אוקראינה משתרכת מאחור, ורוסיה הופכת לכלכלת מלחמה

שנתיים לאחר פלישת רוסיה לאוקראינה ובזמן שקייב מקווה כי בית הנבחרים יאשר את חבילת הסיוע עבורה, רוסיה הצליחה, למרות הסנקציות, להתאים את כלכלתה בצורה מרשימה לצרכי המלחמה. כך עולה מדיווח היום (ה') של הגרדיאן הבריטי.
 
● חיילים אוקראינים מתעניינים לפתע בפוליטיקה של ארה"ב, וזו הסיבה  
● ניתוח | כל המדינות שמסרבות למכור נשק לישראל

ראשית, תקציב הביטחון של רוסיה צמח ל־7.5% מתוך התמ"ג, שרשראות האספקה הותאמו כדי להתחמק מהסנקציות, ומפעלים אוישו בכוח אדם רב יותר כדי לייצר תחמושת, כלי רכב וציוד נוסף שנדרש. נשיא רוסיה ולדימיר פוטין סיפר החודש כי כ־520 אלף משרות חדשות נוצרו בענף התעשייה הצבאית הרוסי, שבו מועסקים כ־3.5 מיליון איש - כ־2.5% מתוך כלל אוכלוסיית רוסיה. 

השינוי שם את ההגנה במרכז כלכלת רוסיה. פוטין טען החודש כי 520,000 מקומות עבודה חדשים נוצרו במתחם הצבאי-תעשייתי, שמעסיק כעת כ-3.5 מיליון רוסים, או 2.5% מהאוכלוסייה. מכונאים ורתכים במפעלים רוסיים המייצרים ציוד מלחמה מרוויחים כעת יותר כסף מאשר מנהלי צווארון לבן ועורכי דין רבים, לפי ניתוח מוסקבה טיימס של נתוני העבודה הרוסיים בנובמבר.

אחד היתרונות המרכזיים של רוסיה על המערב הוא בקצב ייצור הפגזים, שלפי הערכות מומחים ששוחחו עם הגרדיאן עומד על כ־5-2.5 מיליון יחידות בשנה. בד בבד, היקף יבוא הפגזים מקוריאה הצפונית עומד על יותר ממיליון יחידות בשנה. לצורך ההשוואה, המחסור העולמי בפגזי 155 מ"מ הביא, לפי הוול סטריט ג'ורנל, לכך שמאז פרוץ המלחמה באוקראינה - מחיר הפגזים עלה מ־2,100 דולר ליחידה ל־8,400 דולר.

הקושי של אוקראינה נובע מכך שהם תלויים בסיוע המערבי, שסיפק לה יותר מ־300 תותחים, והסטנדרט של נאט"ו הוא 155 מ"מ. כיום, אוקראינה זקוקה לכ־200 אלף פגזים בחודש, אבל קצב הייצור האמריקאי עומד על כ־28 אלף בחודש בלבד. מאז פרוץ המלחמה בפברואר אשתקד, ארה"ב לבדה סיפקה לאוקראינה יותר מ־2 מיליון פגזים.

במקרה הרוסי, יש לא פחות מכ־6,000 חברות ביטחוניות שנהנות מהביקושים הגוברים בשל המלחמה. על אחת כמה וכמה שהן לא זכו לביקושים יוצאי דופן מצד המדינה טרם המלחמה. עם זאת, המלחמה והסנקציות יוצרות עבורן "סופה מושלמת" של ביקושים מהמדינה.

סטודנטים בשירות התעשייה הביטחונית הרוסית

אחד הפתרונות שמצאו פוטין ואנשיו בניסיון לייעל את העבודה של התעשייה הביטחונית המקומית היא העברת יותר מעשרה מפעלים, כולל יצרני אבק שריפה, לידי התאגיד הממלכתי "רוסטק". הצעד מיועד, בעיקר, להגביר את קצב ייצור הפגזים.

בגרדיאן מדווחים כי מפעל אבק השריפה של קאזאן, מהגדולים ביותר ברוסיה, גייס יותר מ־500 עובדים בחודש דצמבר. הם עשו זאת תוך הכפלת השכר הממוצע במפעל ביותר מפי שלושה: משכר חודשי של כ־25 אלף רובל (כ־270 דולר) לכ־90 אלף רובל (כ־975 דולר). אחת הפריבילגיות שמקבלים עובדי המפעל היא הגנה מגיוס לצבא. אולם, יש כאלו שבוחרים באופן מודע להתגייס למכונת המלחמה של פוטין, שהרי חיילים יכולים לקבל שכר חודשי של כ־200 אלף רובל (כ־2,165 דולר).

פתרון נוסף שמצאה התעשייה הביטחונית הרוסית היא סטודנטים. מפעל קורגנמשזאבוד, שנמצא סמוך לגבול עם קזחסטן ומייצר את הרכבים BMP-2 ו־BMP-3, הביא ידיים עובדות מן האקדמיה. בצל המלחמה, כל אחד מן העובדים בתעשייה הביטחונית הרוסית מחוייב לשש משמרות בשבוע, באורך של 12 שעות. מי שמסרב לתנאים, מפוטר.

המלחמה גם הביאה לשינוי חברתי

"המלחמה הביאה לחלוקה מחודשת וחסרת תקדים של העושר ברוסיה", סיפר לגרדיאן דניס וולקוב, מנהל לבאדה - חברת סקרים ממוסקבה. "המעמדות העניים מרוויחים מהוצאות הממשלה על התעשייה הביטחונית. לעובדים במפעלים הביטחוניים ולמשפחות לוחמים באוקראינה יש לפתע הרבה יותר כסף להוציא". לפי סקר שערך המכון בראשות וולקוב, 5%-6% מהמשיבים שסיפרו כי בעבר התקשו לקנות מוצרי צריכה אלמנטריים, כעת התקדמו אל מעמד הביניים.

להערכת הגרדיאן, תקציב הביטחון של רוסיה צפוי לצמוח בשנה הבאה בכ־70% לכ־11 טריליון רובל (כ־120 מיליארד דולר). זו תהיה הפעם הראשונה מאז נפילת מסך הברזל שתקציב הביטחון של מוסקבה יחצה את התקציב הסוציאלי.

קרוב לוודאי כי בכירי המערב לא יהיו שבעי רצון מתוצאות ניתוח חדש של המכון הבינלאומי למחקרים אסטרטגיים (IISS) מבריטניה, שלפיו אמנם רוסיה איבדה כ־3,000 משוריינים בשנה החולפת וכ־8,800 מאז פרוץ המלחמה, אך בשנה החולפת הצליחו מפעלים מקומיים לספק 1,500 טנקים לחזית. הנתון הקריטי הזה, לצד אספקות רכבים משוריינים נוספים, מוביל להערכת המכון כי רוסיה יכולה להמשיך בקצב הלחימה הנוכחי לשנתיים-שלוש - ואפילו יותר.