נשיא צרפת עמנואל מקרון תכנן היטב את הפצצה הפוליטית-ביטחונית ששחרר בתחילת השבוע. האירוע: כינוס בפריז של יותר מ-20 מדינות אירופיות התומכות צבאית וכספית באוקראינה. התזמון: לקראת הבחירות לנשיאות בארה"ב, שמאיימות להעלות לשלטון נשיא שהכריז מלחמה על נאט"ו ואיים שלא להתערב צבאית לטובת אירופה במקרה של מלחמה עם רוסיה. הנוכחים: מנהיגי מדינות היבשת שבחודשים האחרונים מזהירים תחת כל עץ רענן מפני מלחמה עתידית עם רוסיה בשנים הקרובות, ונשבעים על חובתה של אירופה "לדאוג לעצמה".
● פרשנות | המזרח התיכון מגיע למערב התיכון, וביידן סופג סטירת לחי מצד ערבים אמריקאים במישיגן
● השער הדרמטי של הטיים והתוכנית של קטר ומצרים לפלסטינים
הבמה הייתה ערוכה, והנשיא הצרפתי לא אכזב. "בהנחה שהמלחמה הזו תקבע את עתידנו - דבר שאני מאמין בו בכנות משום שהביטחון שלנו כאירופאים נמצא בסכנה - האם עלינו להעניק את ההכרעה בנוגע לעתיד זה לאלקטורט האמריקאי?", שאל מקרון, "התשובה שלי היא לא. לא משנה איך הם יצביעו. אנחנו לא צריכים אפילו לחכות לתוצאות. זוהי מטרת המפגש היום, וזו הסיבה שרציתי לקיים אותו. בואו נחליט עכשיו בנוגע לעתיד שלנו. העובדות ברורות: זה העתיד שלנו שבסכנה, וזו האחריות של האירופאים להחליט. זה עלינו". לקינוח, הבהיר כי אינו שולל שליחת כוחות אירופאיים להילחם שכם-אל-שכם עם האוקראינים בחזית מול רוסיה.
דבריו של הנשיא הצרפתי הדהדו מיד בכל כלי התקשורת באירופה וגם בארה"ב. מקרון אמנם לא היסס בעבר לפרסם הכרזות חגיגיות שלא הרבה עמד מאחוריהן, אבל עד כה אף מנהיג אירופי מרכזי לא הציע צעד דומה. זה היה הד לפוליטיקה של "המרכז הרדיקלי" של מקרון, שכבשה את הצרפתים לפני שבע שנים, ומאז הלכה ונמוגה בשורה של כישלונות פוליטיים. התנועה הפוליטית שהקים לא היססה להבטיח רפורמות אדירות, מהפכות של ממש, בשם הקונצנזוס. אבל מה שלא עבד בתוך צרפת, לא צפוי לעבוד ברמת האיחוד האירופי. אלא להישאר בדמות הכרזות דרמטיות.
למעשה, הנשיא הצרפתי אינו רוצה בטובתה של נאט"ו, שהיא זו שעומדת כעת במוקד הספקות לגבי מטריית ההגנה האמריקאית לאירופה. הוא הקדים להגדיר אותה כ"זומבי" שאינו מתאים לזמנים המודרניים ("מתה מבחינה מוחית", הייתה ההגדרה המדויקת), אפילו עוד לפני שנשיא ארה"ב לשעבר דונלד טראמפ הכריז מלחמה פומבית על מדינות אירופה ש"לא משלמות מספיק" ושההוצאה הביטחונית שלהן נמוכה מ-2%. צרפת הייתה אחת ממקימות נאט"ו, פרשה ממנו, וחזרה לברית רק ב-2009. מקרון רואה בנאט"ו גורם מעכב, המונע מהאיחוד האירופי להית כוח משמעותי בעולם. הנשיא הצרפתי רוצה איחוד אירופי שבו יש תקציב מאוחד, שבו יש צבא משותף, שבו יש תעשייה ביטחונית משגשגת, שבו יש נכונות לקחת סיכונים צבאיים ולהפגין מעורבות בינלאומית. הוא רוצה איחוד אירופי שפחות נשלט על ידי האינטרסים הגרמנים.
השגריר הרוסי הזהיר ברמיזה מפני מלחמה גרעינית
לכן הוא ניצל את הבמה המכובדת כדי להציף את הרעיון. אם כל המנהיגים סביב סבורים כי על אירופה לקחת את גורלה בידיה, אז מקרון לקח זאת צעד קדימה והציע להתייחס למלחמה באוקראינה כחזית החדשה. בין הראשונים להגיב לדבריו היו הרוסים. דובר הקרמלין דמטרי פסקוב הזהיר באופן נחרץ כי מלחמה עם חיילים של מדינות מעריבות באוקראינה משמעותה "מלחמה עם נאט"ו". שגריר רוסיה בארה"ב שב והזהיר ברמיזה מפני מלחמה גרעינית גדולה שעלולה להתלקח כתוצאה ממלחמה שכזו.
גם הגרמנים מיהרו לגנות את הדברים, ולהסתייג מהם. לפני כשבועיים הציפה מועמדת הסוציאל-דמוקרטים לבחירות לפרלמנט האירופי את האפשרות כי צרפת תעניק מטריית הגנה גרעינית לגרמניה במקרה שארה"ב תסרב לעשות זאת. אבל ההנהגה הגרמנית פטרה את הדברים בנימוק ש"מוקדם מדי" לדבר על נטישת ארה"ב. קנצלר גרמניה אולף שולץ הבהיר אחרי דבריו של מקרון כי "אין שינוי במדיניות הגרמנית" השוללת שליחת כוחות לאוקראינה.
מאחורי הקלעים, נכתב בתקשורת הגרמנית, ההצהרה הצרפתית מעוררת "חילוקי דעות וחוסר-נחת שלא נרשמו בעבר" בין צרפת לגרמניה, שתי המדינות שאמורות להוביל יחד את האיחוד האירופי. "היריבות בין שולץ למקרון הפכו אותם לעיוורים לנזק שהם מסבים לאירופה", נכתב הבוקר (ד') ב"שפיגל" הגרמני, "אירופה אינה יכולה להרשות לעצמה נתק צרפתי-גרמני". "צרפת וגרמניה חייבות לעבוד יחד אם הן רוצות לעצור את פוטין", נכתב ב"פרנקפוטר אלגמיינה צייטונג", אחרת הן מצטיירות כ"נמר של נייר" בלבד.
הדברים נאמרים בעיקר לצרכי רטוריקה
העקיצות של מקרון כלפי שולץ, כשאמר במהלך הפסגה כי "אני רוצה להזכיר לכם שלפני שנתיים היו מי שהציעו שנשלח לאוקראינה רק קסדות ושקי-שינה", לא עזרה להרגיע את המתח. "שולץ ומקרון מתחרים ביניהם מי יוביל את האיחוד", אבחן הבוקר ה"טאגסשפיגל".
הגינויים גם בארה"ב וגם בקרב צמרת נאט"ו לדברים של מקרון, וגם הצורך של ארמון האליזה להכריז כי "אין שינוי מדיניות" בנושא שליחת כוחות, מוכיחות כי דבריו של מקרון כוונו בעיקר לצרכי רטוריקה, ופחות ליצור שינוי בשטח. מבחינה כספית, גרמניה תורמת הרבה יותר לאוקראינה מאשר צרפת, והיו מי שאמרו כי מקרון מנסה "להסיט את הפוקוס" מעובדה זו, על ידי שימוש ברטוריקה לוחמנית.
בכל מקרה, השבוע נרשמה עוד נקודת ציון בחוסר היכולת האירופי להתמודד עם העובדה כי מלחמה מתנהלת כבר שנתיים ביבשת, ועם ההערכות כי אם רוסיה תנצח באוקראינה - היא לא תסתפק בכך. "בינתיים מי שיכול להיות מרוצה מחילוקי הדעות בין צרפת לגרמניה הוא בעיקר פוטין" נכתב הבוקר ב"טאגשפיגל".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
