חיזבאללה | ניתוח

רקטות במקום טילים חכמים: מה עומד מאחורי השינוי של חיזבאללה?

השיא שנרשם לאחרונה במספר האזעקות בצפון מלמד על שימוש גובר ברקטות • מומחיות בתחום מסבירות כי מלבד השיקול הכלכלי יש גם רצון לשבש את פעילותו של צה"ל באזור

פגיעה של חיזבאללה במוצב צה''ל בגבול לבנון / צילום: ap, Ariel Schalit
פגיעה של חיזבאללה במוצב צה''ל בגבול לבנון / צילום: ap, Ariel Schalit

הממוצע הנע של אזעקות מרקטות בצפון זינק לשיא מתחילת המלחמה, כך על פי נתוני פיקוד העורף בעיבוד מדען הנתונים אריה איזנמן. הקפיצה באזעקות נובעת גם מהגברת האינטנסיביות של המלחמה מצד חיזבאללה, אך גם מצד שינוי גישה בנשק המופעל: מטילי נ"ט מונחים ("קורנט" מתוצרת רוסיה) למטחים אינטנסיביים של עשרות רקטות "טיפשות". בניגוד לקורנטים, שאינם מפעילים אזעקות, ירי הרקטות מתבטא באזעקות ברחבי אזור הצפון. מה חיזבאללה מנסה להשיג?

הרובע שהבטיח את הניצחון של חולדאי בתל אביב 
משה ליאון רשם ניצחון סוחף בירושלים, אבל יש כוכבית 

הילה חדד חמלניק היא מהנדסת חלל ואווירונאוטיקה, שהייתה שותפה בפיתוח מערכת "כיפת ברזל", ובשנים האחרונות היא מנהלת במשרדי ממשלה ובחברות פרטיות. לדבריה, "לפני כן, כדי לפגוע בבסיסי צה"ל, חיזבאללה השתמש בעיקר בטילי קורנט, שהוא טיל מונחה מדויק, שטוח-מסלול, שניתן לנהל לאחר השיגור, או שהם עצמם מחזיקים ביכולות התבייתות. אך בימים האחרונים עוברים יותר למטחי רקטות תלולות-מסלול". על פי חדד חמלניק, "זה נשק סטטיסטי, ולכן נדרשים מטחים אינטנסיביים כדי להשיג סיכוי לפגוע במטרה".

אך כפי שהיא מציינת, דווקא את הרקטות קל בהרבה ליירט על ידי המערכות של צה"ל, והמסלול התלול שלהן מאפשר הפעלת אזעקות ופינוי למרחבים מוגנים. אז מדוע חיזבאללה בוחר להשתמש בהן? חדד חמלניק מסתייגת שאי אפשר לדעת בוודאות, אך מציעה כמה סיבות אפשריות.

 

"קודם כל, בשביל לירות קורנט צריך טווח ראייה. צה"ל מפעיל הרבה מאמצים כדי להרחיק את חיזבאללה מהגדר, מה שמקשה עליו לבצע שיגורים כאלה". ואכן, בסרטון שפורסם לציבור מגבול הצפון, הרמטכ"ל התגאה ביום שלישי ש"אני גם חושב שאנחנו עושים את הצעדים הנכונים, שאין כאן חיזבאללה צמוד לגדר, לא צמוד ולא אחרי הצמוד".

ממשיך עם טילי נ"ט

בפועל, חיזבאללה ממשיך לירות טילי נ"ט, וצה"ל הודיע ביום ג' ש"זוהה טיל נ"ט שחצה משטח לבנון לעבר מרחב מירון. זוהתה פגיעה במרחב יחידת הבקרה האווירית של חיל האוויר. אין פגיעה בכשירות המתקן", אך הרבה מהמשקל עובר לירי הרקטות, ולדברי חדד חמלניק - זה מאפשר לחיזבאללה להגביר את עוצמת האש תוך פחות סיכון.

"יש כאן גם עניין של כלכלת חימושים", היא מסבירה. "טיל קורנט מדויק הוא יקר מאוד, ובהחלט ייתכן שאפילו מטח של 40 רקטות זול יותר מטיל אחד כזה. נוסף על כך, יש גם כלכלת כוח אדם - הפעלת טילים מדויקים דורשת צוות מיומן, שחיזבאללה מעדיף פחות לסכן כדי לא לאבד. ירי רקטי, לעומת זאת, הוא פשוט בהרבה ולא דורש צוות מיומן באותה מידה".

אך לשינוי הגישה של חיזבאללה יש גם מטרות אסטרטגיות. על פי טליה לנקרי, שהייתה סגנית ראש המועצה לביטחון לאומי, "המטרה היא קודם כל לפגוע ברציפות התפקוד של אוגדה 91 (עוצבת הגליל), שהיא בתפיסת חיזבאללה האוגדה המרכזית שפועלת נגדו. שם אמורים להימצא הפיקוד והשליטה של צה"ל בחזית הזאת. כשיורים רקטות, יש אזעקות וצריך להיכנס למרחבים מוגנים - וזה מפריע לעבודה בבסיס".

מעבר לכך, אומרת לנקרי, "חיזבאללה מנסים לבדוק את יכולות ההגנה של צה"ל, כדי לראות עד כמה היא חזקה כלפי מטחים אינטנסיביים של רקטות", מה שיכול ללמד אותו מה יהיה אפקטיבי במלחמה בעצימות מלאה. אך גם במלחמה במצבה הנוכחי יש לכך משמעות: "זו גם הדרך שלהם להגיד 'אני משאיר זירה פתוחה ושואב את הקשב של צה"ל מעזה לצפון'. חיזבאללה מנסים להגיד שהם יפסיקו כשתסתיים המלחמה מול עזה. אבל ישראל אומרת: בשום פנים ואופן, אין קשר. ישראל מנסה למנוע איחוד הזירות".

נשאר ב"גבולות המשחק"

חדד חמלניק ולנקרי מסכימות שתיהן שלפחות לעת עתה, חיזבאללה נמנע מלהסלים את המלחמה ונשאר ב"גבולות המשחק" שהותוו עד כה. אומנם "הייתה עלייה באינטנסיביות בירי לעמק יזרעאל", אומרת לנקרי, אבל "המיקוד במטרות צבאיות ולא אזרחיות משאיר את הלחימה מתחת לרף של מלחמה בעצימות מלאה".

גם בעיני חדד חמלניק "היעדים שלהם הם בעיקר צבאיים. הם יורים לקריית שמונה שהיא ריקה, אבל לא יורים על יישובים שלא פונו, כי הם לא רוצים להסלים כרגע. זה דבר שמסוכן להגיד, אבל לפחות כרגע ככה זה נראה. על פניו, הם משחקים בתוך הגבולות של המלחמה המוגבלת שיש כרגע". אומנם חיזבאללה כבר פגעו והרגו אזרחים במהלך המלחמה, אך אכן נראה שהם נמנעים מלהשתמש במלוא הארסנל הרקטי הנרחב שלהם.

נראה, אם כן, שחיזבאללה משחק משחק עדין. האם זה יישאר המצב עד סוף המלחמה בעזה, או שנעבור למלחמה בעצימות מלאה? עדיין קשה לדעת.