הלקח הקנדי: הממשלה לא מינתה שופטים, ובית המשפט נתן לה קריאת השכמה

ידוע הפתגם הגורס כי "צרת רבים חצי נחמה", לצד הפתגם הקובע ההפך כי "צרת רבים נחמת טיפשים". לשני הפתגמים יש יסודות ומקורות בדברי חז"ל, ולמעשה הם משלימים זה את זה.

● פרשנות | המחוזי אולי ניקה את מלצר, אבל הכתם לא יימחה בקרוב 
● ירשה דירה מסבתה ושיפצה אותה עם בעלה: האם לאחר הגירושים מגיעות לו זכויות עליה? 

אדם המתנחם מכך שגם חברו סובל הוא אכן טיפש, אך צרת רבים יכולה לנחם בכך שהפתרון נמצא יותר בהישג יד ורבים עמלים על היציאה מאפלה לאורה.

כך או כך, מתברר שהצרה של מדינת ישראל איננה נחלתה הבלעדית. השבוע ניתן פסק דין על ידי בית משפט פדרלי בקנדה נגד ראש הממשלה ג'סטין טרודו ושר המשפטים הקנדי, המחייב אותם למנות שופטים לאור החוסר והמצוקה הקיצוניים במדינה. את העתירה הגיש עורך דין שהגדיר את עצמו כעותר ציבורי, והוא מסתמך על מכתבו החריף של נשיא בית המשפט העליון הקנדי על אותה סוגיה. במכתב ששיגר לראש הממשלה טרודו במאי 2023, הוא טען כי המצב בלתי נסבל, גורם למשבר של ממש למערכת המשפט ופוגע במנגנון הדמוקרטי של המדינה.

השלכות על הדמוקרטיה

הנשיא הלין על כך שיש 85 משרות שיפוט פנויות, והמשרות לא מאוישות במשך חודשים ולעיתים אף במשך שנים.

לטענתו, אין לעיכובים הללו שתלויים בראש הממשלה ובשר המשפטים - הסבר מספק. לדבריו, המחסור חמור וקריטי והתנהלות זו מלמדת כי הנושא לא נמצא בראש סדר העדיפויות של הממשלה.

נשיא העליון הקנדי לא מסתפק בכך ואומר שהמערכת קרובה לנקודת האל־חזור, וכי יהיו לכך השלכות חמורות על הדמוקרטיה כמו גם על היכולת לפסוק בתיקים פליליים ובתיקים אזרחיים שנזנחים. לטענתו, הממצאים מזעזעים.

השופטים נאלצים לברור מבין התיקים הפליליים, ולמרות מאמציהם תיקי פשע חמורים נמשכים ונמרחים בשל העומס. עוד הוא קובע כי מצב זה עלול לערער את האמון הציבורי במוסדות הדמוקרטיים של קנדה, הבריאות הפיזית והנפשית של השופטים נפגעת וכך גם היכולת שלהם לקבל הכשרות חדשות.

המכתב מנוסח בנימוס אך חריף במיוחד. השוו אותו לפניות של מנהל בתי המשפט ויועמ"ש בתי המשפט לשר לוין בעניין הצורך לכנס את הוועדה לבחירת שופטים. פניותיהם מחווירות למול כתב האישום של נשיא העליון ריצ'ארד וגנר.

פגיעה במגנה כרטא

השופט הנרי בראון קיבל את העתירה נגד ראש הממשלה ושר המשפטים, וקבע כי בזמן הגשת העתירה ביוני 2023 היו 79 משרות שיפוט פנויות, וכעת בפברואר 2024 יש 75 משרות פנויות.

בראון מציין שחוסר המעש הוא קטסטרופלי. לדבריו, רה"מ ושר המשפטים טוחנים מים ולא מילאו את בקשת נשיא העליון וגנר. השופט בראון ציין כי הם לא נתנו שום הסבר להתנהלותם והתפרקותם מאחריות למינוי השופטים והובילו את המערכת למצב מחריד.

השופט בראון קבע כי הוא מקבל במלואן את טענות הנשיא וגנר, ונתן סעד הצהרתי ולפיו עם הסמכות למינוי שופטים מגיעה גם האחריות להוציא את המינויים הללו אל הפועל בתוך פרק זמן סביר. לדבריו, יהיה זה אבסורדי לטעון ששלטון החוק יהיה תלוי בגחמה של הרשות המבצעת.

יש לציין כי ראש הממשלה ושר המשפטים בחרו, כך לפחות על פי פסק הדין, שלא להביא ראיות כלשהן כדי להצדיק את התנהלותם. לא פחות מעניינת מכך היא שאלת הסעד האופרטיבי שנתן השופט בראון.

הוא קבע כי יש להחזיר את המצב למצב שהיה באביב 2016 בתוך פרק זמן סביר. באביב 2016 היו רק 46 משרות שיפוט פנויות. הוא מצפה כי כך תיפתר הבעיה, אולם מסיים את פסק הדין בכך שהוא מעודד את הצדדים, ואף את נשיא בית המשפט העליון הקנדי (אשר הוא כפוף לו) בבקשה לסעדים נוספים במקרה שפסק הדין לא ימולא או לא יספק.

לטענת השופט, התנהלות טרודו פוגעת בעקרונות חוקתיים ועל־חוקתיים מאז המגנה כרטא מלפני 800 שנה. קריאת פסק הדין היא תחושת דה ז'ה וו אחת גדולה.

החל מהשאלה על זכות העמידה של העותר, עבור דרך הפנייה של נשיא העליון שזכתה לכתף קרה ואף דרישה לפסול את המכתב כראיה בבית המשפט, המשך בהתעלמות של שר המשפטים וראש הממשלה ממכתב מיצוי ההליכים של העותר וכלה במחלוקת על שאלת הסמכות החוקית של בית המשפט הפדרלי לעסוק בסוגיה שרחבה הרבה יותר מהשאלה הפדרלית. בית המשפט, יש לציין, קבע כמובן כי יש לו סמכות וכי כפי שנקבע בעבר יש לפרש את מקור הסמכות באופן רחב וליברלי ולא צר. פסק הדין עוסק גם בשאלת הנוהג החוקתי, הפער בין הכרה בנוהג חוקתי לבין שאלת אכיפת הנוהג החוקתי ועוד ועוד.

הליך מינוי שופטים בקנדה דורש מעורבות ייעוצית של ראש הממשלה או של שר המשפטים (תלוי בערכאה). על פי פסק הדין, ראש הממשלה ושר המשפטים טענו כי אין לבית המשפט סמכות בכלל לחייב אותם לייעץ, וכי משך הזמן הוא סוגיה פוליטית המסורה לשיקול דעתם ואין לבית המשפט זכות לקבוע דבר בעניין. השופט הנרי דחה את הטענה.

למרות זאת, השופט בראון נמנע מלתת סעד אופרטיבי נגד ראש הממשלה טרודו ונגד שר המשפטים שלו. הוא יוצא מנקודת הנחה שהסעד ההצהרתי יספיק ומצפה שכך אכן יקרה. הוא קובע כי אמנם לצערו אין לבית המשפט סיבה להניח שהמצב ישתנה ללא פסק הדין, אך אין לו סיבה להאמין שהסעד ההצהרתי אותו פסק יזכה להתעלמות של טרודו ולכן אין צורך בסנקציה או סעד אופרטיבי ספציפי - ומשום כך הוא לא קובע לוח זמנים ספציפי למינויים הנדרשים.

שר המשפטים השתכנע

כמו קנדה, גם ישראל הייתה על מסלול התנגשות בין הרשות השופטת לרשות המבצעת סביב אי מינוי שופטים עקב אי כינוס הוועדה לבחירת שופטים. המלחמה טרפה את הקלפים, ושכנעה את שר המשפטים יריב לוין שאין זו העת הנכונה להמשיך ולקדם את הרפורמה, עקב המתח האדיר שנוצר בעם.

בשבוע הקרוב תתכנס הוועדה על מנת לבחור סוף סוף שופטים חדשים לבית המשפט השלום והמחוזי לאחר הקפאה של קרוב לשנתיים. חלק משמעותי מהעיכוב נבע מהיציאה לבחירות ב־2022, החלק הארי נבע מהמחלוקת סביב הרפורמה, וחלק קטן מהמלחמה. כך או כך, בשעה טובה המינויים ייצאו לדרך.

יש לקוות שהם יהיו ראויים, וכי השיקולים מצד כלל חברי הוועדה, הן הפוליטיקאים, הן השופטים והן נציגי לשכת עורכי הדין יהיו ענייניים בלבד. על כל פנים, אזכיר שוב שמי שסבור שהעומס והמשבר בניהול התיקים במדינת ישראל ייפתר רק כתוצאה מתוספת שופטים - משלה את עצמו לחלוטין. גם תיקים שנשמעים שלוש פעמים בשבוע נמרחים במשך שנים, ואף תוספת של שופט לא תפתור זאת. דרושה רפורמה, לאו דווקא הרפורמה בהא הידיעה.