מדינת ישראל הפכה בשנים האחרונות לכלי פוליטי בברזיל: מצד אחד, הנשיא לשעבר ז'איר בולסונארו נחשב לאוהד ישראל שפיתח את הקשרים בין המדינות. מן הצד השני, "לולה" - הנשיא הנוכחי לואיז אינסיו דה סילבה, שתומך בפלסטינים, ובמלחמת חרבות ברזל הפך לאחד ממבקריה החריפים ביותר של ישראל. אותו הרעש הפוליטי ההדדי מכסה על יבוא ביטחוני ברזילאי בלתי מבוטל מישראל בשנים האחרונות, בהיקף כזה שספק גדול אם לולה יעז לפגוע בו.
● ידידת ישראל שהסחר שלה עם איראן פורח
● פרשנות | מחלוקת על ביציות מוקפאות באלבמה עשויה להטות את הכף בבחירות בארה"ב
העניין הברזילאי בתוצרת הביטחונית נמשך למעשה כל העת. בינואר האחרון דווח כי הברזילאים נמצאים במשא־ומתן עם חברת Uvision הישראלית לרכישת חימושים משוטטים מדגמי הירו 30 והירו 120. ההבדלים המרכזיים בין השניים הם שהירו 30 נחשב לאמצעי קל לתפעול שיכולים להפעיל כוחות רגלים, ואילו הירו 120 הוא אמצעי כבד יותר עם טווח של עד 40 ק"מ - ומסוגל לפגוע גם בטנקים.
לאחר מכן, בפברואר השנה, משטרת מדינת מינאס ז'ראיס שבברזיל בחרה בחברת IWI שתספק לה 1,310 רובי ערד 7, בעלי קליבר של 7.62 מ"מ. במכרז בשווי כ־3.1 מיליון דולר זכתה החברה על חשבון מתמודדות ממדינות שונות, בהן ארה"ב וטורקיה.
גם רפאל, אלביט והתעשייה האווירית נמצאות בתמונה
ברמה הכלל־ברזילאית, המשטרה הפדרלית והצבא מפעילים כבר שנים רבות כלי טיס מתוצרת ישראל. ב־2019, למשל, חיל האוויר הברזילאי חתם על הסכם עם התעשייה האווירית, לפיו החברה תשקם ותתמוך במל"טים מדגם הרון שהפעילה בעבר המשטרה הפדרלית הברזילאית והועברו לידי חיל האוויר. מעבר לכך, התעשייה האווירית התחייבה במסגרת ההסכם להכשיר את כוח האדם הנדרש להפעלת ההרון.
שחקנית משמעותית מאוד בברזיל היא אלביט, שפועלת בשטחה באמצעות חברת הבת המקומית ARES - מודל שבו משתמשת החברה בכל רחבי העולם. אותה חברה ברזילאית בבעלות ישראלית פיתחה בשנת 2021 עמדת ירי נשלטת מרחוק (RCWS) ייעודית לכלי רכב משוריינים. אותו אמצעי יועד עבור הרכב המשוריין, פרי־פיתוח ברזילאי־איטלקי, איבקו גווארני. יתרון מרכזי בשיטת העבודה של אלביט על בסיס חברות בנות בברזיל ובכלל הוא שכל אותן עסקאות נתפסות כמקומיות - כך גם בנוגע לעסקת ה־RCWS בסך כ־100 מיליון דולר.
שחקנית ישראלית גדולה נוספת שמעורבת עמוקות בברזיל היא רפאל, שכבר בשנת 2012 רכשה 40% ממניות חברת ג'ספי הברזילאית, ולאורך השנים רכשה המדינה הדרום־אמריקאית מהחברה אמצעים לא מבוטלים. בולטים שבהם אלו טילי הספייק שמהם, לדוגמה, רכשה ברזיל 100 יחידות מדגם LR בשנת 2021 תמורת 19 מיליון דולר. באותה השנה, אף חתמה רפאל על מזכר הבנות עם חברת ALLTEC הברזילאית לפיתוח פתרונות מיגון פסיביים.
בסיכומו של דבר, עדות לחשיבות הרבה שמייחסים בישראל לקשרים הביטחוניים עם ברזיל ניתן לקבל מכך מהפעלת הנספחות הביטחונית בשגרירות ישראל בברזיליה. לצד התוצרת הביטחונית, לממשלה הברזילאית יש אינטרסים משותפים גם בזירה משמעותית באמריקה הלטינית: ונצואלה. הנשיא ניקולס מדורו שמאיים על השכנה גיאנה ועלול להביא למלחמה אזורית שבה גם הברזילאים ממש לא מעוניינים, הוא ידידם הקרוב של משטר האייתוללות באיראן. שותפות האינטרסים הישראלית־ברזילאית, לכל הפחות בסוגיית ונצואלה, צפויה להימשך.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.