יו"ר יוניטרוניקס לאחר האקזיט: "מצטער שלא הכנסתי את קרן פימי לפני 10 שנים"

בתחילת החודש השלימה קרן פימי אקזיט חלקי מוצלח בחברת התעשייה יוניטרוניקס. קרן הפרייבט אקוויטי בראשות ישי דוידי, שנכנסה להשקעה בחברה ב-2016, מכרה מניות בכ-72 מיליון שקל וירדה מהחזקה של 49.5% ל-31.5%. אל הקרן הצטרף חיים שני, מייסד ויו"ר החברה, שביצע אקזיט נאה ומכר מניות ב-31.4 מיליון שקל. הרוכשים הם גופים מוסדיים ובראשם בית ההשקעות מור, שעלה להחזקה של 22.2% ביוניטרוניקס.

● החשב הכללי מנסה לעצור הורדת דירוג נוספת. מה אמר לפיננשל טיימס 
● הצנחת מנהלים ומחסור בשקיפות: הסיבות להתפטרות המפתיעה של הדח"צית באדמה

"לקרן פימי ולי יש הסכם שאנחנו ביחד", מסביר שני את מכירת המניות מצידו. "החברה עושה מצוין ויש לה עוד הרבה לאן להתקדם, ופימי נמצאת בחברה כבר שמונה שנים ויש לה את לוחות הזמנים שלה. ההבנה של פימי ושלי הייתה שאם מכניסים עכשיו גורמים משמעותיים משוק ההון, זה יעשה טוב לחברה".

יוניטרוניקס מפתחת, מייצרת ומשווקת בקרים לוגיים מתוכנתים. מדובר במוצרי חומרה ותוכנה המשמשים לשליטה ובקרה על מכונות. פימי רכשה את השליטה בחברה תמורת 110 מיליון שקל, ולפי שווי חברה של כ-220 מיליון שקל. ב-2019, הובילה פימי תהליך של פיצול החברה, כשפעילות בתחום החניונים הרובוטיים הופרדה מיוניטרוניקס לחברה ציבורית חדשה הנושאת את השם יוטרון (שמניותיה חולקו לבעלי מניות יוניטרוניקס בדרך של דיבידנד בעין).

חמש שנים אחרי, פימי רושמת רווח נאה "על הנייר", כשיוניטרוניקס נסחרת בשווי 431 מיליון שקל (בעוד יוטרון מדשדשת ושוויה 62 מיליון שקל בלבד). בסך הכול מאז הדיווח הראשון אודות הפיצול הצפוי, בשלהי 2018, הניבה השקעה ביוניטרוניקס למי שהחזיקו במניה תשואה של כ-90% (כולל דיבידנדים שחולקו).

מניית יוניטרוניקס עצמה טיפסה ב-111% בשנה החולפת. שני אומר כי פימי לא רצו למכור את מלוא ההחזקות שלהם. "הם תרמו יפה לחברה והאמת היא שאני מצטער שלא הכנסתי אותם 10 שנים קודם - הם הביאו יכולות שלא היו קודם בחברה". לאחר האקזיט החלקי שביצע, שני מחזיק ב-13.8% ממניות יוניטרוניקס בשווי של כ-61 מיליון שקל וכן במניות יוטרון ב-12 מיליון שקל נוספים.

פיצ'רים מתוחכמים נגישים

"יוניטרוניקס היא חברה שאני הקמתי ב-1989. כשפימי נכנסו להשקעה היו לחברה קווי מוצרים מובילים ומוכחים, כשלמעשה הנישה בשוק שאנחנו מכוונים אליה זה יצרני מכונות", מפרט שני. "המכונות שהם מייצרים דורשות יותר ויותר יכולות בקרה מתוחכמות. פעם היה מספיק שיש לחצן סטארט ולחצן סטופ, היום זה יותר מורכב. הדיאגנוזה הטובה שהבקרים היותר מתוחכמים מספקים מעלה משמעותית את היעילות של קו הייצור".

הפועל היוצא מכך, מסביר שני, הוא שיצרן מכונות - שהיכולת שלו היא לתכנן מכונה, צריך פתאום גם לפתח תוכנה, לחבר תוכנה ופאנל שמציג את הדיאגנוזה, מסכים גרפיים, תקשורת ביניהם. "המוצר הראשון שלנו היה בקר שמכיל את כל זה והיצרן לא היה צריך לעשות הרבה. הפכנו את התהליך לכזה שגם יצרן קטן יכול לתכנן מכונה מתוחכמת.

"בשלב הזה של חיי החברה, כשאנו מוכרים את המוצרים בהרבה מדינות, הצטרפה אלינו פימי. עשינו ביחד תהליך ניתוח חוזקות ואסטרטגיות, והבנו יחד שהתופעה של יותר תחכום נכנסת יותר לתעשייה, ומצד שני יצרני המכונות התלוננו שהם מתקשים לגייס אנשים טובים. זאת תופעה שמאוד מפריעה להם, הם מרגישים שהם לא יכולים להתחרות בחברות הגדולות. אנחנו פונים ליצרני מכונות של מאות מיליוני דולרים, שנחשבים כיצרן בינוני.

"התחלנו לקחת את הכיוון ולחזק אותו. חיפשנו את הנושאים היותר מורכבים - תקשורת, סדרה חדשה של בקרת תנועה motion, שהוא נושא מאוד מורכב. שילבנו גם הגנות סייבר, ושורה ארוכה של יכולות שמצד אחד נותנות פיצ'רים מתוחכמים ללקוח, שבתפיסה שלנו יודע לתכנן מכונות אבל לא שולט בריבוי הטכנולוגיות החדשות הנדרשות. הכול מונגש לו בגרירת אייקונים על המסך, ללא תכנות מורכב. התהליך הזה יצר מצב שהבקרים שלנו מטפלים במכונות הרבה יותר גדולות, וזה הרחיב את מגוון הלקוחות האפשרי".

במקביל, הכניסה לתחום ה-motion הגדילה את היקף השוק אליו החברה פונה. לדברי שני, "השוק הזה לבדו גדול פי 2 משוק הבקרים. בנוסף יצאנו עם פתרון ענן SaaS ואנחנו מטפלים גם באבטחת המידע. אנחנו עושים הכול - גם את המוצר הפיזי וגם תוכנות, והשילוב מאפשר לנו את שולי הרווח היפים יחסית שיש לנו".

הכנסות יוניטרוניקס בינואר-ספטמבר 2023 צמחו ב-48% ל-159 מיליון שקל, סכום גבוה מזה שנרשם ב-2022 כולה. הרווח הנקי לתקופה היה 31.7 מיליון שקל, לעומת 12.3 מיליון שקל בתקופה המקבילה. צבר ההזמנות בסוף ספטמבר עמד על 77 מיליון שקל.

"שוק של מפלצות"

איך השפיע הפיצול לשתי חברות על הפעילות?
שני: "הפיצול עשה טוב לשתי החברות. אלה תחומים שונים, נוצר מיקוד נפרד של ההנהלה בכל אחת מהחברות. יוניטרוניקס - יש לה בשלות ורואים כבר את התוצאות. יוטרון, למרות שעברה תקופה לא פשוטה בגלל הקורונה והמלחמה באוקראינה - שם היו כל קווי הייצור שלה, הייתה פעם הפסדית והיום כבר לא. אני חושב שיוטרון עולה על פסים טובים מאוד בזכות המיקוד".

אתה מדבר על מיקוד, אבל אתה פעיל בשתי החברות - יו"ר יוניטרוניקס ומנכ"ל יוטרון.
שני צוחק: "אני לא יודע להתמקד בכלום. בכל מקרה, בשתיהן יש הנהלה מצוינת שלא זקוקה לבייביסיטר רציף. ביוטרון אני המנכ"ל ומוביל את החברה, וביוניטרוניקס יש מנכ"ל מצוין שגדל בחברה (עמית הררי) ואני מסייע לו בתחומים מסוימים שבהם הניסיון שלי רלוונטי".

עד כמה משפיעה המלחמה על פעילות יוניטרוניקס?
"המכירות של יוניטרוניקס בישראל מהוות 4% מכלל המכירות, והפעילות בארץ לא עצרה יום אחד. נכון שלקוחות מסוימים בעולם רצו לראות תוכנית DRP (התאוששות מאסון, ש'ח'ו') ויש לנו תוכנית שמאפשרת במקרה קיצון להוציא לקבלני משנה את הייצור מחוץ לישראל, כמעט ללא התראה. מהבחינה הזו, לקוח שיש לו חששות, אנחנו מצליחים להרגיע עם תשובות טובות. כך שלמלחמה היה אימפקט מינימלי על החברה".

מי המתחרים הבולטים שלכם?
"שוק האוטומציה התעשייתית הוא שוק של מפלצות. יש 3-4 שחקנים ענקיים כמו סימנס, רוקוול ומיצובישי שהם כמחצית מהשוק, ויש עוד מאות חברות שהן חברות נישה כמונו. אנחנו בנישה מאוד מסוימת, לא כולם בכל מכונה צריכים את ה'חוכמות' שלנו. אם זה מסור שיורד בלחיצת כפתור אז לא צריך אותנו, ובינינו, זה רוב המכונות. אבל השוק שאנחנו פונים אליו הוא פוטנציאל של מיליארדים - ואנחנו עדיין במספרים מאוד קטנים".

אולי תהוו יעד לרכישה לגדולים?
"יכול להיות. הסיטואציה היא שיש לא מעט רכישות של הגדולים, זאת דרכם לשמור על נתח שוק".

היו פניות?
"לא לאחרונה".