בפינלנד פסקו: שליחי וולט הם עצמאים. בישראל מחכים להכרעה

בפני בית הדין הארצי לעבודה עומדת ההכרעה על מעמדם של שליחי וולט בישראל, לאחר שאושרה בקשה של שליח לשעבר לנהל תביעה ייצוגית להכיר בשליחים כעובדים. בינתיים, בפינלנד ובבריטניה התקבלו לאחרונה פסקי דין המכירים בשליחים בפלטפורמות הדיגיטליות כעצמאים. 

● שליחי וולט יוכרו כעובדים? הייצוגית שמאיימת על המודל העסקי של החברה
● ניתוח | תקדים וולט: איך ייראו יחסי העבודה בכלכלה החדשה
● וולט מערערת על אישור הייצוגית להכיר בשליחי החברה כעובדים

וולט החלה לפעול בישראל בשנת 2018, גדלה בקצב מסחרר בתקופת הקורונה, וכיום היא מעסיקה בארץ כ-17 אלף שליחים. הערעור יקבע איך ייראה שוק העבודה בישראל בנוגע למודל התעסוקה החדש, והוא בעל השלכות רוחב. היועצת המשפטית לממשלה, עו"ד גלי בהרב-מיארה, צפויה להגיש באמצע מרץ את עמדתה.

המחלוקת על מעמד שליחי הפלטפורמות - או כפי שהוא מכונה בעולם "כלכלת חלטורות" (Gig Economy) - צברה תאוצה בשנים האחרונות. בהיעדר חקיקה נדרשים בתי המשפט להכריע אם השליחים הם עובדים או עצמאים. לפי מודל ההעסקה של וולט, אובר וחברות נוספות מתחרות, השליחים אינם עובדי החברה, אלא עצמאים.

למודל יש יתרונות, שהמרכזי שבהם הוא הגמישות והחופש של העובד, שמחליט מתי לעבוד מבלי להתחייב. מנגד, הוא לא נהנה מזכויות סוציאליות כמו שכר מינימום, הפרשות לפנסיה, דמי אבטלה ועוד.

בסוף השבוע שעבר התקבלה החלטה חשובה בפינלנד, המדינה-האם של וולט. לפי תאגיד השידור הציבורי הפיני YLE, בית המשפט קבע כי לא מתקיימים יחסי עובד-מעביד בין השליחים והחברה, ובכך הפך החלטה של מועצה ממשלתית, שלפיה קיימים יחסי עבודה בין החברות והשליחים.

החלטה נוספת התומכת במודל ההעסקה העצמאי התקבלה בנובמבר 2023 על-ידי בית המשפט העליון בבריטניה, בעניינה של חברת המשלוחים דליברו. על-פי ה"פייננשל טיימס", נקבע כי השליחים בדליברו, הפועלת בשיטה זהה לוולט, אינם בעלי מעמד של עובדי החברה.

לעומת זאת, בית המשפט לעבודה בבריסל בבלגיה קיבל בדצמבר האחרון תביעה של 28 שליחי דליברו וקבע כי יסווגו כשכירים. דליברו הודיעה כי תערער.

החקיקה באירופה תקועה

וולט פועלת ביפן וב-26 מדינות באירופה, אך מודל ההעסקה שלה קיים בחברות מתחרות במדינות רבות. בגרמניה מועסקים עובדי וולט כשכירים, בשל חוקי המדינה. האיחוד האירופי מנסה זה שלוש שנים לעשות סדר בסוגיה, אך המחלוקות רבות, ועד היום לא אושרו כללים מחייבים.

רק ביוני 2023 נרשמה פריצת דרך כשהמדינות הגיעו להסכמה ראשונית, הדורשת אישור במועצת אירופה, על חוקי העבודה שיחולו על החברות ושיקנו לעובדים זכויות סוציאליות שאותן לא היה להם בעבר. פלטפורמות המשלוחים ובהן וולט התנגדו ליוזמה. על-פי ההצעה יידרשו שלושה מתוך שבעה קריטריונים כדי להיחשב כעובד מן המניין ולהיות זכאי לזכויות סוציאליות. עד כה לא הגיעו להסכמות.

הבקשה לאישור תביעה ייצוגית הוגשה בישראל באוגוסט 2020 על-ידי גולן חזנוביץ, שליח לשעבר בוולט, באמצעות עורכי הדין יעקב שפיגלמן, עמית עידו ואחיה רבינוביץ. בבקשה נטען כי וולט מעסיקה את השליחים כעצמאים למרות שיש יחסי עבודה, ולכן השליחים זכאים לזכויות סוציאליות.

באוגוסט 2022 אישרה השופטת אריאלה גילצר-כץ בהחלטה דרמטית את ניהול התביעה. השופטת, יחד עם נציגי הציבור, קבעו כי העובדה שמדובר בעבודה גמישה, אין בה כדי לשלול יחסי עבודה. נקבע כי "ניתן לקבוע בשלב זה כי קיימת אפשרות סבירה שייקבע כי התקיימו יחסי עבודה בין המבקש והקבוצה למשיבה".

בית הדין הסתמך על כך שהשליח אינו פועל על דעת עצמו, והוא אחראי רק כלפי וולט ולא כלפי המסעדה או הלקוח; על העובדה כי וולט היא זו שקובעת את שכרו, ובידה לשנותו; ועל כך ש "לוולט אין עסק ללא השליחים". מבחן נוסף היה השליטה והפיקוח. נקבע כי לחברה יש יכולת פיקוח על השליחים באמצעות האפליקציה בזמן אמת, והם מדורגים במשובים על-ידי הלקוחות. הטענה של וולט כי החברה משמשת כגורם מתווך בלבד בין השליחים למסעדות נדחתה, מאחר שהחברה אחראית כלפי המסעדה והלקוח לאספקת המשלוח.

הערעור: הגמישות תיפגע

בערעור טוענים עורכי הדין של וולט, ממשרד הרצוג פוקס נאמן, כי הגמישות הקיימת במודל ההעסקה הנוכחי היא שגורמת לתפקיד להיות אטרקטיבי ומביאה אלפים לרצות לעבוד כשליחים. הם טוענים כי אם התביעה תתקבל, על השליחים יוטלו חובות הנובעות מקיומם של יחסי עבודה, בהן החובה לעבוד בזמנים מסוימים, וכך הגמישות תיפגע.

הם גם טוענים כי בית הדין האזורי לא התמודד עם האתגר במודל התעסוקה החדשני, אלא בחר להכניסו למבחנים המסורתיים לקיום יחסי עבודה. "היה מצופה מבית הדין האזורי לקיים דיון מעמיק במודל החדשני, במהותו ובמאפייניו הייחודיים".

בשנים האחרונות הוקמה ועדה בין-משרדית על-ידי משרד הכלכלה, אך לא ניתנו המלצות, והוועדה לא קידמה את ההסדרה בתחום. ביוני 2023 התקיים דיון בערעור בפני הנשיאה ורדה וירט-ליבנה, השופטים רועי פוליאק ואילן איטח וכן שני נציגי ציבור. לאחר הדיון נקבע כי המדינה תגיש את עמדתה בסוגיה ובנוגע לפעילות הוועדה הבין-משרדית עד 27 ביולי 2023. מאז התבקשו דחיות פעם אחר פעם, החלה המלחמה שהביאה לדחיות נוספות, וכעת צפויה היועמ"שית להגיש את עמדתה עד לאמצע מרץ, כאשר הנשיאה וירט-ליבנה ציינה כי "ארכה נוספת לא תינתן".