אחרי הורדת הדירוג של ישראל: מודי'ס הורידה את הדירוג של חמשת הבנקים הגדולים

אחרי הורדת הדירוג של ישראל, מודי'ס הורידה דירוג גם לחמשת הבנקים הגדולים - לאומי , הפועלים , מזרחי טפחות , דיסקונט  ובינלאומי . הורדת הדירוג לבנקים אינה אוטומטית, אך מדובר בהליך טכני, מכיוון שהבנקים נתמכים על ידי המדינה במקרה של משבר ולכן כשמורידים דירוג למדינה היא יכולה פחות לתמוך בבנקים. הדירוג של הבנקים ירד מ-A2 ל-A3.

● החלטה קשה נגד ישראל: מודי'ס מורידה את דירוג האשראי של המדינה לראשונה בהיסטוריה   
● בישראל חוששים: אחרי מודי'ס, חברות הדירוג המתחרות יקדימו את הדוחות שלהן 

בחברת הדירוג הישראלית מידרוג הסבירו כי יתכן כי הורדת הדירוג לא תיגמר רק בבנקים, אלא כל מי שבתמיכת מדינה כמו חברת החשמל עלול להיפגע. למעשה ההודעה של מודי'ס מדברת על דירוג פיקדונות ארוכי טווח, כלומר הדירוג של החוב הבכיר של הבנק, כך שלמעשה מדובר על הדירוג של הבנק כולו. בנוסף, מודי'ס הציבו גם אופק שלילי לבנקים, גם כאן, בדומה להחלטה לגבי דירוג האשראי של ישראל.

"מודי'ס הותירו את דירוג האיתנות הפיננסית הפנימית (BCA) של הבנקים בעינה, Baa2, וציינו את האיתנות הפיננסית, הלימות ההון והרווחיות הגבוהה של הבנקים", אמר מוטי ציטרין, ראש תחום מוסדות פיננסיים, מימון מובנה ושירותים נוספים במידרוג. "הדבר היחיד שהשתנה מבחינת מודי'ס הוא ההערכה לגבי היכולת של המדינה לתמוך בבנקים, שמוערכת כעת בהטבה של שתי רמות דירוג (נוטשים) במקום שלושה, בעקבות הורדת דירוג המדינה מ-A1 ל-A2, עם אופק שלילי. כך שלמעשה, לא קרה דבר מבחינת הבנקים עצמם".

"גם מבחינת מידרוג לא השתנה דבר, הבנקים נותרו חזקים ויציבים, עם פרופיל פיננסי בולט לחיוב, רווחיות שיא וכריות משמעותיות לספיגת הפסדים במגוון תרחישי קיצון. לפיכך, מידרוג לא צופה סיכון נזילות משמעותי למערכת הבנקאית גם בתרחיש הנוכחי של לחימה מתמשכת, נוכח מלאי נכסים נזילים משמעותי ומבנה מקורות יציב יחסית, אשר נסמך על רכיב מהותי של פיקדונות קמעונאיים, שהוכיחו יציבות גבוהה לאורך משברים קודמים".

"ההשקעות במדינה יקטנו כתוצאה מהורדת הדירוג"

השפעה של הורדת הדירוג על הבנקים צפויה להתרחש בשל הפגיעה במשק כולו והאטת הפעילות. "חשוב לציין כי סביר להניח שההשקעות במדינה יקטנו כתוצאה מהורדת הדירוג כי הסיכון של ישראל גבוה יותר וזה יפגע בכלכלה ובמשק. הורדת הדירוג מובילה לעליית ריבית על החוב שהמדינה מגייסת בחו"ל וזה כבר משתקף בתמחור. זה כולל גם את פרמיית הסיכון שמשקפת את היותה של המלחמה עדיין בתוקף", הסביר ציטרין בתחילת השבוע. 

הסיכון הגדול יותר הוא הוא למשק באמצעות ירידה בהשקעות. "סביר להניח שבגלל עלויות מימון עודפות למדינה ולגופים שמגייסים חוב בחו"ל כולנו ניפגע, בין אם באמצעות ייקור של שירותים ויצירת אינפלציה מסוימת בגלל זה, ומצד שני גם העלויות העודפות למימון הגרעון ויעדי הממשלה יאלצו את המדינה להעלות מיסים בהמשך. בשל האירועים, סביר להניח שלא תהיינה הרבה ברירות מלבד העלאות מיסים נוספות שתרסנה את הכלכלה, ויכול להיות כדור שלג אז צריכים להיות ערוכים לכל התרחישים", אומר ציטרין.

נציין כי על פניו אמורה להיות השפעה שונה על הבנקים השונים, כיוון שלשני הבנקים הגדולים - לאומי והפועלים, הון רב יותר מלאחרים, אך במודי'ס החליטו להוריד את הדירוג של כל חמשת הבנקים הישראלים. בהתאם לפרסומים ולהערכות, צפויה פגיעה ממוצעת בין 0.1% ל-0.2% על הלימות ההון של המערכת הבנקאית בכללותה, והיא משתנה בין בנק לבנק כאמור. אולם בשורה התחתונה, כשבנק צריך להקצות יותר הון על אותו נכס בסיס הוא יבקש ריבית גבוהה יותר וסביר להניח שזה יגולגל גם ללווים דרך ההלוואות שהבנקים נותנים.