בממשלה הבטיחו להביא 45 אלף עובדי בניין זרים. בפועל הגיעו 357

חמישה חודשים אל תוך המלחמה ואל תוך המחסור החמור בעובדים בענף הבנייה - והנתונים אינם מעודדים: בדיון מעקב שנערך היום (ב') בוועדה המיוחדת לעובדים זרים בראשות ח"כ אלי רביבו, הוצגו הנתונים העדכניים ביותר באשר למאמצי הבאת עובדים זרים לענף, ומתברר כי רק מאות בודדות הגיעו עד כה, ואפס עובדים בערוץ המרכזי להבאת עובדים: הערוץ הבילטרלי, במסגרת הסכמים בין ישראל למדינות אחרות. 

● ניתוח | 20 טיסות בשבוע ומגורים: המכשולים בהבאת עובדים זרים
● מחסור ברופאים ועומס מסמכים: למה העובדים הזרים טרם הגיעו לישראל
● הקבלן שמזהיר: "המחסור בפועלים יביא לזינוק בתשומות הבנייה"

כפי שאושר בתוכנית העדכנית של משרד האוצר לענף הנדל"ן, אמורים להגיע לישראל 45 אלף עובדים זרים חדשים במסגרת ההסכמים הבילטרליים, בעיקר בין ישראל להודו - אך גם בין ישראל לסרי לנקה ולאוזבקיסטן. לצד זאת, בעקבות בקשת משרד הבינוי והשיכון סוכם כי ניתן יהיה להביא עד 20 אלף עובדים נוספים במסלול הפרטי, כלומר שלא במסגרת ההסכמים הבילטרליים. והתוצאה בפועל? 357 עובדים בלבד נכנסו לישראל עד כה, בשני המסלולים.

790 עובדים קיבלו אישורי עלייה למטוס

תהליך הבאת העובדים הזרים לישראל הוא תהליך ארוך ומורכב, אשר דורש התגברות על מכשולים בירוקרטיים רבים - ודאי במציאות שבה אנו נמצאים כעת, שבה ההסכמים בין ישראל למדינות הזרות הם הסכמים חדשים שנדרש לגבש וליישם מאפס. כפי שפורסם בעבר בגלובס, משנת 2013 ועד לשנת 2022 נכנסו לישראל בסך־הכול 15 אלף עובדים זרים - כ־1,600 בלבד בשנה בממוצע.

בדיון שנערך היום בוועדת הכנסת התברר כי המאמצים הרבים שנעשים בארבעת החודשים האחרונים לפחות, מאז החליטה הממשלה על מהלך להבאת עובדים זרים חדשים בהיקפים גדולים, מתקדמים בקצב איטי. עד כה מרב המאמצים לגיוס עובדים נעשו בהודו, שם הגיעו להתמיין 6,500 עובדים (כל עובד המבקש לעבוד בישראל נדרש לתהליך מיון של כמה ימים במדינת מגוריו, כדי להבטיח שהוא מתאים לעבודה בבניין בישראל - י"נ), וכ־4,550 עברו את המיונים בהצלחה.

על־פי אנשי רשות האוכלוסין וההגירה שנכחו בדיון, התקבלו 1,584 בקשות לכניסה לישראל בשם עובדים זרים ובאמצעות תאגידי כוח־האדם האמונים על הבאתם, ומתוכן כ־1,150 אושרו עקרונית. מתוך אלה, 790 עובדים כבר קיבלו אישור עלייה למטוס, וכאמור - רק 357 עובדים הגיעו לישראל עד כה. נזכיר כי לפני כשבועיים הגיע ההטיסה הראשונה ובה עובדים זרים חדשים - כ־50, והתקווה הייתה כי מאותו רגע זרם העובדים לארץ יגבר, אלא שהדבר לא קרה עד כה.

עוד ציינו נציגי הרשות כי 284 גורמים הגישו בקשה להכרה כתאגידים להבאת עובדים זרים (בישראל רק תאגידים אלה מוסמכים להביא עובדים זרים - י"נ). לפני המלחמה פעלו בישראל כ־50 תאגידים כאלה, והוספת עוד מהם למשק יכולה להאיץ את קצב הבאת העובדים, ועד כה 100 כבר קיבלו אישור עקרוני, אך רק 19 קיבלו את האישור הסופי ופעילים כבר כיום. ההערכות הן שהטיפול ביתר הבקשות יארך עוד כחודשיים.

המחסור בעינו - וקצב הבנייה נפגע

משבר המחסור בידיים עובדות בענף הבנייה החל עם פרוץ המלחמה, אז החליטה הממשלה לאסור באופן מוחלט את כניסתם של פועלים פלסטינים לישראל. ענף הבנייה נסמך בצורה משמעותית על עובדים אלה, שהיוו עד 6 באוקטובר יותר מ־100 אלף עובדים על־פי המספרים הרשמיים, הן מיהודה ושומרון והן מעזה. יש הטוענים כי בתוספת השוהים הבלתי חוקיים בארץ, מדובר במחסור חמור עוד יותר.

המחסור הזה "מתגלגל" לכדי מצב שבו אתרי בנייה רבים סגורים. אומנם כיום אין גורם אשר יכול לספק נתונים רשמיים ומדויקים בעניין, אך בנק ישראל כבר ציין בעבר כי להערכתו כ־50% מאתרי הבנייה סגורים נכון לסוף 2023. המשמעות ברורה: קצב הבנייה מואט כבר כעת, קצב התחלות הבנייה וגמר הבנייה עלול לרדת דרמטית, וההשלכות על הענף ועל הכלכלה במצב כזה יהיו רבות.

יש סיבות למכביר למצב הנוכחי ולהיעדר היכולת להביא לכאן כמויות גדולות של עובדים זרים. הן מתחילות בבירוקרטיה במדינות המקור, ממשיכות אל תפקודן של חברות כוח־האדם במדינות המקור וכאן בישראל, ומגיעות אף אל חוסר החלטתה של הממשלה אם לאסור סופית את כניסתם של פועלים פלסטינים או לא: מאחר שישנה אי־ודאות בנושא באשר לעתיד, גורמים רבים בענף לא ממהרים לדחוף להבאת העובדים הזרים לארץ בפועל, מתוך חשש שהפועלים הפלסטינים יחזרו לישראל - ואלה זולים הרבה יותר להעסקה מעובדים זרים.

ח"כ אלי רביבו, יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים, זעם על המצב הנוכחי ואמר: "לאורך התקופה האחרונה הצטברו אצלי שאלות רבות בנושא. אני חושש שהפגיעה בכלכלה הישראלית בעקבות המצב הזה תהיה הרסנית. לא יכול להיות שהמציאות היא כזו חמישה חודשים אחרי שפרצה המלחמה. אם הייתי פקיד, ואלה היו התוצאות שהייתי מביא, הייתי מתפטר מיד".