המגמות שיעצבו את שוק העבודה בעולם השנה, ואיפה ניצבת ישראל?

מדי שנה מפרסמת פירמת עורכי הדין הבינלאומית DLA Piper, מחקר ותחזיות על שוק העבודה. הפירמה מעסיקה כמעט 5,000 עורכי דין, ומייעצת לכ־200 לקוחות ישראלים, גופים מוסדיים וחברות פרטיות.

● גם בהייטק וגם במשרד עורכי דין: כלי הניהול שמנהלים אימצו מהמילואים
● ניתוח גלובס | מאבק סמכויות ומלחמה: מאחורי הירידה בהכשרות המקצועיות

על פי המחקר, אשר מצביע על מגמות משותפות בכ־40 מדינות שונות, הזינוק שהופיע בפעילות החקיקה והרגולציה של התעסוקה בעידן הקורונה אינו מראה סימנים של האטה. קצרה היריעה מלסקור את כל המגמות - לכן נתמקד במרכזיות שבהן ובהקשרן לישראל. 

להשאיר את העבודה במשרד 

מעסיקים ומחוקקים ברחבי העולם בוחרים לשנות את מסגרת חיי העבודה ולטפל בבריאות העובדים וברווחתם דרך מדיניות. בין היתר, נמשכת ההסדרה של נושאים כמו עבודה מרחוק וגמישות, הזכות להתנתק, הפחתה בשעות העבודה, הגדלת מכסת ימי החופש גם בנסיבות כמו שכול וכאבי מחזור, ועוד. 

בישראל הנושא עדיין בחיתוליו, ולפי לירון גרידיש, עו"ד דיני עבודה, מומחה בייצוג עובדים ומעסיקים ופועל לתנאי עבודה הוגנים במשק, אין חידושים מהותיים בחוק בכל הנוגע לאיזון בין בית לעבודה ולבריאות עובדים. "יתרה מכך, פסיקה שניתנה לאחרונה בבית הדין לעבודה קבעה כי רק כאשר מדובר בעבודה נרחבת ומשמעותית מעבר לשעות העבודה יהא זכאי העובד לקבלת תשלום. במקרים בהם העובד יבצע פעולות פעוטות לטובת העבודה, אלו יחשבו כזוטי דברים והעובד לא יהא זכאי לקבלת תשלום בעדם. אם לא די בכך הרי שלאור מלחמת חרבות ברזל הוארך ההיתר לעבודה בשעות נוספות. לעומת זאת, באירופה החלו בחקיקה על הפרדה בין החיים הפרטיים לבין חיי העבודה". 

מומנטום סביב שיווין

על פי דוח השכר העולמי האחרון של הפורום הכלכלי העולמי, ציון הפער המגדרי העולמי לשנת 2023 עומד על 68.4% (אף מדינה לא הגיעה לשוויון מגדרי מלא). בארה"ב, מספר מדינות חוקקו חוקים חדשים במטרה לצמצם פערי שכר מגדריים, כמו למשל החוק לפרסום טווחי שכר במודעות הדרושים שנכנס בניו יורק. באירופה, מעסיקים מתמודדים עם דרישות מכבידות על פי הוראת השקיפות החדשה של האיחוד האירופי בנושא שכר, לפיה למדינות החברות יש עד 7 ביוני 2026 להכניס חוקים פנימיים ליישום דרישות ההנחיה, ומעסיקים מתחילים להיערך לכך כבר עכשיו. 

נראה שישראל נותרה מאחור בנושא זה. חוק שכר שווה נכנס לתוקף לפני כשלוש שנים, ומחייב מעסיקים מסוימים לפרסם מידע על פערי השכר בין גברים לנשים, אך מאז נראה שאין התייחסות לנושא. עו"ד גרידיש מסביר כי כחלק מהחוק, קמה חובה לחברות ציבוריות, לגופים מתוקצבים, לעמותות ולחברות המעסיקות מעל 518 עובדים חובה לפרסם מדי שנה דוח המפרט את פערי השכר בין נשים לבין גברים. 

עו"ד שירה להט, שותפה מובילה במחלקת דיני עבודה במשרד ארנון, תדמור־לוי, מסבירה כי "מדובר בחוק יחסית חדש, ונראה שזה עוד יתפתח בישראל. זה תואם את המגמה העולמית של אכיפת גיוון מצד אחד ושוויון מצד שני במקום העבודה". היא מוסיפה, כי "היה ניסיון של שדולת הנשים לפנות לארגונים ולבקש מהם את המידע הזה, אבל לא ידוע לי על תביעה או דרישה שהוגשו בנושא. אין בחוק סנקציות ממשיות, ולא ידוע לי על פעולות אכיפה שנוקטת נציבות שוויון הזדמנויות במשרד העבודה".

ה־AI ממריא

לפי הסקר, הרגולציה בכל הנוגע לבינה מלאכותית מתפתחת במהירויות שונות במדינות שונות, תחומי שיפוט ותעשיות. בנציבות האיחוד האירופי החלו בתהליכי חקיקה, בארה"ב זה משתנה ממדינה למדינה וממגזר למגזר, באופן דומה לרגולציה שהייתה בעבר בתחום אבטחת הסייבר. מי שמובילה בתחום היא סין, שכבר חוקקה חוקים חדשים, ועל כן מהווה אחת ממערכות התקנות הראשונות מסוג זה באסיה. 

אולם, המחקר צופה כי סוגיות אתיקה ורגולציה לא יאטו את האימוץ של טכנולוגיות בינה מלאכותית בארגונים. 83% מהנסקרים העידו כי לארגון שלהם יש אסטרטגיה וחזון לגבי שימוש בבינה מלאכותית, ו־86% מהם השיבו שתוכנית זו כוללת גם קוד אתי. 

זכויות בכלכלת החלטורה 

על פי המחקר, הגנות לעובדים צפויות לעמוד בראש סדר העדיפויות בשנה הקרובה. מחוקקים בקליפורניה, ניו יורק, מיניסוטה, ניו זילנד, הולנד ובריטניה, נוקטים בצעדים כדי לבלום את השימוש באמנות מגבילות ולקדם ניידות עובדים. הנוף ממשיך להשתנות גם כשמדובר בשימוש בעובדי קבלן עצמאיים ועובדים מזדמנים. בבלגיה ואיטליה לדוגמה, המחוקקים הציגו שינויים המגבילים את השימוש בחוזים לתקופה קצובה. 

עו"ד להט מסבירה כי "בישראל המעמד החוקי של עובדי כלכלת ה־GIG (חלטורה) לא מוסדר בחוק. לדוגמה, שליחי וולט פנו לבית הדין לעבודה בתביעה ייצוגית להכרה ביחסי עבודה, והתביעה שלהם התקבלה, אבל הערעור בבית הדין הארצי עוד תלוי ועומד. ההכרה הזו ביחסי עבודה תואמת את המגמה העולמית של הגנה על משתתפי כלכלת ה־GIG שלא נהנים מזכויות סוציאליות ומהגנות חוקיות כעובדים. באופן דומה, היו נותני שירותים עצמאיים שפנו לבתי הדין לעבודה בתביעה להכרה ביחסי עבודה רטרואקטיביים, ושזכו לקבל מבית הדין לא רק את מלוא הזכויות כעובדים, אלא גם פיצוי בגין הפגיעה הכללית בהם בגלל שהם לא היו עובדים ולא נהנו מכל מיני הגנות קיבוציות". 

איגודי העובדים צוברים כוח

הסקר מצביע על עלייה משמעותית בכוחם של איגודי העובדים. בארה"ב למשל, מאות אלפי עובדים השתתפו בשביתות במהלך השנה החולפת. התופעה לא נעלמה מעיניי ה־NLRB (הסוכנות הפדרלית שאחראית על יחסי תעסוקה), שפועלת לשנות את חוקי העבודה כך שיהיו ידידותיים יותר להתאגדויות. 

באוסטרליה, טיוטת חקיקה חדשה עשויה להגדיל את יכולתם של איגודי עובדים להיכנס למקום העבודה כדי לבדוק הפרות ולהכניס דרישת חופשה בתשלום לנציגי האיגודים. 

"מאז הקורונה, ואחרי תקופה ארוכה שבה היה סנטימנט נגדם, כוחם של האיגודים המקצועיים בעולם התעצם" מסביר פרופ' ארז סיניבר, מביה"ס לכלכלה במכללה למינהל, מומחה לכלכלת עבודה. "הסיבות לכך הן האבטלה הנמוכה, ובארה"ב התמיכה של ביידן באיגודים המקצועיים". 

כאוס גיאופוליטי

בתגובה לאתגרים כלכליים בשנת 2023, כמו לחצים אינפלציוניים, האטת צמיחה, שיבושים בשוקי ההון ועליית הריבית, חברות רבות עברו ליישם צעדים לחיסכון בעלויות. עם זאת, החקיקה המקומית משתנה במהירות ומעסיקים נדרשים לנקוט זהירות בעת הערכה של אמצעים כאלה. בה בעת, חברות ממשיכות להתחשב בסיכונים גיאו־פוליטיים מתפתחים כגון המלחמה באוקראינה, ומלחמת ישראל־חמאס, לרבות כללי בקרת יצוא חדשים וחוקים נגד אפליה. 

בישראל, החקיקה מושפעת מהמלחמה באופן ישיר, בעיקר סביב גיוס המילואים הנרחב. "החידוש המעניין כאן הוא שהוקנו זכויות נוספות לבנות ובני הזוג של חיילי המילואים. אלה זכאיים לקבלת ימי היעדרות ממקום העבודה בצורה של ימי מחלה וימי חופשה" מסביר עו"ד גרידיש. 

עו"ד להט, מוסיפה כי "פורסם היתר מיוחד של שר העבודה שמאפשר לבני ובנות זוג של משרתי מילואים או עובדים חיוניים, לפצל את יום העבודה כך שהם יוכלו להשלים שעות שהם מחסירים בבוקר בהמשך היום".