חשד לתיאום הצעות ולתכסיסנות במכרז: מה כוחה של הראיה המינהלית

הכותב הוא דוקטורנט בפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר־אילן, מחבר הספר "דיני המכרזים בישראל"

בפסק דין שניתן לאחרונה, נדונה החלטה של רשות מקרקעי ישראל לבטל את זכייתן של שתי משתתפות במכרז - חברת קבוצת ארי ג' 4 בע"מ וחברת פארו נדל"ן בע"מ - לבניית יחידות דיור בשלושה מתחמים בעפולה.

● הנאמנים של מירי רגב: כך איישה שרת התחבורה את תפקידי המפתח בממלכה שלה
● השכונה ברמת גן שחוששת מנקמת ראש העיר הנבחר
● דחיית המועד של היטל ההשבחה: תיקון לחוק שעלול לפגוע בקונים ובמוכרים

מדובר במכרז לבניית שלושה מתחמים שונים ולפי תנאיו ניתן היה להגיש הצעות ביחס לכל המתחמים או לחלק מהם, אולם ניתן לזכות רק באחד.

לאחר הפסילה הגישו שתי החברות עתירה נגדה. שתי העותרות וחברה נוספת - תומר פתרונות בע"מ - אשר הצעתה הייתה שנייה בגובהה למתחם 1, הגישו כל אחת הצעה למתחם אחד בלבד, כל אחת למתחם שונה, ובסכומים דומים מאוד.

החשד של ועדת המכרזים התעורר בעקבות צפייה בחומרים מצולמים שתיעדו את אזור תיבת המכרזים, בהם נראו שתי דמויות עומדות בסמוך לתיבה ואחת מהן משלשלת לתיבה שלוש מעטפות בזו אחר זו. מדובר היה במנכ"ל של אחת החברות האמורות. בעקבות תיעוד זה התבקש מנכ"ל המציעה לתת הסברים להגשת מספר הצעות לתיבת המכרזים, אולם ההסבר שניתן על ידו לא היה מספק.

ועדת המכרזים ציינה את עצם קיומם של קשרים עסקיים בין מחזיקי ומנהלי חברת פארו לבין חברת תומר פתרונות ואת העובדה שהחברות מקבלות שירותים משפטיים מאותו עורך דין.

ועדת המכרזים קבעה כי הגם שכל אחת מהנסיבות שלעיל בנפרד איננה כשלעצמה מספקת עילה לפסילת ההצעות, הרי שצירופן יחד ובייחוד ההגשה המשותפת פיזית של ההצעות, מצביעות על חשד סביר ומבוסס לתיאום הצעות ותכסיסנות בהגשת ההצעות.

פער כספי נמוך

בית המשפט דחה את העתירות וקבע כי הגשה פיזית משותפת של מספר הצעות של מציעים שונים לתיבת המכרזים על ידי מציע אחד, יש בה כדי לעורר חשד באופן המצדיק, ואף המחייב, עריכת בירור. החשד גובר נוכח העובדה שכל אחת מהעותרות בחרה להגיש הצעה למתחם אחד בלבד, ובנוסף הפער הכספי בין ההצעות היה נמוך מאוד.

בנוסף התברר כי קיימים קשרים עסקיים בין בעלי המניות של חברת פארו וחברת תומר פתרונות, כמו חברות משותפות שהוקמו על ידן לפרויקטים מסוימים. חברות אלה רשומות באותה כתובת של תומר פתרונות והן נעזרות באותו עורך דין.

ביחס לחברת ארי, הגם שאין נתון המלמד על זיקות תאגידיות או ניהול עסקים משותפים עם החברות האחרות, קבע בית המשפט כי אין בכך כדי לחייב את המסקנה שהתשתית הראייתית המינהלית בעניינה של ארי הייתה פגומה ובלתי מספקת, ושוועדת המכרזים הייתה רשאית לקבל החלטה לפסול גם הצעה זו מהטעמים שפרטה.

אציין כי המונח "תכסיסנות" מאגד תחתיו מגוון של טקטיקות פסולות שהמשותף להן הוא ניסיון להערים על עורך המכרז ולפגוע בתחרות ההוגנת מול המציעים במכרזים, כגון תיאום בין מציעים.

כאשר עוסקים בחשד לתכסיסנות בין מציעים, כדי להצדיק פסילה של ההצעות לא די בחשד רגיל או כללי, אלא נדרש חשד סביר ומבוסס. מטבעם של דברים, ראיות בדבר תיאום הצעות תכסיסנות מצד מציעים יהיו לא אחת ראיות נסיבתיות, להבדיל מראיות ישירות שברגיל אינן בנמצא.

ראיות נסיבתיות יכולות לשמש כראיות מינהליות מספקות, ככל שמשקלן המצטבר די בו כדי להניח תשתית סבירה לקבלת החלטה של עדות מינהלית. בנוסף, כוחן של ראיות נסיבתיות הוא בהצטברותן ככל שתהיינה הראיות מגוונות יותר, חזקות יותר, ומשתלבות האחת עם רעותה, יתחברו יחדיו חלקיו של הפאזל הראייתי, עד לקבלת התמונה הכוללת, אשר אף אם אינה שלמה, ואין בה מענה לכל שאלה, עדיין היא מאפשרת הסקת מסקנה הגיונית וניתן להסתייע בה במתן החלטה מינהלית.

48086־10־22