עולים חדשים יצטרכו לדווח על הנכסים שלהם. אלה המשמעויות

לאחר שנים רבות שבהן מנהלי רשות המסים מנסים לבטל את הפטור שניתן לעולים חדשים ולתושבים חוזרים מדיווח ומס על הכנסות ונכסים בחו"ל ("חוק מילצ'ן"), הגיע ה־OECD ואילץ את ישראל לעשות זאת.

● משקיעי הנדל"ן שלא דיווחו על הכנסות משכר דירה וספגו קנס ענק
● תבע לבטל את המזונות אחרי שבתו ניתקה עמו קשר. מה קבע בת המשפט?

משרד האוצר פרסם בשבוע שעבר תזכיר חוק שמטרתו לבטל את הפטור מדיווח, לאחר שה־OECD הזהיר כי ישראל תכנס ל"רשימה השחורה" של מדינות שלא מצייתות לכללי השקיפות הבינלאומיים, ותהיה חשופה לסנקציות כלכליות אם לא תחדל מלספק 'מקלט מס' ולסייע להעלמת נכסים גם ממדינות אחרות.

מאז שפורסמה הרפורמה בספטמבר 2008, פוליטיקאים מצדיקים אותה בטענה כי היא הובילה לגלי עלייה של כסף יהודי, והיא אכן הוכיחה את יעילותה בהקשר הזה. בין השנים 2009 ל־2010, מיליארדרים רבים נהרו ארצה, בהם סמי עופר המנוח ובנו אייל, איל הנדל"ן סול זכאי, יזם ההייטק ארנון כ"ץ וטדי שגיא.

השם "חוק מילצ'ן" דבק ברפורמה כשאיש העסקים הפך לאחד הנהנים המרכזיים מהארכת הפטור מדיווח בשנת 2018, ונטען כי ראש הממשלה בנימין נתניהו פעל להארכת הפטור לטובתו. האישום נגד נתניהו בתיק 1000 סובב את ההארכה האמורה.

עידן שקיפות בינלאומית

שני תיקונים שפורסמו כעת לחקיקת המס נועדו ליישר קו עם המדיניות הבינלאומית שמתווה ה־OECD. הראשון מחייב דיווח ומסירת מידע לגבי בעלי זכויות בתאגידים ובנאמנויות (מכשיר מקובל להעברה בין־דורית והגנה על רכוש), והשני מחייב דיווח ומידע על כלל הנכסים וההכנסות בעולם. ההטבה המרכזית, פטור ממס למשך עשור, זו לא בוטלה.

לכאורה, בעידן השקיפות הבינלאומית ומשטרי איסור הלבנת הון שמחייבים חשיפה של כל מקורות הכסף בכל העולם כדי להכניס כספים למערכת הבנקאית, נדמה שביטול הפטור מדיווח לא אמור לחולל שינוי דרמטי. ואולם, מומחי מיסוי מסבירים שעלולות להיות השלכות כלכליות ואחרות שעשויות לסבך את העולים והחוזרים. עו"ד ו(רו"ח) דניאל פסרמן, ראש תחום מסים במשרד גורניצקי GNY, מסביר כי "אם הנישום שומר חוק הרי שלתיקון יש פחות משמעות עבורו - אין לו מה להסתיר. ומעבר לכך, ממילא חובות הדיווח של המוסדות הפיננסיים בשנים האחרונות מאוד נוקשות. היום לא ניתן לפתוח חשבון בנק או לבצע העברות כספיות בלי לספק פרטים אודות בעלי שליטה, נהנים (UBO), מקור הכסף ועוד ועוד. לכן המידע גם לגבי תושב ישראל לראשונה וגם לגבי תושב חוזר ותיק, נמצא בידי הבנקים בישראל ולמעשה חשוף לרשויות האכיפה".

לדבריו, ההשלכות המשמעותיות אינן בהקשר של הלבנת הון אלא מול רשות המסים. "לדוגמה, אמריקאי או אנגלי שעולה לישראל בגיל 55, ויש לו כספים ונכסים בחו"ל. אם יהיה חייב בדיווח, רשות המסים תבקש ממנו את ההיסטוריה של כלל הנכסים והכספים, על מנת להתחקות אחר המקורות וההכנסות - עד שדעתה תנוח שאין חיוב במס בישראל. זה יכול להיות הליך מייגע ומתיש".

לדברי פסרמן, "מלכתחילה היה רצון להימנע מההתנהלות הזו, ולאפשר התחלה של דף חדש. כעת, התיקון יאפשר לרשות המסים לבחון את כל המידע הזה. זה ייצור חיכוך מול רשות המסים ויכול להרתיע מלעלות לישראל". עוד הוא מוסיף, כי "אם היחידים פעלו שלא כדין במדינות אחרות, הדיווח וחילופי המידע מול הרשויות הזרות עשוי לחשוף אותם".

להוציא מים מן הסלע

לדברי עו"ד טל טרי, מומחה למיסוי בינלאומי ממשרד בנימיני ושות', העיתוי של ביטול הפטור מדיווח בעייתי. "לא אחת הגיעו למשרדינו לקוחות שגרסו שאחת הסיבות שהם רוצים להגיע לגור בישראל היא הפטור ממס ומדיווח, וייתכן שעתה הם ישקלו שוב את צעדיהם".

לדברי עו"ד טרי, החשש המרכזי הוא כי רשות המסים תשתמש בדיווח כדי להגדיל את דרישות המס מהעולים והתושבים החוזרים. "נראה כי בכסות של ביטול הפטור מדיווח יכולה רשות המסים להשתמש במידע שיובא בפניה ולטעון טענות שלא הייתה טוענת קודם לכן, אשר יובילו לביטול הפטור ממס שלו זכאים אותם יחידים. לדוגמה, רשות המסים תוכל לטעון שנישום מסוים אינו עונה להגדרת 'תושב חוזר ותיק' ושהוא חייב במס על כלל הכנסותיו בישראל, או שהכנסות מסוימות הופקו בישראל ולכן הן חייבות בישראל".

עו"ד רו"ח אופיר לוי, שותף מוביל במחלקת המסים בארנון, תדמור-לוי ולשעבר בכיר ברשות המסים, שהיה שותף להצגת עמדת ישראל בעניין מדיניות הפטור מדיווח לעולים חדשים בפני ה־OECD לפני 15 שנה, לא מתרגש במיוחד מביטול הפטור.

"אני לא מתרשם שזה יגרום למי שתכנן לעלות לישראל להימנע מלעשות זאת", הוא אומר. עם זאת, הוא מוסיף: "אני חושש מאוד מדבר אחר - עולה חדש שידווח כעת לרשות המסים על הכנסות פטורות בהיקף משמעותי מחו"ל, בסבירות גבוהה ייקרא לדיון שומות שבו המפקחים עשויים לעשות מאמצים רבים לאתגר את העמדה שלו, להוציא מבחינתם מים מן הסלע ולחייב אותו במס ככל יכולתם. במצב הפיסקלי הנוכחי מאמצי הרשות עלולים להגיע לכיוונים קיצוניים, עד כדי כך שקיים חשש שעולים חדשים ישקלו לעזוב את ישראל כתוצאה".