אלקטרה מול שיכון ובינוי: המכרז שחשף את יחסי הכוחות בשוק התשתיות

השבוע נחתם המכרז האחרון בשרשרת של מיזמי ענק בתחבורה הציבורית, ובפרט בתחום הרכבות הקלות. ביום שני הודיעה ועדת המכרזים של חברת חוצה ישראל כי קבוצת החברות המורכבת מאלסטום הצרפתית, ואלקטרה ומנרב הישראליות זכו במכרז להקמה והפעלה של קו הרכבת הקלה "נופית" שייסע בין חיפה לנצרת וצפוי לצאת לדרך ב־2027.

● מנכ"ל יפאורה-תבורי דורון גלזר נחקר ברשות התחרות
● ראיון|המומחה שבטוח: הכסף ימשיך לזרום לאפיקי ההשקעה הללו

הרכישה שהתגלתה כבוננזה

חברות התשתית עשו מאמצים רבים לזכות במיזם התחבורתי, לא רק כי מדובר בפרויקט ענק, שצפוי להניב לחברות התשתית הזוכות כ־13 מיליארד שקל לאורך תקופת הזיכיון (21 שנה), אלא כאבן דרך אסטרטגית. הזכייה במיזמים של הרכבת הקלה הם הכנה לבוננזה האמיתית - רשת המטרו, פרויקט התשתית היקר בתולדות המדינה.

אבל בפרויקט הרכבת הקלה בנצרת יש מרוויחה גדולה אחת - אלקטרה. חברת התשתית תהנה ככל הנראה מרוב ההכנסות שיניב המיזם, בזכות עסקה שעשתה לפני שלוש שנים. בשנת 2021 רכשה החברה את השליטה במפעילת האוטובוסים אפיקים בתמורה ל־74 מיליון שקל. אמנם החברה לא מצטיינת בהפעלת אוטובוסים, אבל הרכש החדש איפשר לה להתמודד לא רק על הקמת הפרויקט בצפון, אלא גם על הפעלתו, ושם נמצא הכסף הגדול - 4 מיליארד שקלים. גם המשקיעים זיהו את הפוטנציאל ולאחר הדיווח על הזכייה, מניית אלקטרה הגיבה בחיוב ועלתה בכ־2.3%.

בסוף ינואר אלקטרה אפיקים גם זכתה במכרז הפעלת אוטובוסים במועצה האזורית גולן, שנחשב למכרז רווחי מאוד שכן התשלום ממשרד התחבורה הוא לפי קילומטרים, ומהירות הנסיעה המסחרית באזור זה גבוהה מאוד (17 קמ"ש בגוש דן, לעומת כ־70 קמ"ש בגולן) והתמורה שהחברה צופה לה היא 300 מיליון שקל.

תוצאות המכרזים האחרונים יכול ללמד לא מעט על יחסי הכוחות בשוק. בפרט אלו על הרכבות הקלות. אלקטרה, יחד עם שותפותיה, גברה על שלוש הצעות אחרות שהגיעו אף הן לשלב הסופי: זו של שפיר וכאף, שזכו במכרז להקמת הקו הסגול בגוש דן ובהארכת הקו האדום והקמת הקו הירוק בירושלים. לשתי השחקניות הללו יש דומיננטיות בתחום הרכבות הקלות.

הקבוצה השניה שהתמודדה כוללת את קומסה דן ודניה סיבוס שזכו במכרז להקמת הקו הכחול בבירה. במסגרת קבוצה אחרת, דן יחד עם אלקטרה ואלסטום זכו במכרז הקו הירוק בגוש דן.

הקבוצה השלישית כוללת את שיכון ובינוי ואגד שזכו במכרז ככשיר שני. כלומר, אם משהו ישתבש בסגירה הפיננסית של הזוכות, לא יפורסם מכרז נוסף והן יזכו במקומם. למעשה, שיכון ובינוי נמצאת בעמדת נחיתות שכן אין אף פרויקט רכבת קלה שרשום על שמה, אבל נחזור לכך בהמשך.

אלקטרה משפרת עמדות למטרו

לעומת זאת, אלקטרה מתחזקת, הן כקבלנית הנדסה אזרחית (בקו הירוק בגוש דן) ולראשונה, בפרויקט הנוכחי, גם כמפעילת רכבת קלה. "האסטרטגיה היא להיות גם בייזום, גם בקבלנות וגם בהפעלה", אומר לגלובס איתמר דויטשר, מנכ"ל אלקטרה. לפי תנאי המכרז, בתוך 12 חודשים הקבוצה הזוכה תצטרך להגיע לסגירה פיננסית של מימון הפרויקט, ולמרות המלחמה והמשבר הכלכלי, דויטשר לא צופה בעיה, בעיקר לנוכח הסגירה הפיננסית לקו הירוק בגוש דן שהתרחשה באוקטובר־נובמבר. האסטרטגיה שעליה דיבר, תוכל לשמש את החברה גם לקראת פרויקט המטרו הענק. לדבריו, "אנחנו לומדים את החומר ונפגשנו עם שלוש החברות שנבחרו לנהל את העבודות על הקווים ואני מאמין שיחד עם אלסטום ניגש למכרזים האלו".

נציין כי ברמה התחבורתית הפרויקט בנצרת מצוי במחלוקת עמוקה. רק לפני חודשיים במשרד האוצר הציעו לבטל את המכרז ולהסב את הפרויקט לטכנולוגיה אחרת, דומה למטרונית בחיפה, ובכך לחסוך למשק יותר מ־2 מיליארד שקלים. זאת, לנוכח העובדה שצפי הנוסעים בקו נחתך בשני שליים מאז יצא הפרויקט לדרך ולנוכח התכנון הלקוי של מיקומי התחנות המרוחקות מריכוזי האוכלוסיה. בסופו של דבר ההצעה נפלה, המעטפות נפתחו והשבוע, כאמור, הוכרזו הזוכים.

החברות אלסטום, אלקטרה ומנרב תהיינה אמונות על תכנון, הקמה, אספקה והתקנה של כלל המערכות הרכבתיות של הפרויקט ובהן מערכות איתות, תקשורת, חישמול, כרטוס ומידע לנוסעים; על הקמת המסילות, התחנות, מתחם תחזוקה וחניה (דיפו) ומרכז בקרה; על רכש הקרונות והציוד; ועל הפעלה ואחזקה של הקו לתקופה של כ־25 שנה. העבודות צפויות להתחיל במהלך השנה הבאה ויימשכו כ־4 שנים.

שיכון ובינוי נשארה מאחור

מהצד השני של המתרס ניצבת שיכון ובינוי. חברת הייזום לא הצליחה לנעוץ את שמה על אף פרויקט של רכבת קלה, פרט להשתתפותה בעבודות על הקו האדום בגוש דן. למכרז האחרון היא ניגשה מראש בעמדת נחיתות לאחר שהצעתה במכרזי הקו הירוק והסגול בגוש דן נפסלה. שיכון ובינוי, יחד עם אגד וחברה סינית נוספת הגישו הצעה שנטען כי היא כל כך נמוכה עד כדי "תכסיסנות", ולכן נפסלה. בהמשך היא הפסידה גם במכרז הקו הכחול בירושלים וכעת, כאמור, נבחרה ככשיר שני במכרז האחרון להקמת רכבת קלה.

ההפסד בתחום התחבורה מגיע לאחר משבר שחוותה שיכון ובינוי בשוק ההון בתחילת השנה שעברה. המשקיעים חששו באותה עת שהיקף החובות העצום שנטלה לטובת רכישת קרקעות ומימון פרויקטים אליהם נכנסה עלול להוביל אותה למצוקת נזילות ותשואות האג"ח שלה נסקו.

בחברת הדירוג S&P אף הפחיתו באותו זמן את תחזית הדירוג של החברה, הנמצאת בשליטת נתי סיידוף ובניהולו של תמיר כהן, לנוכח הגידול בחוב "והיחלשות משמעותית של היחסים הפיננסיים". לאחר שנקטה מספר מהלכים להקטנת המינוף והגדלת נזילות (בעיקר מכירת חלקה בכביש אגרה בטקסס) התאוששו האג"ח של שיכון ובינוי. מניית החברה, ולמרות זינוק של כמעט 40% מהשפל אשתקד, עדיין נחתכה בכ־50% בשלוש השנים האחרונות, למחיר המגלם לחברה שווי של 5 מיליארד שקל.

לאחרונה נפתחה חזית חדשה של צרות לחברה, הפעם באפריקה: הפסקה של סלילת כביש באתיופיה בשל אירועי אלימות ואי סדר במדינה, וקריסת המטבע הניגרי (ניירה) מול הדולר צפויים להסב לה הפסדים מצטברים בהיקף של כחצי מיליארד שקל.