכנית: ספי עובדיה ויניר קוזין, גלי צה"ל
תאריך: 5.2.24
ציטוט: "אם תתקבל התביעה בהאג, כל חיילי צה"ל עלולים לעמוד לדין בכל מדינה בעולם"
ציון: חצי נכון

חה"כ עודד פורר התראיין לתוכניתם של ספי עובדיה ויניר קוזין בגלי צה"ל, ונשאל על היוזמה שהוא מוביל להדחת חה"כ עופר כסיף (חד"ש-תע"ל) לאחר שחתם על עצומה בעד תביעה שהוגשה נגד ישראל להאג. המראיינים תהו אם הוא לא הולך רחוק מדי, ופורר הסביר את עמדתו: "הוא לא ביצע איזושהי פעולה בעלמא. הוא לא עלה על הדוכן ואמר: 'שמעו, אני חושב ככה'. הוא לקח צד במאבק משפטי שמתנהל נגד מדינת ישראל וצריכים להבין את ההשלכות שלו… אם תתקבל התביעה בהאג, כל חיילי וחיילות צה"ל שנמצאים כרגע בחזיתות השונות, בצפון ובדרום, עלולים לעמוד בפני דין פלילי בכל אחת ממדינות העולם - לא בבית הדין לבכירים בהאג, אלא בעובדה שיוציאו נגדם צווי מעצר בכל מיני מדינות. למה? כי בית דין לצדק בהאג קבע שישראל מבצעת רצח עם, בדיוק כפי שביקש ממנו חבר הכנסת עופר כסיף. יותר מלתמוך במאבק המזוין מהצורה שהוא עשה את זה, אין".

רקע לדברים:

ב-29 בדצמבר 2023 דרום אפריקה הגישה תביעה נגד ישראל לבית הדין הבינלאומי לצדק (ICJ; להבדלים בינו לבין בית הדין הפלילי הבינלאומי ראו בדיקה קודמת של המשרוקית) בגין הפרת האמנה למניעת רצח עם מצד ישראל במסגרת המלחמה בעזה. לפי כתב התביעה, פעולותיה של ישראל הן בעלות "מאפיינים ג'נוסיידים" ומראות כוונה "להרוס את הפלסטינים בעזה כחלק מקבוצה לאומית, גזעית ואתנית פלסטינית רחבה יותר". ב-26 בינואר 2024 הוצאו מספר צווי ביניים, בהם חובתה של ישראל לאפשר את הכנסתו של סיוע הומניטרי לרצועת עזה, הענשתם של מי שקוראים לביצוע רצח עם ועוד.

ב-5 בינואר 2024 הושקה עצומה שכותרתה "פנייה של אזרחי ישראל לבית הדין הבינלאומי לצדק בהאג בעניין תביעת דרום אפריקה". כך נכתב בה (השגיאות במקור): "החומרים אשר עולים מהתביעה מזוויעים ואמינים. ישראל אכן נוקטת בצעדים שיטתיים ויסודיים למחיקת אוכלוסיית עזה, להצמאתה, להרעבתה, להתעללות בה ולעקירתה. היא מיישמת מדיניות של מחיקת אפשרויות מחייה, וץאשר מובילה לג'נוסייד. היא הורגת באופן שיטתי שכבות אוכלוסייה רחבות, אנשי אקדמיה מובילים, סופרים, רופאים, צוותי רפואה, עיתונאים ואזרחים פשוטים. לאור האמור לעיל, אנו מבקשים להוסיף את קולנו כאזרחים וכאזרחיות ישראל לטענות שמובאות בכתב התביעה שהגישה דרום אפריקה לבית המשפט הבינלאומי לצדק בהאג, בתקווה שקולנו יסייע לקבלת החלטה שתביא להפסקתה המיידית של המלחמה".

חה"כ כסיף אכן צירף את חתימתו לעצומה זו. כסיף הסביר את עצמו באמצעות פוסט ברשת איקס (לשעבר טוויטר): "חובתי החוקתית היא לחברה הישראלית ולכלל היושבים בה, לא לממשלה שחברים בה ובקואליציה שלה קוראים לטיהור אתני ואף לרצח עם ממש. הם אלה שפוגעים במדינה ובעם, הם אלה שהובילו לפנייה של דרום אפריקה להאג, לא אני וחבריי. וכאשר הממשלה פועלת נגד החברה, המדינה ואזרחיה, קל וחומר כאשר היא מקריבה אותם ומבצעת בשמם פשעים על מזבח שמירה על קיומה שלה, זכותי ואף חובתי להתריע על כך ולעשות ככל יכולתי במסגרת החוק כדי לעצור זאת". מעשה זה הוביל לפתיחת הליך הדחתו של כסיף מהכנסת. נכון לכתיבת שורות אלו, ועדת הכנסת אישרה את ההדחה, אך הדבר עוד טעון אישור במליאת הכנסת ולאחר מכן יתאפשר לכסיף לערער לבית המשפט העליון.

סמכויות השיפוט ומשמעות התביעה

מבלי להיכנס לשאלת הפעולה להדחת כסיף מהכנסת, בבדיקה זו ניסינו להבין האם אכן משמעות של הצלחת התביעה בהאג פירושה העמדה לדין של חיילים בכל בית דין.

בכתב העת "המשפט" פרסמו ב-2004 ד"ר ארנה בן-נפתלי ועו"ד קרן מיכאלי מאמר בשם "סמכות השיפוט האוניברסלית והשיח המשפטי המדינתי", בו מוסברת הסמכות של בית משפט לשפוט את מי שאינם אזרחים של המדינה בה הוא פועל על פשעים שאינם נוגעים למדינה זו - היא סמכות שיפוט אוניברסלית. המאמר מסביר שיש לעמוד בכמה תנאים כדי לשפוט בנסיבות כאלה: ראשית, "הפשע הנו מהפשעים החמורים ביותר המוכרים לקהילה הבינלאומית". שנית, המדינה הרלוונטית ביותר לפשע, או מדינות אחרות שיש להן זיקה לפשע, נמנעות מהבאת המבצעים לדין. שלישית, כללי המשפט ההוגן לא מופרים בשל השימוש בסמכות זו (כלומר, המשפט לא נערך שלא בנוכחות הנאשמים). רביעית, שלמדינה שמעמידה לדין אין אינטרס פוליטי שעלול לסכן את שלטון החוק. כלומר, אכן ניתן להעמיד לדין בבתי משפט רגילים על פשעים בינלאומיים חמורים, שניתן להניח שהם כוללים גם רצח עם.

שוחחנו עם עו"ד יעל ויאס־גבירצמן, מנהלת הקליניקה למשפט בינלאומי באוניברסיטת רייכמן ומי שמייצגת את נפגעי ה-7 באוקטובר מול בתי הדין הבינלאומיים, ושחזרה בשבוע שעבר מהבאת עדי מפתח לחוקרי התביעה של בית הדין, כדי שתרחיב על הדבר. "מתחילים בסמכות טריטוריאלית: מקום ביצוע העבירות", היא מסבירה. "לדוגמה, לישראל יש סמכות ראשונים לשפוט את מחבלי הנוח'בה, כי הפשעים בוצעו בשטחה. בסמכות פרסונלית, למערכת ששופטת יש קשר לאירועים בשל זהות הנפגע (פרסונלית- פסיבית) או זהות מבצע הפשעים (פרסונלית-אקטיבית). לדוגמה, ישראל תוכל להעמיד לדין את מחבלי ה-7 באוקטובר גם על-סמך סמכות פרסונלית-פסיבית. למדינות אזרחות הנפגעים יש את האפשרות לחקור את הראיות ולהעמיד לדין אנשים שיימצאו נגדם מספיק ראיות.

"בנוסף, יש סמכות אוניברסלית, שחלה על פשעים שהמדינות הכירו בכך שיש להם ממד אוניברסלי, ואז אפשר להעמיד לדין בלי קשר למקום ביצוע הפשעים. אבל בפועל מחפשים איזושהי זיקה, כי חקירה דורשת משאבים ותעדוף, ומדינות גם לא רוצות להיכנס לתסבוכת דיפלומטית שעלולה להיגרם מזה".

לפי ויאס־גבירצמן, חלוקת משאבים היא אחת הסיבות לקיומו של בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג (ICC), שיכול להקדיש את משאביו אך ורק לחקירות ותביעות מהסוג הזה, אך לא היחידה: "כשה-ICC חוקר ומעמיד לדין, יש לזה ממד סימבולי של גוף עצמאי - אפילו מהאו"ם - שמכיר בעובדות כפשעים בינלאומיים". ה-ICC, נציין, מבהיר שהוא שופט רק את "מי שנושאים באחריות הגדולה ביותר" לפשעים הנדונים. זאת, בדומה למה שמשתמע מדבריו של פורר.

שאלנו את ויאס־גבירצמן מה תהיה המשמעות של הרשעה ב-ICJ עבור היכולת להעמיד את חיילי צה"ל בבתי משפט רגילים: "הסיכויים להרשעה כזו קלושים. אבל באופן היפותטי, כמובן שמדובר בראיה לטובת התביעה. זה יחשוף את כל מי שלוקח חלק במעשים להליכים לא רק בהאג אלא גם בערכאות שלישיות, ויקשה על ישראל לפעול נגד הליכים כאלה. עם זאת, צריך תשתית ראייתית לביסוס קיומו של יסוד עובדתי ויסוד נפשי (מוגבר) של נאשם באופן אישי. הרשעה ב-ICJ תיתן תימוכין למצב העובדתי אך אינה מספקת כדי להגיע להרשעה של יחיד בגין המעשים".

חה"כ פורר בחר שלא להגיב.

לסיכום, קיימת סמכות של מערכות משפט מדינתיות להעמיד לדין בגין פשעים בינלאומיים שלא קשורים למדינתם, בהינתן נסיבות מסוימות. עם זאת, הדבר אפשרי גם בלי הרשעה ברצח עם ב-ICJ. כמו כן, למרות שהרשעה מקלה על הגשת כתבי אישום אישיים, עדיין יש צורך לאסוף תשתית ראייתית רחבה לצורך כל כתב אישום אישי בגין פשעים אלו. לכן דבריו של פורר חצי נכונים.