"אם הייתי יכול לתקן כל כתבה שמתפרסמת - לא היה לי זמן לעשות את העבודה שלי", אומר סם אלטמן, מנכ"ל ומייסד OpenAI, בהתייחס לדיווח של הוול סטריט ג'ורנל מוקדם יותר החודש, שלפיו הוא מגייס 7 טריליון דולר לטובת מיזם חובק עולם לייצור שבבים. את הדברים אמר במסגרת שיחה עם מנכ"ל אינטל פט גלסינגר, בכנס שנערך ביום רביעי בסן חוזה לרגל פתיחת מפעלי השבבים של אינטל לעבודה עם מתחרות. זוהי התבטאות ראשונה של אלטמן ביחס לשמועות, והוא כמובן מבטל אותן: "כל אחד יכול לכתוב איזה מספר שהוא רוצה".
● בעיצומו של המחסור האדיר בשבבי בינה מלאכותית: אינטל מכריזה על השינוי הגדול בתולדותיה
● לקוח ראשון אחרי השינוי האסטרטגי: מיקרוסופט תייצר שבבים במפעלי אינטל
פרסומים עוקבים באתרי טכנולוגיה הבהירו שהסכום שהוזכר בוול סטריט ג'ורנל מופרך: הנפח הכולל של תעשיית השבבים כולה לא יעלה על טריליון דולר עד סוף העשור, כך ששבעה טריליון דולר הוא סכום יוצא דופן. אלטמן עצמו מכחיש את הסכום, אבל לא את העובדה שהוא מנהל מאמץ בינלאומי לגייס הון ומשאבים לייצור שבבי בינה מלאכותית בשל המחסור בהם.
"העולם יזדקק לעוד הרבה כח מחשוב - ולא רק בשבבים, אלא גם שרתים וכל מה שקשור בבניית חוות שרתים. הדבר ידרוש השקעה מעבר לכל מה שאנחנו מכירים, כי אנחנו חושבים שהרבה חברות ואנשים ירצו להשתמש בבינה מלאכותית בצורות שונות. יש מצוקת משאבי מחשוב בעולם ואנו רוצים לוודא שזה יהיה יותר נגיש ובמחיר נח לכולם. אלא שבינתיים זה הולך לכיוון הפוך: זה כל כך יקר שאנשים יתקשו לממן זאת לעצמם", אמר בשיחה עם גלסינגר.
השחקניות החדשות במימון טכנולוגיות AI
המאמץ של אלטמן לגייס הון להקמת מפעלי שבבים ושרתים נעשה בשיתוף נרחב של הון ממשלתי ופרטי. על פי הפרסומים השונים, בין המדינות שהביעו עניין במימון ייצור המוני של שבבים הן ממשלת ארה"ב, איחוד האמירויות, קרן G42 האמירתית וכן סופטבנק, הקרן היפנית בשליטת מסיושי סאן ובמימון של מדינות במפרץ הפרסי. סופטבנק היא גם בעלת המניות הגדולה ביותר ב-arm, שאנבידיה מפתחת שבבים בסיוע הטכנולוגיה שלה. נציין שהתמיכה האמריקאית בבניית תשתית ייצור נעשית כבר בימים אלה, באמצעות חוק השבבים שאמור להזרים 70 מיליארד דולר לבניית מפעלי שבבים.
מסיושי סאן, מנכ''ל סופטבנק / צילום: Reuters, Kyodo
כריסטופר של, סמנכ"ל המכירות של אינטל, סיפר במסיבת עיתונאים שנערכה קודם לכן כי מדינות יהפכו לשחקניות מפתח במימון והפעלה של טכנולוגיות של בינה מלאכותית בשל החשיבות שזו תמלא בנושאי ביטחון, אבטחת מידע והצפנה. מדינות שיחזיקו בחומרת בינה מלאכותית ברמה גבוהה יותר, יוכלו להגן טוב יותר על התשתיות שלהן מפני פריצת מערכי אבטחת המידע שלהן.
אלטמן אמר מאוחר יותר למנכ"ל גלסינגר כי "לבינה מלאכותית תהיה חשיבות גיאו-פוליטית גדולה בעשורים הקרובים ויתירות גבוהה של ייצור בארה"ב היא עניין חשוב". אלטמן רומז לבנייה המאסיבית של מפעלי ייצור מצדן של אינטל ו-TSMC במגוון יבשות כמו אירופה וארה"ב על מנת לפזר את הסיכון שגלום בעובדה שרוב מפעלי השבבים המתוחכמים ממוקמים בטאיוואן.
"אני מנהל שיחות עם מדינות רבות", מודה אלטמן. "יש שונות גדולה בשימוש שהן רוצות לעשות בבינה מלאכותית, הן מנסות להבין מה הן יכולות לעשות איתה. אבל טוב שהניסיון הזה קורה עכשיו ולא בעוד כמה שנים. אנחנו רוצים שעבור מדינות, ההתנסות בבינה מלאכותית לא תהיה בחזקת משהו שאוגרים לאורך זמן ואז לוחצים על כפתור ומפעילים - אלא מנגנון שמפעילים ומשדרגים בהדרגה: מתחילים עם GPT4, ממשיכים עם הגרסה החמישית ואז השישית שלו. המטרה היא לאפשר למדינות ומוסדות להתפתח בהדרגה ולנסות גישות שונות לניהול בעיות".
התוכן המיוצר על ידי מכונות ילך ויגדל
אלטמן מתייחס גם לסכנות המיידיות של הבינה המלאכותית, על אף גישה אופטימית: "בטווח הקצר נראה שתהיה השפעה שלילית של הטכנולוגיה הזו על בחירות, וכן על אבטחת מידע וטרור". הוא לא ציין באילו דרכים, אך לרוב מדובר על זיוף תמונות או הקלטות כדי ליצור פייק ניוז על מועמדים. "עוד נראה שכמות התוכן שמיוצרת על ידי מכונות ולא על ידי אנשים תלך ותעלה, אבל אני מעריך שבטווח הארוך הרווח שבשימוש בבינה מלאכותית יזנק. אני אופטימי מטבעי, וחושב שאנו לא מסוגלים לדמיין עד כמה מועילה יכולה להיות הבינה המלאכותית לחיים שלנו. ככל שהיא תוביל תהליכים מדעיים, ניתן יהיה לקבל חינוך ורפואה טובים יותר".
אלטמן אומר כי "תמיד יש סיכונים מסוגים שרואים בסרטי מדע בדיוני, ורק אפשר לדמיין מה קורה כשנותנים את מודל השפה GPT לאדם שרוצה לגרום נזק", אך מיד מרגיע ואומר ש"לכן אנחנו עובדים קשה מאוד על בטיחות בשימוש ביישום".
על ההייפ שהטכנולוגיה מייצרת אמר אלטמן: "אני מאמין שהבינה המלאכותית תשנה את הדרך שבה אנו עובדים, כך שלא נבין איך חיינו בלי זה. כשהאייפון יצא לעולם, דובר על מהפכת הניידות ופותחו אפליקציות רבות למובייל. היום אין יישום שמושק ולא מותאם גם לטלפונים. בדומה, כשהשקנו את ChatGPT היו עוצרים אותי ברחוב ומצביעים עלי: הנה הבחור של צ'אט GPT. אנשים שאלו אותי אז אם מאחורי המנגנון יושב אדם שכותב תשובות. עכשיו, אותם אנשים מתפארים בטוויטר על כך שהם מצאו או פיתחו יישומי AI שמאפשרים לעבוד מהר יותר ולמלא יותר משימות".
המטרה: הוזלת השימוש בבינה מלאכותית
על שוק הבינה המלאכותית אומר אלטמן שהוא "יתנהג באופן שונה מכל שוק שאנחנו מכירים". אם בשוק הטלפונים הסלולריים, למשל, כל אחד רוצה טלפון, בדרך כלל אחד - שילווה אותו למספר שנים עד ההחלפה לדגם הבא, אז שוק הבינה המלאכותית יעבוד שונה מכך, הוא אומר ומסביר: "אם נצליח להוריד את העלויות בשימוש בו, ואם הוא יהיה זול ובר קיימא, יסייע לי במשימות כמו הקראה של דואר אלקטרוני ועוד מטלות יומיומיות אוכל להשתמש בהמון יישומים של בינה מלאכותית בקצב הולך וגובר. מצד שני, אם הוא יהיה יקר כפי שהוא כעת, לא אוכל להשתמש בו".
כמה עולה להגיע למצב הזה? על פי אלטמן, זה תלוי בהשקעות באנרגיה בתחום. "עלינו למצוא דרכים להוריד את עלויות האנרגיה של ייצור ושימוש. זה עניין קיומי: אם לא נסתכל על שני אלה, תהיה בעיה גדולה מאוד בשוק".
כשאלטמן מדבר על סכומים כה גבוהים הוא כמובן לא מדבר על גיוס הון לחברה שהוא מנהל, OpenAI, אלא להחלטות כבדות משקל של הקצאת משאבים מצד מדינות, ובנייה של בריתות מסחריות ורגולטוריות ובנייה של גופי ייצור ופיתוח משותפים לחברות ומדינות כדי לפתח יכולות ייצור זמינות יותר בארה״ב ואירופה״, אומר לגלובס משה תנ״ך, מנכ״ל וממייסדי חברת השבבים ניוריאליטי. ״נוצרת כאן בית גיאופוליטית בשיתוף עם מדינות ערביות כמו איחוד האמירויות וסעודיה - אשר בעצמן רוצות להמציא את עצמן מחדש מעבר לתעשיית הנפט והגז הטבעי - סביב השקעה בחוות שרתים עצומות, ייצור שרתים ושבבים. כל זה מתגבש על רקע השותפות ההולכת וגוברת בין רוסיה, סין ואיראן״.
לפי תנ״ך, התלות הגדולה של ענקיות הבינה המלאכותית בחברות כמו אנבידיה ובצוואר הבקבוק הצר של ייצור השבבים במזרח אסיה היא כה גדולה, עד כי יש צורך לחפש להן חלופה, ולו רק במטרה להוזיל את המחירים בשוק. ״זה ברור לכולם שלתת לחברה אחת לשבת על הברז של מקור הטכנולוגיה לבינה מלאכותית איננו דבר הגיוני. אנבידיה מנצלת את הסיטואציה להעלאת מחירים ולחוסר שוויון באספקת השבבים ללקוחות מסוימים, תוך התעלמות מלקוחות אחרים. ברור לסם אלטמן ולרבים בתעשייה שבמצב שנוצר, יש צורך לשים דגש על פיתוח שבבים פשוטים יותר היודעים לבצע משימות בינה מלאכותית בעלות נמוכה יותר - לא כל שבב צריך לאמן מודלים של שפה טבעית, ולמעשה רוב משימות העתיד יעסקו ביישום מודלים קיימים של בינה מלאכותית (מה שמכונה בתעשייה כ״אינפרנס״, Inference, כלומר שבבים המבצעים פעולות הסקה ממודלים קיימים - א״ג). אני מקווה שגם בארץ נצליח לשכנע את הממשלה להקצות את המשאבים הנדרשים לפיתוח או לכל הפחות להכשרה של דור חדש של מפתחים בתחום״.
גילוי נאות: הכתב הינו אורח אינטל בסן חוזה
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
