להגדרות הציונים לחצו כאן
נכון - ההצהרה נכונה ומדויקת
נכון ברובו - ההצהרה נכונה ברובה, אך יש בה מרכיב שאינו נכון או אינו מדויק
חצי נכון - חלק מההצהרה נכון וחלקה שגוי, או שהיא אינה כוללת פרטים מהותיים שעשויים לשנות את משמעותה
לא נכון ברובו - חלק קטן מההצהרה נכון ורובה שגוי, או שהיא מחסירה פרטים יסודיים באופן היוצר הטעיה מהותית לגבי משמעותה
לא נכון - ההצהרה כלל אינה נכונה
מטעה - ההצהרה יוצרת מצג שווא או רושם שגוי, אף שהיא מתבססת על עובדות נכונות
כן, אבל - עובדה נכונה בפני עצמה, אך עובדות שלא צוינו עשויות להעמידה באור אחר. מומלץ לבחון את הדברים בפרספקטיבה רחבה יותר
לא מבוסס - לא קיימים נתונים עליהם ניתן לבצע קביעה פוזיטיבית לגבי נכונות הטענה, ואלה גם לא נאספים
ללא ציון - המצב העובדתי מורכב מכדי לתת לאמירה ציון מובהק. הסיבות האפשריות לכך יכולות להיות: התבטאות שאינה מובהקת מספיק וניתן לפרש אותה במספר צורות, מחלוקת בין מומחים, מתודולוגיות שונות שלא ניתן להכריע ביניהן ועוד
בשבועות האחרונים מדווח בתקשורת שהשלב הבא של לחימת צה"ל בעזה אמור להתנהל ברפיח. זאת זירה שנחשבת בעייתית מכמה סיבות, שאחת מהן היא המתיחות שהצעד עלול לעורר מול המצרים. בראיון בקשת 12 התייחס השר אבי דיכטר, חבר הקבינט המדיני־ביטחוני, לסוגיה הזאת, והזכיר בהערת אגב כי "המצרים הודיעו מפורשות: הם יפתחו באש על כל מי שינסה להיכנס לשם, ללא שום אבחנה. והאמן לי, בהכירי את המצרים הם מסוגלים לעשות את זה". האמירה של השר דיכטר נשמעת מפתיעה. המצרים אמנם חוששים, על פי הדיווחים, מתנועה של האוכלוסייה בעזה לכיוון מצרים, אך בדרך כלל הם מקפידים לשדר כלפי חוץ מסרים של תמיכה ואהדה כלפיה. האם אכן הייתה הודעה מצרית מפורשת כזאת?
מעבר על ידיעות בנושא שפורסמו בעיתונות הזרה לא מעלה רמז לכך. עיקר האיומים, כך נראה, מופנים כרגע כלפי ישראל, באמצעות אזהרות שונות שמהלך כזה יסכן את הסכם השלום בין שתי המדינות. ההתפתחות המרכזית בעניין מהצד המצרי עליה ניתן למצוא דיווחים בכלי תקשורת זרים - ובעקבותיהם גם בישראל - נוגעת לשטח שמכשירים המצרים בסיני בסמוך לגבול הרצועה. ארגון זכויות אדם הפועל באזור דיווח כי התוכנית של המצרים היא "לכלוא" בשטח שיוכשר (לפי וושינגטון פוסט, שטחו כ־20 קמ"ר) את הפליטים מעזה, אם אלה בכל זאת יעברו לבסוף את הגבול. המצרים מכחישים כי זאת מטרת השטח, ומייחסים את הקמתו לכל מיני צרכים אחרים. עם זאת, בכתבה שפורסמה ב־15 בפברואר בוול סטריט ג'ורנל, מצוטטים "גורמים מצריים" שאישרו שלא לייחוס, כי למרות ההכחשות הרשמיות, אכן נבנה במקום מחנה פליטים, שאמור להיות מסוגל להכיל עד מאה אלף איש. לסיכום החלק הזה, הפרסומים בתקשורת בנושא לא רק שלא מעלים איום מפורש כפי שעלה מדברי דיכטר, אלא מראים כי המצרים אפילו נערכים למקרה שבו למרות המאמצים שהם עושים הם יאלצו לקלוט עשרות אלפי פליטים בסיני.
גם ד"ר אופיר וינטר, חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS), לא מכיר איום מהסוג שהזכיר דיכטר. "מצרים מדגישה את דאגתה לשלומם של האזרחים בעזה", הוא אומר בשיחה עם המשרוקית. "המסר המצרי לפלסטינים הוא שהגירה של עזתים למצרים תשרת את המזימה הישראלית, לכאורה, 'לנקות' את הרצועה מתושביה". ולכן, "התנגדותה לקליטת הפליטים תורמת לעניין הפלסטיני, ומגנה עליו מפני ישראל. למצרים אמנם חשוב לשמור על גבולותיה, אבל ברצונה לעשות זאת תוך שמירת דימוי של סולידריות עם העם הפלסטיני. ברור שירי על פליטים עזתים בגבול המצרי אינו משרת מטרה זו".
אז למה התכוון דיכטר? מטעמו נמסר לנו כי "ההתארגנות של המצרים בצד המצרי של אזור פילדלפי, מפורשת על ידי הפלסטינים באופן חד משמעי ככוונה למנוע חצייה של פלסטינים לצד השני, גם במחיר של פתיחה באש".
בשורה התחתונה: דבריו של דיכטר לא נכונים. לא הצלחנו לאתר אמירה מצרית מפורשת - ואף לא מרומזת - לכך שבכוונתם לפתוח באש על עזתיים שינסו לחצות את הגבול. אמנם אין לדעת כיצד יתפתחו הדברים בפועל, אך על פניו הדבר גם עומד בניגוד לאינטרס המצרי, ולמסר שהמדינה מנסה לשדר כלפי הפלסטינים העולם הערבי.
תחקיר: אוריה בר־מאיר
לבדיקה המלאה לחצו כאן
שם: אבי דיכטר
מפלגה: הליכוד
תוכנית: חדשות הבוקר, קשת 12
תאריך: 18.2.24
ציטוט: "המצרים הודיעו מפורשות: הם יפתחו באש על כל מי שינסה להיכנס (מעזה לשטחם)"
ציון: לא נכון
שר החקלאות וחבר הקבינט המדיני-ביטחוני אבי דיכטר התראיין ל"חדשות הבוקר" בקשת 12 ונשאל לגבי הפעולה הישראלית המתוכננת ברפיח וחוסר השביעות הרצון המצרי מכך. דיכטר סיפק פרשנות לזווית המצרית של הנושא, והוסיף הערת אגב: "המצרים הודיעו מפורשות: הם יפתחו באש על כל מי שינסה להיכנס לשם, ללא שום אבחנה. והאמן לי, בהכירי את המצרים הם מסוגלים לעשות את זה".
בגלל שדיכטר השתמש במונח "הודיעו מפורשות", התייחסנו לכך באופן בו הצופה הסביר הבין את הדברים: שהמצרים הוציאו הודעה פומבית בנושא כדי להניא את תושבי עזה מלנסות לפרוץ את הגבול. לכן, חיפשנו הודעות פומביות וידיעות בעיתונות על כך.
לא הצלחנו למצוא ידיעות בעיתונות שמראות על הודעה מצרית כזו. כתבה בניו יורק טיימס מה-10 בפברואר, שעיסוקה הוא בזווית המצרית של המתרחש בעזה, לא הזכיר הצהרה כזו מצד מצרים. הכתבה הזכירה רק את האזהרה המצרית לישראל, שדחיקת עזתים מרפיח לעבר הגבול עם מצרים תביא להשעיית הסכם השלום בין ישראל למצרים ושלפי מקורות אמריקאים המצרים מוכנים להעביר את האזור מיליטריזציה, כנראה עם טנקים, אם עזתים יידחפו לגבול. עם זאת, טנקים אין פירושם בהכרח ירי בכל פלסטיני שינסה לחצות את הגבול מעזה, ובטח שלא מראה שהמצרים "הודיעו מפורשות". הפעם היחידה בה מוזכר המונח "ירי" על הטיותיו היא שמבריחים סיפרו שלפני שנתיים ההברחות בסיני הוקפאו בגלל הוראה לירות "בכל מה שזז" באזורי ההברחות.
ב-15 בפברואר דווח בוושינגטון פוסט, בהתבסס על צילומי לוויין שהגיעו לידי מערכת העיתון, שהמצרים מנקים מפסולת את השטח הסמוך לגבול עם הרצועה באמצעות דחפורים, ובנוסף בונים חומת בטון. לפי הדיווח, שטח האזור הזה הוא כ-8 מייל רבועים (כ-20.7 קמ"ר). הדיווח התייחס לדוח של קבוצת סיני לזכויות אדם, ארגון העוקב אחרי הנעשה בחצי האי, לפיו ככל הנראה מצרים מתכוונת לכלוא בשטח המפונה והמגודר את מי שייכנסו לשטחה מעזה. המצרים, נציין, הכחישו את הדיווחים לפיהם הם בונים מחנה פליטים ליד הגבול וטענו שמדובר בשיקום מבנים שנפגעו מהקרבות נגד דאע"ש. בהמשך הדיווח מצוטט בכיר מצרי לשעבר שדיבר עם הוושינגטון פוסט, שאמר: "אם כתוצאה מההתקפות [ברפיח] עשרות אלפי פלסטינים יחצו את הגבול, אתם חושבים שהצבא המצרי יירה בהם? התשובה היא לא. כל ממשלה אחראית תצטרך לחשוב: 'אוקיי, אם אנחנו מגיעים לתרחיש הגרוע ביותר, איך נתמודד איתו?'".
בכתבה של הוול סטריט ג'ורנל מאותו התאריך, שנשענה על שיחות עם גורמים מצריים שלא לייחוס, אישרו שלמרות ההכחשות הרשמיות אכן נבנה שם מחנה פליטים, שאמור להיות מסוגל להכיל עד 100 אלף איש, אך השאיפה היא שהוא לא יאכלס יותר מ-50 עד 60 אלף. כמו כן, הגורמים הסבירו שהפליטים במחנה לא יוכלו לעזוב אותו, אלא אם כן זה יהיה לטובת הגעה למדינה אחרת שאינה מצרים.
התקשורת הזרה, אם כן, לא דיווחה על כך שהמצרים "הודיעו מפורשות" על כוונתם לירות בפלסטינים שיחצו את הגדר, אלא דווקא להיפך: הם מתכוננים לקליטתם. כל הדיווחים האלו ואחרים הדגישו את הרצון המצרי למנוע מישראל לפעול כדי שלא יצטרכו כלל להתמודד עם המצב הזה, אך בשום מקום לא דווחה כוונתם של המצרים לירות "ללא שום אבחנה" במי שיחצו את גדר הגבול. גם בתקשורת הישראלית לא מצאנו דיווחים כאלה: ב-ynet ובתאגיד השידור הציבורי חזרו על הדיווחים הזרים לגבי בניית החומה והקמת השטח לקליטת פליטים. בדיווח אחר ב-ynet נכתב על המיליטריזציה של האזור ועל החשש שמצרים תעביר סיוע הומניטרי ללא בידוק ישראלי. אך לא נמצאה שום ידיעה על כך שיש כוונה מצרית מוצהרת לירות במי שיעברו את גדר הגבול.
שוחחנו עם ד"ר אופיר וינטר, חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS) ומרצה בחוג ללימודי הערבית והאסלאם באוניברסיטת תל-אביב, כדי לבדוק אם נחשף להנחיה כזו מצד מצרים: "אני לא מכיר דיווח על איום מצרי מפורש בירי לעבר פליטים עזתים שיחצו את הגבול. להיפך, מצרים מדגישה את דאגתה לשלומם של האזרחים בעזה ואף מוכנה לקבל לטיפול בתחומה מספר מוגבל של פצועים עזתים. שאיפתה המרכזית של מצרים היא כלל לא להגיע לדילמה, שבה היא תיאלץ להכריע בין בלימה כוחנית של פליטים עזתים לבין הכנסתם לגבולותיה. לשם כך, היא מאיימת על ישראל שאם התרחיש יתממש הדבר יגרור פגיעה חמורה בהסכם השלום, עד כדי הקפאתו, ומפעילה עליה לחץ בינלאומי להיזהר בנושא. בה בעת, נראה שמצרים נערכת גם לתרחיש השלילי. כמה כלי תקשורת בעולם דיווחו שהיא גידרה את אזור החיץ הסמוך לגבול עזה, שהוקם באמצע העשור הקודם כדי להקשות על הברחות נשק מרפיח המצרית לרפיח העזתית, אך גם עשוי לשמש מתחם לאירוח כמאה אלף פליטים ולבלימתם מהתקדמות לעומק השטח המצרי במקרה שגדר הגבול תקרוס. יש גם דיווחים לפיהם מצרים מרכזת באזור הגבול טנקים, ייתכן באישור ישראל, למקרה שהמצב ייצא מכלל שליטה".
"המסר המצרי לפלסטינים ולחמאס הוא שהגירה של עזתים למצרים תשרת את המזימה הישראלית, לכאורה, 'לחסל את הבעיה הפלסטינית' באמצעות 'ניקוי' הרצועה מתושביה. לשיטתה של קהיר, התנגדותה לקליטת פליטים פלסטינים תורמת לעניין הפלסטיני ומגנה עליו מפני ישראל, ולא להיפך. למצרים אמנם חשוב לשמור על ריבונותה וגבולותיה, אבל ברצונה לעשות זאת תוך שמירת דימוי של סולידריות עם העם הפלסטיני (לאו דווקא עם ארגון חמאס) למול דעת הקהל המצרית, הפלסטינית והכלל-ערבית. על רקע זה ניכרים מראשית המלחמה מאמצים מצריים להעביר סיוע הומניטרי לרצועה, להפעיל לחץ על ישראל דרך מוסדות בינלאומיים כמו בית הדין הבינלאומי בהאג כדי שתנהג ביתר ריסון מול הפלסטינים ולייצר אופק מדיני לפתרון הבעיה הפלסטינית ביום שאחרי המלחמה. ברור מאליו שירי על פליטים עזתים בגבול המצרי אינו משרת מטרה זו ועלול להזיק לתדמית של המשטר המצרי בקרב קהלי יעד שחשובים לו".
נציין שגם הכתבה בניו יורק טיימס, אותה הזכרנו קודם, מסבירה שהחששות המצריים נובעים מהאפשרות שהגעת העזתים למצרים תהפוך להתיישבות קבע, ושהאסלאמיסטים של חמאס יפיצו את הפשעתם במדינה במה שיהפוך קאונטר-פרודוקטיבי למאבק השלטונות המצריים באסלאמיסטים מבית, וכמו כן יסכן את מצרים אם חמאס יתחיל לירות משטחה רקטות לעבר ישראל.
פנינו לשר דיכטר כדי להבין על מה הסתמך כשאמר שיש הודעה מפורשת, ומטעמו נמסר: "ההתארגנות של המצרים בצד המצרי של איזור פילדלפי, מפורשת על ידי הפלסטינים באופן חד משמעי ככוונה למנוע חצייה של פלסטינים לצד השני, גם במחיר של פתיחה באש". ייתכן שאכן כך, וייתכן שדיכטר השתמש בטעות במושג שגוי, אך הדבר לא השתמע מאמירתו של דיכטר בריאיון. כמו כן, יכול להיות שבעתיד, אם אכן המוני פלסטינים ינסו לברוח למצרים, הצבא המצרי אכן יירה ללא אבחנה, אך אין באפשרותנו לבדוק את העתיד ובכל מקרה הדבר אינו זהה לאמירה מפורשת.
לסיכום, לא נמצאה הודעה של מצרים לפיה היא תירה בכל מי שינסה להיכנס לתוכה מתוך עזה. כן נעשית מיליטריזציה של הגבול בין הרצועה למצרים, אך ייתכן שזה נעשה כדי לאפשר לשלוט בסיטואציה. לכן דבריו של דיכטר לא נכונים.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.