הסכום שיקוצץ לרשויות הערביות הוא "כסף קואליציוני" מימי הממשלה הקודמת?

נכון - ההצהרה נכונה ומדויקת
נכון ברובו - ההצהרה נכונה ברובה, אך יש בה מרכיב שאינו נכון או אינו מדויק
חצי נכון - חלק מההצהרה נכון וחלקה שגוי, או שהיא אינה כוללת פרטים מהותיים שעשויים לשנות את משמעותה
לא נכון ברובו - חלק קטן מההצהרה נכון ורובה שגוי, או שהיא מחסירה פרטים יסודיים באופן היוצר הטעיה מהותית לגבי משמעותה
לא נכון - ההצהרה כלל אינה נכונה
מטעה - ההצהרה יוצרת מצג שווא או רושם שגוי, אף שהיא מתבססת על עובדות נכונות
כן, אבל - עובדה נכונה בפני עצמה, אך עובדות שלא צוינו עשויות להעמידה באור אחר. מומלץ לבחון את הדברים בפרספקטיבה רחבה יותר
לא מבוסס - לא קיימים נתונים עליהם ניתן לבצע קביעה פוזיטיבית לגבי נכונות הטענה, ואלה גם לא נאספים
ללא ציון - המצב העובדתי מורכב מכדי לתת לאמירה ציון מובהק. הסיבות האפשריות לכך יכולות להיות: התבטאות שאינה מובהקת מספיק וניתן לפרש אותה במספר צורות, מחלוקת בין מומחים, מתודולוגיות שונות שלא ניתן להכריע ביניהן ועוד

שם: בצלאל סמוטריץ'
מפלגה: הציונות הדתית
מקום פרסום: ועדת הכספים של הכנסת
ציטוט: "[200 מיליון שקל לרשויות הערביות] הם קואליציוניים… הם לא היו קודם"
תאריך: 12.2.24
ציון: לא נכון

כחלק מההליך של העברת הצעת החוק לתקציב המעודכן לשנת 2024, שר האוצר בצלאל סמוטריץ' הגיע לאחד הדיונים בוועדת הכספים של הכנסת. עמותת סיכוי-אופוק שפועלת לקדם שוויון ושותפות בין האזרחים הערבים והיהודים במדינה, הפנתה אותנו לכך שבמהלך הדיון, סמוטריץ' התייחס לכספים בסך 200 מיליון שקלים שמועברים לרשויות המקומיות הערביות - וטען שמדובר בכספים קואליציוניים: "[בהחלטת ממשלה] 550 יש מרכיבים שהם מעודדי צמיחה, [ולעומת זאת] יש מרכיבים קואליציוניים… הנה למשל אותם 200 מיליון שקל קואליציוניים שאני הודעתי שאני מבטל אותם לפני המלחמה". לדברי סמוטריץ', אלה כספים שניתנו לראשונה על ידי ממשלת בנט-לפיד: "באה הממשלה הקודמת ואמרה: 'אני רוצה כסף קואליציוני עודף לרשויות הערביות'". כשח"כ אחמד טיבי העיר שאלה כספים שניתנו כבר ב-2016, סמוטריץ' השיב: "זה לא היה. ה-200 מיליון האלה לא היו קודם". בדקנו האם הכספים הללו שמיועדים לרשויות המקומיות הערביות הם כספים קואליציוניים והאם הם ניתנו לראשונה על ידי הממשלה הקודמת.

על מה מדובר בכלל? כפי שהסברנו בעבר, הממשלה נותנת (באמצעות משרד הפנים) לרוב הרשויות המקומיות מענק כללי, המכונה "מענק האיזון". מענק האיזון הוא ההפרש שבין ההוצאה הנדרשת לרשות המקומית כדי לספק לתושביה רמת שירותים מינימלית ובין ההכנסה הפוטנציאלית שלה. המענק ניתן לרשויות לפי מבחנים מסוימים, והוא נועד לאפשר להן לספק לתושביהן שירותים מוניציפליים ברמה מינימלית נאותה. אולם, במשך השנים עלו טענות שהנוסחה מתקצבת בחסר רשויות ערביות. כך, למשל, נטען שמרכיבים כמו ההכנסות העצמיות והכנסות ממשרדים ממשלתיים, ההכנסה המינימלית לנפש, הכנסה נורמטיבית מארנונה - מקטינים את המענק שמקבלות הרשויות הערביות. לכן, במשך השנים אושרו תוספות למענקי האיזון (אותן סמוטריץ' הודיע שהוא עוצר באוגוסט האחרון, אך בנובמבר דווח ששר הפנים, לאחר עיכוב של מספר חודשים ותוך היוועצות במגוון גורמים רלוונטיים, החליט להעביר בכל זאת את הכספים).

באוקטובר 2021, בתקופת ממשלת בנט-לפיד, התקבלה החלטת ממשלה 550, בעניין "התוכנית הכלכלית לצמצום פערים בחברה הערבית עד לשנת 2026". במסגרת ההחלטה, נקבע שיוקצו 200 מיליון שקלים בכל אחת מהשנים 2022־2026 לטובת תגבור התקציב השוטף של הרשויות הערביות שנכללות בתוכנית (סעיף 23 ג' להחלטה). עמותת אינג'אז שנוסדה על ידי הוועדת הארצי של הרשויות המקומיות הערביות בישראל, ציינה בפנינו שכיום כספים אלה ניתנים במסגרת תקנה תקציבית מספר 18110308 שעוסקת ב"מענקים שוטפים לרשויות בגין החלטות ממשלה פרטניות".

לגבי שנת 2021, נקבע שם שיוקצו 120 מיליון שקלים בשנה זו - ועוד 20 מיליון שקלים נוספים שיוקצו בכפוף לקבלת החלטת ממשלה 551 שעניינה "יישום הסכמים קואליציוניים". אז האם העובדה שבשנת 2021, המקור של 20 מיליון שקלים שהיו בתוכנית הגיע מ"כספים קואליציוניים" - הופכת את כל 200 מיליון השקלים הללו שהוקצו במהלך השנים במסגרת זו ל"כספים קואליציוניים"?

כדי לענות על כך, צריך לחזור שוב להגדרה של כספים קואליציוניים. גם בכך עסקנו בעבר, והסברנו כי כספים המוקצים במסגרת הסכם בעל משמעות תקציבית שנערך בין שר האוצר או ראש הממשלה (או מי מטעמם) לבין גורם פוליטי (שר, ח"כ או סיעה מסיעות הכנסת) מתוך תקציב המדינה לטובת מטרות שהוגדרו בהסכם קואליציוני. המסמך העיקרי שמסדיר את אופן הקצאת הכספים הקואליציוניים הוא הנחיית יועמ"ש 1.1801. לפי ההנחיה, על הכספים הקואליציוניים להיות משולבים בחוק התקציב רק בהתאם לתקופה שננקבה בהסכם - בלי שיוקנה לו מעמד בבסיס התקציב מעבר לתקופה זו. עוד הובהר שיש לעגן בהחלטת ממשלה כל הסכם פוליטי תקציבי שנערך לפני הנחת הצעת חוק התקציב בכנסת. במקרה שנערך הסכם פוליטי תקציבי אחרי שהצעת חוק התקציב עברה בקריאה ראשונה, אפשר יהיה לשלב אותו רק לאחר קבלת חוות דעת משפטית ומקצועית (אם הבדיקות האלה לא יושלמו בזמן, התקציבים ישולבו רק בתוכנית רזרבה ייעודית עד להשלמת הבדיקות). בנוסף, ההנחיה מדגישה כי היא "אינה עוסקת בעבודת המטה המקצועית לקראת גיבוש תקציב המדינה בממשלה עצמה או על עבודת המטה המקצועית במהלך שנת התקציב".

ובניגוד לדברי סמוטריץ', נראה שהקריטריונים הללו לא חלים על הכספים עליהם דיבר. כפי שהסבירה לנו בעבר כפי שהסבירה לנו עו"ד עדנה הראל פישר, ראשת התוכנית לאתיקה שלטונית ומאבק בשחיתות במכון הישראלי לדמוקרטיה, סמוטריץ' לא מדייק לגבי מהות הכספים שהוא החליט לעצור ודרכי עבודת הממשלה. "אכן במקור היו סיכומים קואליציוניים בנוגע לתקציבים לחברה הערבית, כפי שהיו סיכומים בעניינים אחרים וכמקובל בהקמת ממשלות, לרבות לשם קידום קוי יסוד ומדיניות", אמרה. "אבל, בין היתר בהתאם ללקחים מאז פרשת קישנבאום, היישום וההקצאה של תקציבים כאלה לא נעשים על סמך ההסכם הפוליטי. אלא, נעשתה עבודה מקצועית של גורמי הממשלה והתקבלה החלטת ממשלה 550, כהחלטה ביצועית סדורה של הממשלה. התקציבים המוקצים בהחלטה זו אינם עוד בגדר תקציב פוליטי או כסף קואליציוני, אלא דינם ככל החלטת ממשלה אחרת".

ובאופן כללי יותר, עו"ד הראל פישר הוסיפה ש"לפי עמדת סמוטריץ' עשוי להשתמע כי החלטות של ממשלות קודמות אינן בתוקף עד שהממשלה המכהנת מאשררת אותן. זה מנוגד לכל מינהל תקין, יציבות משטרתי ורציפות שלטונית מינמאלית, ומשמעו למעשה אנרכיה. יש מאות רבות של החלטות הממשלות לדורותיהן שמשרדי הממשלה פועלים לפיהן ורשויות מסתמכות עליהן, ואף הציבור מבסס ציפיה ופעולה על פיהן. אם הממשלה הנוכחית מבקשת לשנות החלטה של ממשלה קודמת ובכלל זה אם שר האוצר רוצה לבטל את החלטה 550 או רכיב בה, עליו להביא הצעה לממשלה, שתידון באופן סדור, כנדרש וניתן יהיה להתייחס אליה מקצועית וציבורית".

ולפני סיום, האם, כטענת סמוטריץ', אלה כספים שניתנו לראשונה על ידי ממשלת בנט-לפיד? גם כאן הדברים לא מדויקים. כפי שציינה בפנינו עמותת סיכוי-אופוק, כבר בסוף שנת 2015, קיבלה ממשלת ישראל ה-34 בראשות בנימין נתניהו, את החלטה 922 בדבר "פעילות הממשלה לפיתוח כלכלי באוכלוסיית המיעוטים בשנים 2020-2016". בדומה לכספים שניתנו בשנים האחרונות, כבר אז הוחלט (בסעיף 15(2) ד') "להקצות באופן חד פעמי סך של 200 מיליון ש"ח בשנת 2016 לטובת תגבור התקציב השוטף" של הרשויות הערביות שנכללות בתוכנית (הניסוח בדבר "תגבור התקצוב השוטף" מופיע כלשונו גם בסעיף הרלוונטי בהחלטה 550 בה עסקנו). כלומר, טיבי צדק כשטען בפני סמוטריץ' שהתקציב ניתן כבר ב-2016.

מטעמו של שר האוצר בצלאל סמוטריץ' לא נמסרה תגובה.

לסיכום, בניגוד לדברי סמוטריץ', 200 מיליון השקלים שניתנים כתוספת למענקי האיזון לרשויות הערביות הם אינם חוסים תחת הקריטריונים הפורמליים של "כספים קואליציוניים", שכן מדובר בכספים שמוקצים באופן רב-שנתי על פי החלטת ממשלה ייעודית שהתקבלה לאחר עבודת מטה. בנוסף, הכספים לא ניתנו לראשונה על ידי ממשלת בנט-לפיד - והם הוקצו כבר ב-2016 על ידי ממשלת נתניהו. לכן דבריו של סמוטריץ' לא נכונים.