"נערכים לזה יותר מעשור": הבכירה באנבידיה שגויסה כדי להכניס את החברה לשוק חדש

שוק הביומד המקומי ראה בשבוע שעבר מה קורה כששמה של חברה נקשר בשמה של אנבידיה: המניה של חברת ההדמיה ננוקס קפצה ב־80% אחרי שהתברר כי אנבידיה מחזיקה בה מניות בשברי אחוזים. החברה אמנם הבהירה שלא מדובר ברכישת מניות חדשה, אלא בהחזקה שנובעת משותפות ותיקה עם חברת זברה ויז'ן, שמוזגה ב־2021 לננוקס, אבל הנסיקה לא תוקנה לגמרי גם אחרי ההסברים. זה מדגים עד כמה שוק ההון וסקטור הבריאות בתוכו נעשו רגישים לכל תנועה של ענקית הטכנולוגיה, הנסחרת כיום לפי שווי של 1.72 טריליון דולר.

● לפני הדוחות: הכוכבת של וול סטריט מחקה 78 מיליארד דולר והשוק בלחץ
● הישראליות שאכזבו: סולאראדג' ופאלו אלטו צללו בחדות לאחר הדוחות
● אבק הכוכבים של אנבידיה: לחברת השבבים הספיק דיווח אחד כדי להקפיץ שורת מניות 

היום (ד') צפויים להתפרסם הדוחות השנתיים של החברה, שכבר הוכרזו על ידי כמה אנליסטים כדוחות החשובים ביותר בסקטור הטכנולוגיה. בריאות היא אחד התחומים החמים שהחברה מסמנת כמנוע צמיחה בעתיד. הסקטור הזה עדיין לא תופס את נפח הפעילות הגדול ביותר שלה, אבל היא מדגישה אותו מאוד בדיווחיה לשוק.

בכנס הבריאות של בנק ההשקעות JP Morgan, שנערך בתחילת ינואר בסן פרנסיסקו, סומנה הרצאתה של קימברלי פאוול, ראשת תחום הבריאות באנבידיה, כאחת המעניינות ביותר. לפי דוח של בנק ההשקעות, הפעילות הזאת כבר מניבה לחברה הכנסות של יותר ממיליארד דולר (מתוך סך הכנסות של 59 מיליארד דולר) - יעד שלפי תחזיות קודמות הייתה אמורה להגיע אליו רק בעוד כשנתיים-שלוש. מחברי הדוח העריכו שסקטור הבריאות הוא השלישי בגודלו בתחום הדאטה של החברה, שהוא כיום התחום המוביל שלה.

המחשב ייתן לנו רעיונות חדשים

"אנחנו נערכים לרגע הזה כבר יותר מעשור", אומרת פאוול בראיון ל"גלובס". "אני נמצאת בחברה כבר 16 שנה, ואני חושבת שהייתי העובדת הראשונה שגויסה ספציפית כדי לבחון את התרומה האפשרית של אנבידיה לעולם הרפואה".

פאוול מחלקת את התפתחות החברה בתחום זה לשלושה שלבים. הראשון היה ההבנה שבשוק מצטברות כמויות אדירות של מידע, שדורשות יכולות חישוב חדשות. "זה שינוי שאפיין את העשור שבין 2010 ל־2020. למכשירים נוספו חיישנים שהזרימו כמויות מידע, סריקות ההדמיה נעשו דיגיטליות ונצברו אינסוף תמונות. המיקרוסקופים הפכו אלקטרוניים. גנומים רוצפו. נדרש סוג חדש של מחשוב כדי להתמודד עם כל המידע הזה.

"כמויות המידע, בשילוב מחשבי העל, אפשרו לראשונה לעשות סימולציות של תהליכי חיים שונים, כמו קיפול חלבון וקשר בין חלבונים וביניהם לחומרים אחרים. זו אחת הסוגיות החשובות ביותר בעולם פיתוח התרופות, והפתרון שלה מחייב יכולות חישוב עצומות מרוכזות בפרקי זמן קצרים. אלה היו סוגי המחשבים וסוגי היישומים שהתחלנו לפתח".

 דמיה מתוך מערכת המחשוב bionemo המיועדת לגילוי תרופות / צילום: NVIDIA

השלב השני בהתפתחות היה ב־2015, אומרת פאוול, אז הבינה החברה שכדאי לה לבנות מחשבים ייעודיים לעולם הרפואי. מחשבים הללו כבר כללו יכולות בינה מלאכותית, והאלגוריתמים שלהם נועדו להתמודד עם עולמות של מידע בתלת־ממד. מערכות המחשוב החדשות הללו נבנו תחת המותג NVIDIA Clara.

השלב השלישי, שמתרחש בשנים האחרונות, החל עם התפתחות הבינה המלאכותית הגנרטיבית. "זה הגל הבא. כעת אנחנו יכולים לא רק לעשות סימולציה של תהליכים בגוף, אלא גם להמציא כל מיני דרכים להתערב בהם, ואז לבחון כל אפשרות כזאת של התערבות.

"לראשונה אנחנו יכולים לשים את כל המידע - מרשומות רפואיות, דימות, גנומיקה, חלבונים - על מחשב אחד ולשלב ביניהם, באופן שעשוי להניב רעיונות וכיוונים חדשים לטיפול רפואי".

אילו סוגי תובנות אתם מפיקים מהמידע הזה?
"אחד הכיוונים שאנחנו פועלים בהם הוא גילוי תרופות. אנחנו משלבים בין מידע גנטי, חלבוני וכימי, והמחשב יכול לבדוק כל מיני שילובים ביניהם בקצבים שלא ראינו בעבר".

ההסכם שעזר לדחוף את המניה למעלה

בינואר השנה פרסמה החברה כמה הודעות חשובות בתחום הזה, שדחפו חלק מהזינוק במנייתה. אחת מהן הייתה על הסכם עם חברת התרופות אמג'ן, שבמסגרתו פיתחה אנבידיה מערכת מחשוב בשם Freyja, על שם אלה נורדית שיוחסה לה היכולת לחזות את העתיד. המערכת תעבד מידע ממאגר deCode שאמג'ן אוספת משנת 1996, מ־3 מיליון בני אדם.

"השיטה של אמג'ן לתכנן נוגדנים היא קודם כול לחשוב על נוגדן אפשרי חדש, לייצר אותו פיזית במעבדה, לבחון אותו מול המטרות ולנתח את התוצאות. כל שלב כזה כרוך בהמון עבודה של בני אדם. הטכנולוגיה שלנו לוקחת את כל המידע ומשתמשת ב־AI גנרטיבי כדי להציע נוגדנים שאולי בני אדם לא היו חושבים עליהם. אם הרעיון נראה הגיוני, עוברים לשלב הבא - שיפור ההצעה באמצעות מודלים שנועדו לנבא את פעילות הנוגדן בגוף, ולוודא שהוא לא רעיל, נוח, לא יקר לייצור ועוד.

"בשלב הבא מייצרים את הנוגדן ומכניסים אותו לניסוי, והתוצאות מעובדות גם הן על ידי מודלים ממוחשבים. באמג'ן אומרים שהטכנולוגיה יכולה לשפר את התוצאות מ־50% סיכוי לפתח נוגדן שייכנס לניסויים קליניים בתוך שנתיים, ל־90% סיכוי ב־9 חודשים".

עדיין צריך לעשות ניסויים קליניים, וזה החלק הכי יקר וממושך בפיתוח תרופות, בפער גדול. התקווה היא שבעתיד AI תשפר גם את זה.

לצד פיתוח תרופות, אנבידיה מכוונת את יכולותיה לתחום המכשור הרפואי. "זה תחום שישראל מאוד חזקה בו", מזכירה פאוול, ואכן אנבידיה משתפת פעולה עם כמה חברות מקומיות. לדבריה, בינה מלאכותית יכולה לשפר את הפעילות של מכשור רפואי חדשני. "לדוגמה, אם בינה מלאכותית משלימה לבדה חלק מהמידע בתמונת דימות, אפשר להפוך מכשירי אולטרסאונד ו־MRI ליעילים יותר, וכך למזער אותם, להוזיל אותם ולהפוך אותם לניידים. הבינה המלאכותית יכולה גם לכוון אותי בתהליך האבחון, כך שגם אני יכולה לתפקד כטכנאית אולטרסאונד".

 קימברלי פאוול, ראש תחום הבריאות באנבידיה / צילום: NVIDIA

בשיתוף הפעולה של החברה עם הסטארט־אפ הישראלי Scopio Labs, אנבידיה משתמשת ביכולות הבינה המלאכותית למזעור של מיקרוסקופ המיועד לבדיקה פתולוגית של רקמות. כך, לדוגמה, במקום תהליך של ביופסיה, אפשר להביא את המיקרוסקופ לגוף המטופל בזמן ניתוח".

איך מאתרים מכשיר ברחבי בית החולים

היישום השלישי הוא ניטור המידע שזורם בבתי חולים. "בתי החולים מלאים במידע", אומרת פאוול, "אפילו אם מטופל אינו מחובר למכשיר מסוים, יש מצלמות, מכשירי ניטור בחדר, ואפשר להשתמש במידע הזה לשיפור הטיפול - ממניעת נפילות של חולים ועד איתור מכשיר ברחבי בית החולים כדי להביאו למטופל, או דיווח על השלב שבו נמצא ניתוח, כדי לנהל טוב יותר את מערך חדרי הניתוחים".

לאנבידיה שיתוף פעולה ישראלי גם בתחום הזה, עם חברת Theator, שעוסקת בצילום ניתוחים והפקת מידע מהם בערת AI. "המערכת הזאת חוסכת לרופאים אינסוף זמן בתיעוד הניתוח ומאפשרת להשיג תובנות משמעותיות לגבי שיפורים אפשריים לטיפול", אומרת פאוול. הטכנולוגיה בבסיס המערכת היא של החברה הישראלית, אך הפיתוח נעשה בשיתוף פעולה עם אנבידיה כך שירוץ בצורה הטובה ביותר על המערכות הרפואיות הייעודיות שלה.

שיתוף פעולה אחרון שמזכירה פאוול הוא עם חברת Viz.AI, שמפתחת מערכת לאבחון שבץ מתמונות הדמיה וניהול מסע המטופל. "עזרנו באימון האלגוריתם, באופן שהוריד את עלות המשימה ממאות מיליוני דולרים לכמה מיליונים", היא אומרת. החברה הייתה חלק מפרויקט Inception שבמסגרתו משתפת אנבידיה פעולה עם כ־1,800 סטארט־אפים בתחום הבריאות לבדו.

כשפאוול נשאלת על המשמעות הפוליטית של עבודה מול חברות ישראליות, היא מעדיפה לא להגיב ישירות, אך בינתיים נראה שהעסקים כרגיל. "ישראל פרצה את הדרך ל-AI בבריאות והיא האורים והתומים של התחום. נהיה שם בשביל כל חברה בכל דבר שנוכל", היא אומרת.

את הצעד הבא שלה בתחום הבריאות, צפויה פאוול להציג בכנס הבינה המלאכותית NVIDIA GTC 2024, שיתקיים בחודש מרץ בסן־חוזה.