גפני רוצה לבטל את העלאת המע"מ ובאוצר חוששים מתגובת סוכנויות הדירוג

דיון שקיימה ועדת הכספים של הכנסת ביום שלישי, בנושא העלאת המע"מ כחלק מאישור תקציב המדינה החדש, לא תרם ככל הנראה לסיכוי של ישראל להימנע מפגיעה נוספת בדירוג האשראי. יו"ר הוועדה, משה גפני, ערער על תוכנית הדגל של האוצר - העלאת המע"מ באחוז אחד ל־18% החל מ־2025 - כשהודיע: "לפני שייכנס לפועל נקיים דיון נוסף ויכול להיות שנוכל לבטל את זה, אם המצב יהיה טוב יותר עד אז".

● מתחילת המלחמה: צניחה ביבוא הסחורות לישראל
● ההתפלפלות של אגף התקציבים: כשגפני ניסה להבין אם הממשלה רואה רווחי יתר אצל הבנקים

ההצעה של גפני היא הנפת סדין אדום עבור סוכנויות הדירוג הבינלאומיות. בסוף השבוע האחרון ספג דירוג האשראי של ישראל הורדה ראשונה בהיסטוריה, על ידי מודי'ס. החשש בשווקים ובצמרת הכלכלית של המדינה הוא שלא מדובר בהורדת הדירוג האחרונה. סוכנויות הדירוג המתחרות, S&P ופיץ', בוחנות גם כן פגיעה בדירוג של ישראל. מודי'ס עצמה הוסיפה על הורדת הדירוג תחזית שלילית, המכוונת להורדת דירוג נוספת בשנה־שנתיים הקרובות.

בכפוף לאישור הצעדים

בחשב הכללי במשרד האוצר מקיימים מגעים שוטפים מול האנליסטים של חברות הדירוג, במאמצים למנוע את ההורדה הבאה. העלאת המע"מ, שאמורה להגדיל את הכנסות המדינה ביותר מ־7 מיליארד שקל בשנה, היא הערובה העיקרית שמכרו בישראל לסוכנויות הדירוג לאחריות פיסקאלית מצד הממשלה.

העלאת המע"מ היא הצעד הגדול ביותר שהכניס האוצר לתקציב בצד ההכנסות, ושווקה כראיה לנכונות של הממשלה לצאת אל הציבור במהלכים לא פופולריים כדי לקזז במשהו את עלויות המלחמה האדירות, וליצור אופק לשנים הבאות.

כפי שניתן להבין מהודעת הדירוג האחרונה של מודי'ס, סוכנויות הדירוג אמנם מתרשמות לטובה מהעלאת המע"מ, אבל הן גם מכירות היטב את הפוליטיקה הישראלית. קרי, לתוכניות עתידיות של הממשלה המתוכננות לשנים קדימה יש סיכויי התממשות לא גבוהים במיוחד, בפרט כשמדובר בגזירות שאף שר אוצר או ראש ממשלה לא רוצה לרשום על שמו.

"ההשפעה המקזזת המהותית ביותר היא העלאת שיעור המע"מ ב־1% בשנה הבאה, שלפי ההערכות תביא להכנסה נוספת של כ־0.35% מהתוצר בשנה", כתבו במודי'ס, ושיבחו על כך את הממשלה. נכונות הממשלה להעלות מסים היא סימן חיובי לגבי חוזקם של מוסדות המדינה, שכן ממשלות קודמות נמנעו בעבר מהעלאות כאלו. מנגד, במודי'ס כתבו כי הכל כפוף לכך ש"הצעדים יאושרו במלואם".

באוצר חוששים שאמירות מסוג זה של גפני יפגעו בניסיון לייצר אמינות מול חברות הדירוג. לא סתם ציין השבוע החשב הכללי באוצר, יהלי רוטנברג, במהלך תדרוך לתקשורת, כי חשוב מאוד שהכנסת תאשר את העלאת המע"מ במסגרת דיוני התקציב.

ח"כ אורית פרקש־הכהן (המחנה הממלכתי), העירה לגפני בדיון: "אנחנו כלכלה עם אופק שלילי. מסתכלים עלינו ואין לנו יכולת לשחק עם ההצעה של המע"מ כי יורידו לנו את הדירוג. רק העלאת המע"מ מחזיקה מים מול חברות הדירוג". גפני השיב לה: "לא אמרתי שנבטל, רק אם המצב ישתפר בעזרת השם. נקיים כאן דיונים במקביל לממשלה".

דמי הרצינות של ישראל

התחזיות של משרד האוצר אינן תואמת את התקוות של גפני. נציגת אגף התקציבים בדיון, תמר לוי בונה, הבהירה בוועדה: "אין לנו אלא להעלות את המע"מ גם למשך השנים 2026־2027. אם הנתונים הכלכליים יפתיעו לטובה, נעשה את הבחינה". לדבריה, "אנחנו מביאים מתווה ארוך טווח לאיזון יחס החוב־תוצר, ודמי הרצינות שלנו הם העלאת המע"מ".

נציגת האוצר הודתה כי העלאת המע"מ היא צעד רגרסיבי - כלומר כזה שפוגע בעיקר בבעלי הכנסה נמוכה. "אבל כדי לקבל את אותו שווי מהעלאת מס הכנסה צריך להעלאות אותו בכ־4% וזה לא יהיה הוגן", הסבירה.

עוד עלה לדיון נושא הפטורים ממע"מ, המוענקים בין היתר על קניית פירות וירקות, בהטבות לתיירים נכנסים ובעיר אילת. אלה מסתכמים באובדן הכנסות של כ־7 מיליארד שקל בשנה לקופת האוצר, סכום דומה להיקף שיתקבל מהעלאת המע"מ המתוכננת באחוז אחד.

גפני אמר בוועדה כי "לא נוותר על הפטורים במעמ", אבל מיד החריג מאמירה זו את הפטור על יבוא אישי. כלומר, כל המוצרים שהישראלים רוכשים אונליין מחו"ל, וזכאים לפטור מלא על מע"מ עד מחיר של 75 דולר.

לבקשת אוריאל לין, הנשיא הפורש של איגוד לשכות המסחר, הסכים גפני לקיים דיון נפרד בנושא הפטור שמטריד את היבואנים והסוחרים הישראלים, שמתחרים מול אתרים פופולריים כגון עלי אקספרס ואמאזון.