ביום רביעי האחרון דווחו במקביל שני הסכמי השקעה ברשתות קמעונאות מובילות בישראל. בשופרסל הושלמה מכירת רבע ממניות הרשת על־ידי גופים מוסדיים לידי האחים יוסי ושלומי אמיר. במקביל, נחתם הסכם בקרפור בישראל, שיכניס לרשת משקיע חדש - איש העסקים הצרפתי סימון פינטו, העומד בראש קבוצת לוגיסטיקה ונדל"ן בשם PFH.
● הכירו את איש העסקים הצרפתי שרוצה להשקיע 80 מיליון שקל בקרפור
● כך יממנו האחים אמיר את רכישת מניות שופרסל מהמוסדיים
אף שמבחינת הצרכן הישראלי מדובר בשתי רשתות מוכרות, בעלות פריסה של מאות סניפים ברחבי הארץ, ההבדל בשוויין הוא כמעט בלתי נתפס. בעוד שהאחים אמיר רכשו 25% ממניות שופרסל לפי שווי של 6 מיליארד שקל לרשת, השקעתו של פינטו בקרפור (80 מיליון שקל) משקפת לה שווי של 300 מיליון שקל בלבד לפני הכסף. כלומר - השווי של שופרסל גבוה פי 20.
הפערים הללו משקפים את מה שיודעים היטב בשוקי המזון וההון: בעוד ששופרסל היא רשת יציבה ורווחית, עם מקורות הכנסה ושווי נוספים (בעיקר עסקי הנדל"ן שלה) - קרפור ישראל עדיין מקרטעת, נדרשת להזרמות הון ולא מצליחה לתרגם את המותג הגלובלי שבו התחמשה לשורת הרווח.
עד כמה נדרשה קרפור ישראל למזומנים כמעט בכל מחיר, ניתן ללמוד מכך שהשווי לפיו השקיע פינטו נמוך בהרבה משמעותית מזה שבו רכשה אלקטרה צריכה את השליטה ברשת (שנקראה אז יינות ביתן) לפני כמעט שלוש שנים - כ־500 מיליון שקל. שלא לדבר על אופציה שקיבלה לרכישת יתרת מניותיו של המייסד, נחום ביתן (אותה בחרה שלא לממש לאחרונה), אשר שיקפה לקרפור ישראל שווי של 900 מיליון שקל - פי 3 מאשר בעסקה הנוכחית.
בד־בבד עם השקעתו של פינטו הגדילה אלקטרה צריכה את חלקה בקרפור ישראל, עם השקעה של 86 מיליון שקל, כשקבוצת הפניקס, בעלת מניות נוספת ברשת, השקיעה 14 מיליון שקל. עם השלמת כלל ההשקעות הללו (בסך מצטבר של 180 מיליון שקל) מחזיקה אלקטרה צריכה 48% ממניות קרפור ישראל. ביתן, שבחר לא להשקיע, דולל להחזקה של 23% (לעומת 41% קודם), פינטו מחזיק 16%, והפניקס ב־13%.
בעקבות השווי הצנוע של קרפור ישראל בעסקת ההשקעה של פינטו, צפויה אלקטרה צריכה להכיר בדוחותיה בהפסד, כתוצאה מהפרשה לירידת ערך מוניטין, בסכום של 65 - 70 מיליון שקל.
נקודת האור - המכירות למ"ר בסניפים
נתוני תשעת החודשים הראשונים של 2023 מלמדים על הפערים הגדולים בין הפעילויות של שתי הרשתות. מכירות מגזר הקמעונאות (סניפי הסופרמרקטים) של שופרסל, המונה 326 סניפים, הסתכמו ב־10.4 מיליארד שקל (עלייה של 2.4% ביחס לתקופה המקבילה), ואילו הרווח המגזרי הסתכם ב־238 מיליון שקל באותה תקופה.
לעומתה, מכירות קרפור ישראל (150 סניפים, כולל המותגים יינות ביתן ומגה) עמדו על פחות מרבע מכך - 2.3 מיליארד שקל בתשעה חודשים, ובשורה התחתונה נרשם הפסד עצום של 173 מיליון שקל, שנבע בין היתר ממהלכים של סגירה והסבת סניפי הרשת למותג קרפור, והשקתה.
נקודת האור בתוצאות קרפור הן שבין החודשים מאי (אז הושקה הרשת בארץ) לספטמבר עמדו המכירות למ"ר בסניפיה בלבד על 39.5 אלף שקל - עלייה של עשרות אחוזים ביחס לתקופה שקדמה להסבה. המכירות למ"ר בכלל הרשת עמדו ברבעון השלישי על 28.7 אלף שקל, בזמן שבשופרסל הן היו כ־25 אלף שקל למ"ר.
קרפור ישראל מנוהלת כיום על־ידי צביקה שווימר, מנכ"ל אלקטרה מוצרי צריכה, שהחליף את אורי קילשטיין שעזב את תפקידו באוקטובר. ברשת, שעד כה הסבה 84 מסניפיה לקרפור, תולים תקוות גדולות בכניסתו של המשקיע פינטו לחברה.
גורם בענף הקמעונאות טוען כי "האיש מכיר לעומק את ענף הקמעונאות ואת הפעילות של קרפור בכל 49 המדינות שלה ברחבי העולם, ולכן היה שווה להם לתת לו את השווי הנמוך בהשקעה. פינטו הוא גורם שחי נושאים מורכבים כמו כשרות של מוצרים מחו"ל ואלמנטים לוגיסטיים".
לטענת אותו גורם, מהלך ההשקעה הנוכחי עשוי לסלול את הדרך להנפקה של כלל פעילות הקמעונאות של אלקטרה צריכה, שתכלול לצד קרפור ישראל גם את הרשתות סבן אילבן ישראל, מחסני חשמל, רשת הביגוד קולומביה ורשת חנויות הספורט אדידס, וזאת "לפי שווי של לפחות 1.5 מיליארד שקל". אלקטרה צריכה , שבשליטת קבוצת אלקו של האחים זלקינד, נסחרת כיום בשווי של 2.1 מיליארד שקל, לאחר עלייה של יותר מ־20% במניה מתחילת 2024.
המהלכים הבאים של האחים אמיר בשופרסל
לאחר שהשלימו את המהלך לרכישת השליטה בשופרסל, נכנסו בתחילת השבוע האחים יוסי ושלומי אמיר לקומת ההנהלה של הרשת הגדולה בישראל. צמד האחים מחזיקים כעת ב־25% מהמניות בחלקים שווים, תמורתן שילמו 1.5 מיליארד שקל.
עוד בטרם הכריזו על תוכניותיהם להשבחת הרשת, כבר נהנים האחים אמיר מזינוק של 30% במניה מאז שנודע על השקעתם הצפויה. שווי השוק של שופרסל עומד על כ־6.8 מיליארד שקל, גבוה ב־13% מהשווי לפיו קנו האחים את המניות מידי גופים מוסדיים המחזיקים ברשת.
מה שכבר ידוע הוא שהשניים צפויים לתפוס את תפקידי הניהול הבכירים ברשת, ולהחליף את היו"ר איציק אברכהן, שיעזוב בשבועות הקרובים לאחר החתימה על הדוחות הכספיים לסיכום 2023; ואת המנכ"ל אורי וטרמן, שיישאר עד חודש מאי.
עד כמה יהיה מורכב לאחים אמיר לנהל את שופרסל? מדובר ברשת גדולה פי 10 במונחי מספר הסניפים שלה ביחס לרשת פרשמרקט, שאותה הקימו ומכרו לפז לפני שלוש שנים. "לא פשוט לנהל רשת כמו שופרסל", אומר הבכיר בענף. "יש אילוצים שונים מול הרגולציה בשל גודלה, יש שם ועדים חזקים מאוד. אם האחים הולכים לשלם 'מצנח זהב' של מעל 10 מיליון שקל לאברכהן ולוטרמן על עזיבתם, הוועד עשוי לדרוש מענק משמעותי גם לעובדים".
בהתייחסות למהלך ההשתלטות של האחים אמיר על שופרסל, מציינת שירה אחיעז, אנליסטית קמעונאות בבית השקעות אי.בי.אי, כי להערכתה "תרומתם הצפויה לניהול ושיקום החברה היא משמעותית בעיקר בתחום הסחר וקידום מהלכי התייעלות, ומהווה את האופציה הטובה ביותר לבעלי המניות של שופרסל, מבין ההצעות שעמדו על הפרק".
אחיעז מאמינה כי כוחם של האחים אמיר יגיע בעיקר "בתחום הליבה של שופרסל: קמעונאות המזון, במיוחד בכל הנוגע לחיזוק מערך הסחר של הרשת הגדולה בישראל וניצול היתרון של החברה כספקית הרביעית בגודלה בשוק, עם מותג פרטי חזק ומשמעותי. ככל שהאחים אמיר יקיפו עצמם בכוורת ניהולית חזקה אשר תסייע בהתמודדות עם האתגרים העומדים על הפרק, השבחת הרשת תצלח".
להערכתה, "בשנת 2024, שופרסל תציג צמיחה חד־ספרתית בהכנסות לצד עלייה מתונה בהיבט הרווחיות. המהלך של האחים יתמוך בשיפור ברווחיות הרשת, אך לא נצפה להגעה למרווחים הגבוהים שהציגה פרשמרקט".
יחד עם זאת, אחיעז מוסיפה כי התקופה הנוכחית במשק גדושה באתגרים רבים. "רמת התחרות חזקה יותר, יש הרעה במצבו הכלכלי של הצרכן והמשך עלייה בתשומות. בנוסף, יש צורך בחיזוק מנועי הצמיחה של החברה (דוגמת השוק המוסדי, פעילות הפארם והסטוק), להמשיך לפעול להשבחת תחום הנדל"ן, לשנות את תפיסת המחיר של החברה, להכניס שותף/משקיע לפעילות הפיננסיים - וכל זאת לצד חוסר ודאות משמעותי בנוגע להתפתחות המלחמה".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.