תחזית האימים של מנכ"ל הבורסה: "ישראל עשויה להפוך ממדינה עשירה לענייה תוך עשור"

בבורסה הישראלית שולחים מסר ברור לקברניטי המדינה ודורשים מהם לפעול לחיזוק ההשקעות בישראל. "מדינת ישראל, בלי להתכוון, מעודדת לקחת את הכסף שלנו ולהוציא אותו לחו"ל", אמר הבוקר (ב') מנכ"ל הבורסה, איתי בן זאב, בוועידת ההנפקות השנתית של איגוד החברות הציבוריות. "האם זה יעשה טוב לאנשים פה? חד־משמעית לא. למה לא לחבק את היזמים והמשקיעים שחיים פה ותומכים בכלכלה הישראלית? כמו שחברה בונה תוכנית עסקית חמש שנים קדימה, למה לא לעשות זאת גם כאן?".

● פעם שלישית: בנק ישראל מאריך ומרחיב את מתווה הסיוע המקיף
● ניתוח גלובס | בשיא של 9 חודשים למרות המלחמה: תעלומת השקל המזנק
● ניתוח גלובס| מדדי המניות היכו בחודשיים תחזיות של שנה; מומחים: זו רק ההתחלה

"לפני כמה שנים, אמרו ששוק ההון זה מקום לעשירים. אין אזרח בישראל שהפנסיה שלא לא כאן. אם נקום בעוד עשר שנים והכסף לא יהיה פה, נהפוך ממדינה עשירה למדינה ענייה. זה מדרון חלקלק", הסביר בן זאב, והוסיף כי הוא מקווה ששנת 2024 תהיה שנה של רפורמות: "אין בושה לעשות דברים ולהגיד לא הצלחנו, אך מאוד חשוב לנסות".

במהלך דבריו, העביר בן זאב מסר ברור גם לחברות הציבוריות עצמן. "אנחנו בבורסה, מסתכלים על מבנה של שוק ההון הישראלי וכולנו יודעים שיש לנו כמות שחקנים לא רבה כמו שהיינו רוצים - אלא גופים מוסדיים שמנהלים הרבה כסף, אבל לא מייצרים מספיק נזילות וסחירות. מצד שני, יש את החברות הציבוריות. הרבה מאותן חברות לא מדווחות באנגלית או לא משקיעות בקשרי משקיעים. הן לא מביאות יותר ידיים (שישקיעו בהן) שיביאו יותר סחירות. אז מעבר למה שאפשר לעשות (התכוון לבורסה עצמה, ר"ו), גם החברות הציבוריות צריכות לתת יותר דגש כיצד הן מייצרות יותר נזילות וסחירות, כי אנחנו ממש לא מרוצים מהמצב הקיים. זה נכון שאנחנו במקום יותר טוב מאשר בעבר, אבל אנחנו עדיין רחוקים מאיפה שאנחנו רוצים להיות", אמר מנכ"ל הבורסה.

בן זאב ציין כי הבורסה הובילה רפורמה שתגדיל נזילות, מאחר שככל שיש יותר נזילות וסחירות, עלות גיוס ההון יותר זולה. "המשקיעים הזרים מסתכלים על הסחירות והנזילות וזה פקטור בהחלטה שלהם אם להשקיע בישראל. כולם צריכים להבין שהצלחה של הבורסה, של החברות ושל המשק זו עוגה שגדלה וכולם נהנים ממנה", אמר מנכ"ל הבורסה. הוא ציין כי התקופה הזו מהווה הזדמנות, הן מבחינת המשבר הביטחוני והן מבחינת האיושים החדשים של הרגולטורים, כמו יו"ר רשות ני"ע החדש, ספי זינגר.

75% ממנכ"לי ויו"רי החברות: ההכנסות נשארו דומות או צמחו

מנכ"ל איגוד החברות הציבוריות, אילן פלטו, התייחס בדבריו לסיכון בהגדלת תקציב הביטחון מעבר לדרוש בעקבות המלחמה. "אם המסגרת תיפרץ, יהיו לכך השלכות קשות, גם בתחום הרווחה. אנחנו עשויים לחזור לעשור האבוד, אותו עשור אחרי מלחמת יום הכיפורים שהתקציב נפרץ וקצב הצמיחה במשק היה נמוך בחצי ואף יותר מזה. זו סוגיה שצריך לשים עליה את הדגש", הזהיר פלטו.

 מנכ''ל איגוד החברות הציבוריות אילן פלטו / צילום: עופר עמרם

הוא הזהיר גם את הגופים המוסדיים כי עליהם להסתמך יותר על עצמם ופחות על חוות דעת חיצוניות. "דיברנו במשך שנים על אנטרופי (חברת ייעוץ שחלק ניכר מהגופים המוסדיים נהגו להצביע לפי הדוחות שניפקה להם, ר"ו). היא ירדה והיה לנו קצת שקט, והגופים המוסדיים החלו לעבוד לבד ופחות להסתמך על הייעוץ. לאחרונה, ראינו את הנושא של הרשימות השחורות של דירקטורים שמבצעים עבודתם כראוי ועובדים לטובת החברה. זה לא תמיד מתאים לטבלאות השכר וכתוצאה מזה רוצים להתנקם בהם ולא לאשר את המינויים שלהם מחדש. זו נקודה שאנחנו פועלים בה גם מול חברת עמדה, גם מול רשות ני"ע וגם מול משרד המשפטים".

פלטו הציג סקר שערכו באיגוד החברות הציבוריות אל מול יו"רים ומנכ"לים של החברות. באשר לשאלה על שינויים בהכנסות וברווחיות ב-2024 לעומת שנים קודמות, 42% ציינו כי ההכנסות נותרו דומות, 33% השיבו שהן עלו ורק 25% ציינו כי הייתה ירידה בהכנסות. "זה מלמד על החוזק. גם אם יש ירידה בהייטק שאולי תימשך גם בשנים הבאות, התעשיות הביטחוניות, שעוברות תקופה יחסית יותר טובה, מפצות על כך", אמר פלטו.

שאלה נוספת עסקה במצבת כוח האדם. 60% השיבו כי היא תישאר כמו היום ורק 20% צופים צמצום במספר העובדים. לגבי מס חברות, 52% חושבים שלא יהיה שינוי במהלך השנה הקרובה ואילו 43% חושבים שתהיה עליה במס.

לגבי שערי הדולר והאירו, הרוב (44%) מאמינים שהם יהיו גבוהים ממה שיש עכשיו. "הסקר הזה הוא פלואידי ואם היו שואלים היום, שיעור המשיבים ששערי המט"ח יהיו גבוהים יותר היה גם הוא גבוה יותר", ציין פלטו.

המנכ"לים ויושבי הראש של החברות הציבוריות נשאלו גם על ריבית בנק ישראל ו-56% השיבו כי לדעתם עד סוף השנה היא תרד בשיעור של בין 0.25% ל-0.5%. כרבע מהמשיבים חושבים שהיא תרד אף ביותר מחצי אחוז ו-16% חושבים שהיא תישאר זהה לשיעורה כיום, שעומד על 4.5%. שני אחוזים חושבים שבנק ישראל יעלה את הריבית במהלך השנה הנוכחית.

לבסוף, הם נשאלו מתי לדעתם יתקיימו בחירות לכנסת. 31% חושבים שהבחירות יתקיימו כבר השנה ואילו 49% אחוזים חושבים שהן יתקיימו ב-2025. 30% מאמינים שהן יתקיימו בשנת 2026 או אף לאחר מכן.