"מתנדבים שלנו יצאו לתופת בידיעה שהם עלולים למות. זה היה מבחן"

אישי: נשוי + 6, גר בירושלים
מקצועי: מנכ"ל איחוד הצלה

ילדות ומשפחה: נולדתי בירושלים למשפחה חרדית עם שמונה אחים ואחיות. אבי, יהושע פולק, היה עסקן חרדי בכיר, חבר כנסת וסגן ראש עיריית ירושלים. מהפעילות הציבורית שלו קיבלתי את הרצון לעזור. למדתי בישיבת חברון והייתי מעורב בהדרכה בארגוני נוער.

● פורטפוליו | המיזם שהתחיל בחופשת סקי, ויש לו היום יותר ממיליון משתמשים
● פורטפוליו | היזמת החרדית שגייסה 2,500 נשים לסייע לנשות המילואימניקים
● פורטפוליו | היזמת שפיתחה כוונת שמבטיחה פגיעה בכדור הראשון, וכבר משמשת את לוחמי צה"ל

רגע מכונן: בגיל 18 ראיתי איך מוציאים מבריכה במלון בירושלים בן אדם שטבע. ניגשתי מיד לעזור לו, אבל לא היה לי מושג מה עושים. ביקשתי מהאנשים מסביב לקרוא יחד תהילים, אבל בסוף הגיע רופא וקבע מוות. כבר למחרת נרשמתי לקורס עזרה ראשונה.

יזמות: כשסיימתי התחלתי להתנדב במד"א דרך ארגון חרדי קטן בירושלים. הצלתי חיים, אבל משהו באופן שבו זה עבד לא היה מספיק טוב: האמבולנסים הגיעו באיחור רב ואנשים מתו. אז החלטתי לפרוש מהארגון, עם חברי אלי ביר, ויחד הקמנו, שני צעירים בשנות ה־20 לחייהם, שירות של כונני הצלה רפואיים רכובים ומצוידים בערכות החייאה. קראנו לו איחוד הצלה. ביר (כיום נשיא איחוד הצלה - ד"א) ואני הולכים יחד כבר 30 שנה. הוא זורק את הרעיונות ואני מבצע אותם. הגענו יחד לעוצמות גדולות.

ארגון חרדי לכל העם: את איחוד הצלה ייסדנו ב־2006 כארגון חרדי עם 364 מתנדבים, אבל מיד בהתחלה קיבלנו החלטה להיפתח לכל חלקי החברה בישראל. היום יש לנו כ־7,000 מתנדבים, בהם כמעט אלף נשים. מדובר בחובשים, פרמדיקים, רופאים, אחים ואחיות שמגיעים מכל גוני האוכלוסייה: חרדים, חילונים, ערבים, נוצרים, בדואים, צ'רקסים ודרוזים.

לפתיחת הארגון בפני מתנדבים מכל הארץ יש אפקט חשוב. כמי שגדל בעדה החרדית לא חלמתי מעולם שיבוא יום וארקוד כמנכ"ל איחוד הצלה בחתונה של מתנדב שלנו ברהט, או שאוכל ארוחת ערב כשרה בבית של מתנדב קיבוצניק חילוני. זה ארגון שמוריד מחיצות.

מימון: רוב גיוסי התרומות שלנו מתבצעים בחו"ל. יש לנו משרדים בארה"ב, קנדה, דרום אמריקה, צרפת ועוד. בארץ יש לנו שירות טלמרקטינג וגם חברות מסחריות כשותפות, ביניהן הראל ואיתוראן. המדינה? בינתיים, אנחנו בעיקר נותנים לה, למשל מע"מ על הציוד הרפואי. עד כה הבאנו למדינה תרומות בסך כ-1.5 מיליארד שקל וקיבלנו מימון בפחות מ-2 מיליון שקל.

המתיחות עם מד"א: כבר בהתחלה הבנו שאנחנו לא יכולים להיות תלויים כלכלית בשום גורם, ושאסור לנו לגבות כסף מאנשים שנציל את חייהם. אני יכול להבין למה זה פוגע במישהו שעושה אותו הדבר בתשלום. עד שהגענו למד"א היה מונופול ברפואה הטרום־אשפוזית. אנחנו פרצנו את המחסום, וזה לא היה קל. היינו צעירים וחצופים, אבל באנו חדורי מטרה ולא נשברנו.

​ 7 באוקטובר: מתנדבים יצאו לתופת בידיעה שהם עלולים למות. בכל דקה שעברה הם התקשרו לדווח שיורים עליהם, שהם מוצאים עוד גופות ופצועים. הכרזנו על מצב חירום והתחלנו בהעברת כוחות מסיביים לדרום. אמבולנסים שלנו שנכנסו לשטח תחת אש צילמו הכול והעבירו אלינו. הקמנו בית חולים שדה, שלחנו לשטח משאיות עמוסות בציוד רפואי, הנחתנו שלושה מסוקים. למזלנו הגדול, בכניסה וביציאה של הפעילים שלנו, הילה של מלאכים שמרה עליהם. באותו היום פעלו בעוטף כ-1,100 מתנדבים של איחוד הצלה, אחד מהם נרצח במסיבה בנובה, כמה נפצעו קשה ושניים נחטפו לעזה. הם טיפלו ביותר מ-2,000 פצועים, כ-600 מהם במצב קשה או אנוש. בזמן אמת ראינו התנדבות מדהימה. זה היה מבחן אדיר.

אלפי קריאות ביום: יש לנו 1,200 אופנועי חירום, שחותכים פקקים בקלות, ואחרי 7 באוקטובר רכשנו רחפנים מתקדמים כדי להיות מוכנים לפעם הבאה, גם אם אנחנו מאמינים שלא תהיה. בישראל אתה לא יכול לדעת מה יקרה מחר. זה אפשר לנו לטפל בכ-750 אלף איש - 2,220 אירועים ביום - לאורך 2023 כולה.

גאווה: התחפושת הנמכרת ביותר השנה בחברה החרדית היא של מתנדב באיחוד הצלה. אני מרגיש שגאים בנו מאוד.

לימודים מאוחרים: בשנים האחרונות אני משלים פערים. סיימתי תואר ראשון בחינוך וחברה ועכשיו אני באמצע תואר שני במדיניות ציבורית באוניברסיטה העברית.

מבט לעתיד: לומר שבעוד כמה שנים אעשה משהו אחר? קשה לי לחשוב על זה. אני לא רוצה שאף אחד ימות כי חיכה לעזרה ראשונה.