מלכוד פוליטי בוושינגטון: בית הנבחרים מעמיד למשפט את השר לביטחון לאומי

המלכוד הפוליטי בוושינגטון, המונע, בין השאר, את אישורו של סיוע החירום לישראל, הגיע לפנות בוקר (שעון ישראל) אל שיא חדש של דרמה עקרה.

● יואב קרני, פרשנות | המערכת הפוליטית בארה"ב מתמקדת בעניין אחד בלבד, והסיוע לישראל בסכנה
● יואב קרני, פרשנות | החיילים המשוחררים שאמריקה חפצה ביקרם

בית הנבחרים, בשליטת המפלגה הרפובליקאית, הצביע לטובת העמדתו של השר לביטחון לאומי (באנגלית, "בטחון המולדת") לדין במליאת הסנאט. האקט הזה ידוע בשם "אימפיצ'מנט", והוא שקול כנגד הגשת כתב אישום בבית משפט. הסנאט ממלא את התפקיד של חבר מושבעים. אם רוב מיוחס של חברי הסנאט (לפחות 66 מתוך 100) יצביעו לטובת הרשעה, המורשע יועבר מכהונתו.

הדרמה הזו היא עקרה, מפני שאין כל סיכוי שיימצאו 66 סנאטורים. יחסי הכוחות בסנאט הם לטובת הדמוקרטים, וסביר להניח שלא כל הרפובליקאים יתמכו בהרשעה. החלטת בית הנבחרים היא אפוא אקט של תיאטרון פוליטי.

זו הפעם הראשונה בתולדות ארה"ב שחבר בקבינט הנשיאותי מועמד למשפט הדחה. זה קורה פחות מתשעה חודשים לפני הבחירות לנשיאות, מסיבות הקשורות במישרין בסדרי היום האלקטורליים של המפלגה הרפובליקאית.

ההחלטה להעמיד למשפט התקבלה על חודו של קול. הצביעו לטובתה 214 צירים רפובליקאיים. התנגדו לה 210 דמוקרטים ושלושה רפובליקאים. הצעה דומה נדחתה בשבת שעברה, בגלל היעדרותו של אחד הרפובליקאים.

מיורקאס ככליא-ברק

השר הנשלח למשפט הסנאט הוא אלחנדרו מיורקאס, שהוא, אגב, יהודי ממוצא קובאני. הוא מואשם בכך שסירב לאכוף חוקי הגירה אשר נועדו למנוע כניסת מסתננים לא-חוקיים. מספרם גדל בטור גיאומטרי בשנה האחרונה. בדצמבר האחרון, מספר המנסים לחצות את הגבול ללא אשרת כניסה עבר את סף 300 האלף, השיעור החודשי הגבוה ביותר מאז ומעולם, או 10,000 מהגרים ביום. מאז, המספרים פחתו.

מיורקאס נעשה כליא הברק של מתנגדי ההגירה בימין. אבל החוקה האמריקאית אינה מעניקה לקונגרס את הסמכות להצביע אי־אמון מסיבות פוליטיות. הסמכות היחידה הניתנת לקונגרס היא להעמיד למשפט בעלי כהונות פדרליות, נבחרים ולא־נבחרים, אם הם חשודים ב"פשעים ועבירות".

הנוסחה הזו הצליחה להגביל את השימוש ב"אימפיצ'מנט"; אבל בשנים האחרונות הושלו העכבות. הדמוקרטים השתמשו בכלי הזה פעמיים נגד דונלד טראמפ, כאשר שלטו בבית הנבחרים. ניסיונותיהם להרשיעו הובסו במליאת הסנאט.

הרפובליקאים נשבעו נקם מאז שהשליטה בבית הנבחרים חזרה לידיהם, לפני שנה ויותר. הנשיא ביידן עצמו נמצא על הכוונת, אבל נראה שהסבירות של העמדתו לדין נמוכה. מה שלא כן מיורקאס, שהיה יעד קל. איש לא בחר בו, והימין זיהה אותו עם "המדינה האפלה" (באנגלית, Deep State), הכינוי לתיאוריית קונספירציה על מזימה חשאית של ביורוקרטים נגד רצון הציבור.

ישראל ואוקראינה ככדור משחק

בחודשים האחרונים, משבר הגבול עם מקסיקו נכרך במשברי אוקראינה והמזרח התיכון. הרפובליקאים, שחלק ניכר מהם מתנגדים ממילא לסיוע רחב־הממדים של ממשל ביידן לאוקראינה, הודיעו כי יסרבו לשקול את הארכת הסיוע הזה, כל זמן שהממשל לא ינקוט צעדים מחמירים לביצור הגבול הדרומי.

הסיוע לישראל נוסף למחלוקת הזו מפני שהנשיא הודיע עוד באוקטובר כי הוא כורך את אוקראינה בישראל, ודורש הסכמה של הקונגרס לשתי חבילות הסיוע. זו לישראל עומדת על 14.1 מיליארד דולר, וזו לאוקראינה עומדת על 61 מיליארד. הנשיא הציע להוסיף בערך 20 מיליארד דולר לטיפול בגבול הדרומי.

הרפובליקאים דחו את ההצעה, מפני שמצאו בה יותר מדי פרצות. הם הצביעו בנפרד על סיוע לישראל, ואפילו הגביהו אותו ל-17.6 מיליארד דולר. אבל הדמוקרטים הודיעו מיד כי הם רואים במהלך הרפובליקאי "תכסיס" ו"פעלול", ודחו את ההפרדה על הסף.

נוקשותם של הרפובליקאים מתוארת כתוצאה ישירה מדרישת דונלד טראמפ להימנע מכל הסכם עם הבית הלבן בחודשים הבאים, לקראת הבחירות. היענות הרפובליקאים לווטו הלא פורמלי שלו הטעימה את המידה בה הנשיא לשעבר שולט במפלגה, ומכתיב את סדרי היום שלה.

חוק הסנאט "חשוב כמת"

העמדת השר מיורקאס לדין היא תהליך מסורבל, העומד להאט, או אולי לשתק את עבודת הסנאט. צירים רפובליקאיים יהיו התובעים, והממשל יוכל למנות את הסניגוריה. שיתוק חלקי או מלא של הסנאט ישבש כמובן את פעולת החקיקה בקונגרס, המצריכה שיתוף פעולה והסכמה מצד שני הבתים.

שעות אחדות לפני החלטת ה"אימפיצ'מנט" בבית הנבחרים, הסנאט הצביע ברוב גדול לטובת הסיוע לאוקראינה ולישראל. חלק ניכר של הרפובליקאים הצביעו לטובתו, אם כי רובם התנגדו. אבל יושב ראש בית הנבחרים, מייק ג'ונסון, השייך לאגף הטראמפיסטי הרדיקלי של המפלגה, הקדים להודיע כי החוק חשוב כמת, ולא יובא כלל לדיון במליאה.

אפשר שאילו החוק של הסנאט הובא לדיון בבית הנבחרים, היו נמצאים די רפובליקאים שיתמכו בו. לא ברור אם המספר הזה היה מספיק, כי ייתכן שמספר דמוקרטים שמאליים יתנגדו לו, בעיקר בגלל החלק הנוגע לישראל.

כך או כך, ארה"ב משגרת הבוקר סימנים נוספים לשיתוק שאחז את המערכת הפוליטית שלה. שני בתי הקונגרס נוהגים כמו נציגים של שתי הוויות פוליטיות ותרבותיות נפרדות, ללא אינטרסים משותפים. בעלות בריתה של ארה"ב עוצרות את נשימתן וסופקות את כפיהן.