ההחלטה הדרמטית של בנק ישראל היום: מה הבנקים הזרים יודעים שאנחנו לא?

לאחר הורדת הריבית ברבע אחוז בתחילת ינואר, הכלכלנים חלוקים בניהם לגבי החלטת בנק ישראל על גובה הריבית היום (ב') אחר-הצהריים. "למרות שכעת יש רוב לדעה שהריבית תרד היום, השוק מגלם הסתברות גבוהה יותר לכך שהריבית תישאר ללא שינוי", אומרת רינת אשכנזי, כלכלנית ראשית בהפניקס בית השקעות. 

● בגולדמן זאקס מעריכים: זה מה שיעשה בנק ישראל
● פער הריביות הוא משני: מה יקרה לשקל אם בנק ישראל יוריד את הריבית?
● מהפך: האם בנק ישראל מבשל הפתעה גדולה?

חלק לא מבוטל מהכלכלנים סבורים כי המשך הירידה בקצב האינפלציה מאפשרת לבנק ישראל להמשיך לתמרץ את הכלכלה. מאידך, כלכלנים אחרים מתריעים כי חוסר הוודאות עדיין גדול, בין השאר ברקע החשש מהסלמה ביטחונית נוספת, מה שמחזק את הסברה שהבנק המרכזי ימתין עם הפחתה נוספת.

במקרה שחברי הוועדה המוניטרית יחליטו על הורדת ריבית, תהיה זו הפעם הראשונה מזה כעשור שהבנק מבצע שתי הקלות מוניטריות אחת אחרי השנייה. כאשר זה קרה בפעם הקודמת, ב-2014, זה היה האות לתחילת מגמת הריבית האפסית שנמשכה לאורך עשור.

הזרים תומכים בהורדה

רוב הבנקים הזרים צופים כעת כי בנק ישראל יחליט על הורדת ריבית. סקר הכלכלנים שביצע רויטרס מראה כי הבנקים גולדמן זאקס, סיטי, ברקליס וג'יי.פי מורגן חוזים שתהיה ירידה, ומבין הזרים רק בנק אוף אמריקה מעריך כי הריבית תיוותר בשיעור של 4.5%.

בקרב הכלכלנים בישראל, הדעות חלוקות בהרבה. אלכס זבזי'נסקי, הכלכלן הראשי של מיטב, מציין את הסיבות התומכות בהורדת ריבית, בראשן התמתנות האינפלציה והצורך להמשיך לתמרץ את המשק. לדבריו, כל הקלה מוניטרית תועיל למשק באופן ישיר: "הכנסות הבנקים מגיעים לכמעט 20 מיליארד שקל בשנה על כל 1% ריבית. הורדה בשיעור של 0.25% שוות-ערך להזרמה של כ-5 מיליארד שקל למשק - סכום משמעותי מאוד בנסיבות שנוצרו".

מנגד, אחרים סבורים כי הנגיד יחשוש לבצע שתי הפחתות רצופות במצב הנוכחי. מה גם שבכירי הבנק - ובעיקר הנגיד אמיר ירון והמשנה אנדרו אביר - הדגישו כי מתווה ההורדות יתבצע באיטיות ובהדרגה. 

"בנק ישראל נותר הגורם האחראי העיקרי מבחינת שוק ההון", אמר גורם מרכזי בשוק לגלובס. "עד כה בכירי הבנק, ובעיקר הנגיד עצמו והמשנה אביר, הדגישו כי את מתווה ההורדות הם יבצעו באיטיות ובהדרגה. לכן, צריך שיקרה משהו קריטי בשווקים בכדי שבנק ישראל יחליט על הפחתה נוספת".

הגורם הדגיש כי המשק הישראלי מצוי במצב רגיש כאשר הוא מנהל גירעון גבוה במיוחד תחת מצב גיאו-פוליטי מורכב ולכן בנק ישראל מוכרח לשדר יציבות. "גיוס החוב של ישראל גדל משמעותית בעקבות המלחמה, עם היקפי גיוס שבועיים שפעם בוצעו במהלך חודש שלם, פרמיית הסיכון של גבוהה ותמונת הדירוג של ישראל התערערה מתחילת השנה. הסיכון למצב הפיסקלי חמורה יותר מהמצב המוניטרי, כלומר המדיניות המוניטרית צריכה להיות שמרנית מאוד בזמן שהסיכון לצד המדינה רב כל כך. אין מרווח לטעות מצד הבנק ולכן חייב לשמור על יכולת המדינה לגיוס החוב".

בנק ישראל ימתין עד אפריל? 

אשכנזי מציינת כי ההסתברות הגבוהה יותר היא שבנק ישראל ימתין עד אפריל (8.4) לפני שהוא יבצע הפחתה נוספת, בין השאר בשל הרצון להמתין לבנק המרכזי של ארה"ב. לדבריה, "הפחתת הריבית הראשונה בארה"ב הייתה צפויה להתבצע בחודש הבא, אך הציפיות כיום מדברות על אזור יוני. במקביל, גם באירופה מתעכבים עם הפחתות ריבית. כך שהפחתה נוספת של ריבית בבנק ישראל תביא לגידול בפער הריביות לפרק זמן ארוך יחסית, נתון שיתמוך בהיחלשות השקל ובעליית האינפלציה".

עם זאת, היא מדגישה, "עד אפריל השווקים יתקרבו לקראת הפחתת ריבית ראשונה של הפדרל ריזרב, והחשש מפני גידול בפער הריביות יקטן. כמו כן, שאר חברות הדירוג צפויות גם כן להתייחס לדירוג של ישראל, ולכן התמונה לגבי השפעה על השווקים הפיננסים המקומיים (ובפרט על שער השקל) תתבהר".

בכל מקרה, אומרת אשכנזי, תחזית חטיבת המחקר של בנק ישראל חזתה בינואר ריבית של 3.75%-4% בסוף 2024. "כלומר, הבנק צופה שתיים עד שלוש הפחתות בלבד בשבע החלטות הריבית עד תום השנה. המציאות הכלכלית לא השתנתה באופן משמעותי מאז הודעת הריבית האחרונה, לכן הבנק לא צפוי לעדכן את תחזית הריבית".