בן גביר טען שהעמותה איתה ביטל את השת"פ לקחה כסף לכיסה. מה העובדות?

נכון - ההצהרה נכונה ומדויקת
נכון ברובו - ההצהרה נכונה ברובה, אך יש בה מרכיב שאינו נכון או אינו מדויק
חצי נכון - חלק מההצהרה נכון וחלקה שגוי, או שהיא אינה כוללת פרטים מהותיים שעשויים לשנות את משמעותה
לא נכון ברובו - חלק קטן מההצהרה נכון ורובה שגוי, או שהיא מחסירה פרטים יסודיים באופן היוצר הטעיה מהותית לגבי משמעותה
לא נכון - ההצהרה כלל אינה נכונה
מטעה - ההצהרה יוצרת מצג שווא או רושם שגוי, אף שהיא מתבססת על עובדות נכונות
כן, אבל - עובדה נכונה בפני עצמה, אך עובדות שלא צוינו עשויות להעמידה באור אחר. מומלץ לבחון את הדברים בפרספקטיבה רחבה יותר
לא מבוסס - לא קיימים נתונים עליהם ניתן לבצע קביעה פוזיטיבית לגבי נכונות הטענה, ואלה גם לא נאספים
ללא ציון - המצב העובדתי מורכב מכדי לתת לאמירה ציון מובהק. הסיבות האפשריות לכך יכולות להיות: התבטאות שאינה מובהקת מספיק וניתן לפרש אותה במספר צורות, מחלוקת בין מומחים, מתודולוגיות שונות שלא ניתן להכריע ביניהן ועוד

שם: איתמר בן גביר
מפלגה: עוצמה יהודית
פלטפורמה: רדיו 103FM
ציטוט: "(פורום מיכל סלה) רוצות את הכסף לא לחלוקה לנשים, אלא לכיס של העמותה"
תאריך: 20.2.24
ציון: מטעה

לפני כשבועיים, נחשף באתר התחקירים "שומרים" ובכלכליסט כי השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר החליט להפסיק לתקצב תוכנית משותפת עם "פורום מיכל סלה" להגנה מפני אלימות נגד נשים. במסגרת התוכנית, סיפקו המשרד והעמותה מעטפת של אמצעי אבטחה לכמאה נשים מאוימות וכלבי שמירה מיומנים לשבע נשים נוספות, כאשר המשרד מימן חצי מהיקף עלות הפרויקט בסכום העומד על מיליון ש"ח (כאשר בפועל לא כל הסכום מומש, והמשרד שילם 640 אלף ש"ח).

ההסכם בין הפורום למשרד נחתם לשנה והחל בתקופת הממשלה הקודמת עת כיהן בתפקיד השר עומר בר לב ונמשך עד אוגוסט 2023, בתקופת השר בן גביר. כפי שפורסם, בחצי שנה האחרונה מתנהל משא ומתן על המשך הפרויקט, אלא שבן גביר כאמור החליט לאחרונה שלא להמשיכו. בראיון לאראל סג"ל ויריב אופנהיימר ב-103FM טען השר כי החלטתו נובעת משיקולים כלכליים: "כשהן באו אליי לפני מספר חודשים, אמרתי - צריך להגדיל את התקציב של הפורום הזה", הסביר, "פתאום הסתבר לי, כשהן הביאו את התוכנית, שהן רוצות את הכסף לא לחלוקה לנשים, אלא לחלוקה לכיס של העמותה. מצטער לא במשמרת שלי (...) כסף ילך לנשים, להגנה עליהן אלף אחוז, כסף לא ילך לכיסים פרטיים ולא למימון עובדים של עמותה".

אז מהו בדיוק הפרויקט המשותף שהשר הפסיק את תקציבו והאם יש בסיס לטענותיו של השר כי הכסף מגיע "לכיסים פרטיים"?

פורום מיכל סלה הוקם בשנת 2020 על ידי לילי בן עמי בעקבות רצח אחותה מיכל ז"ל, במטרה למנוע אלימות נגד נשים באמצעים כלים טכנולוגיים וחדשניים. שיתוף הפעולה בין המשרד לביטחון לאומי (אז ביטחון פנים) ובין פורום מיכל סלה, יצא לדרך כאמור בקיץ 2022, כאשר בראש המשרד עמדו השר עמר בר לב והמנכ"ל תומר לוטן. בין הגופים סוכם על מימון ממשלתי בדרך של "מיזם משותף". בעוד המימון הממשלתי הישיר לארגוני המגזר השלישי בישראל מתבצע לרב באמצעות תמיכות על פי חוק או באמצעות מכרזים - תקנה 3 לתקנות חובת המכרזים התשנ"ב 1992 מאפשרת פטור מחובת מכרז עבור מיזמים ללא כוונת רוח, תוך הגבלת המימון הממשלתי למחצית מהסכום.

"המיזם המשותף הוא תת-מקרה בעולמות המכרזים, והוא רלוונטי כאשר לעמותה ישנו מודל ייחודי המספק פתרון לבעיות חברתיות שהמדינה מתקשה להתמודד עימן", מסביר עו"ד רון ברקאי, מנכ"ל "מנהיגות אזרחית", המלווה ארגונים במגזר השלישי מול משרדי ממשלה.

כאמור, ההסכם בין המשרד לביטחון לאומי לעמותה חל על שני מיזמי הגנה שפותחו על ידה: פרויקט "כלבי מיכל סלה" אשר פותח בפורום בשיתוף יוצאי עוקץ, ומספק כלבי אילוף מקצועיים לנשים המאוימות בסיכון גבוה, ו"סיירת מיכל", המציע סל שירותי אבטחה המאפשר לנשים מאוימות להמשיך לגור בביתן במקום מקלט לנשים מוכות.

אז למה בדיוק התכוון השר כשאמר שהמימון הולך לחלוקה לכיס של העמותה? פנינו לשר בן גביר ושם מסרו לנו כי "אנשי העמותה דרשו שהמשרד יספוג תשלומים בהיקפים גבוהים, הנוגעים לעמותה ולתשלום עבור הוצאות הקשורות לעמותה ולעובדיה, אולם אינם נוגעים במישרין להגנה על נשים".

מהשר לא קיבלנו פירוט של ההוצאות אליהם הוא מתכוון, אך בפורום מיכל סלה חשפו בפנינו את עלויות תוכנית העבודה כפי שהוצגו בפני המשרד. על פי התוכנית לשנה הקרובה, העלות הכוללת של שני המיזמים יחד היא 2.4 מיליון ש"ח. 1,050,230 שקלים מתוכם מיועדים לחבילות אבטחה עבור 300 נשים הכוללות מצלמה, לחצן מצוקה, אפליקציה, סיוע משפטי כנגד הגורם המאיים ושיעורי הגנה עצמית. כאשר הסכום כולל גם עובדת ייעודית האחראית על הפרויקט, בסך של 171,720 ש"ח לשנה (כולל עלויות מעסיק).

514,400 אלף ש"ח נוספים מיועדים לכלבי ההגנה, עבור שש נשים שנמצאות בדרגת סיכון הגבוהה ביותר. סכום זה כולל הליך מיון והתאמה, ביטוח, אילוף, מזון וקורס הכשרה. גם כאן הסכום כולל את החלק היחסי לעובדת בסך 40,350 ש"ח לשנה.

בן גביר דיבר בראיון באופן ספציפי על "מימון עובדים של עמותה", על כן יש לציין כי מלבד משכורת לעובדת ייעודית, בתוכנית העבודה הוקצה סכום נוסף בסך 161 אלף ש"ח לשנה עבור חצי משרה לאחראית ניהול ובקרה ב"סיירת מיכל". בסה"כ, הסכום שמיועד באופן ישיר למשכורות הקשורות במיזמים הללו עומד על 373,350 ש"ח ש"ח, שהם 15.3% מכלל עלויות המיזמים יחד.

סכומים נוספים מיועדים לפרסום הפרויקטים ולמחקר נלווה על ידי גורם חיצוני (403,919 ש"ח, שהם 16.6%), וכן לחלק היחסי של הפרויקטים בהוצאות השוטפות של העמותה, כמו הנהלת חשבונות, שירותי מרכזיה ושכירות למשרדים (כ-300,000 אלף, שהם 12.3%).

אם כן, 27.6% מעלויות המיזם המשותף מיועדים למשכורות של עובדות המיזמים ולחלק היחסי שלהם בהוצאות השוטפות של העמותה כאשר המשרד מממן מחצית מהסכום). אבל האם יש בכך היבט פסול כפי שמציג זאת בן גביר?

מבחינה פורמלית, המקורות הנורמטיביים המתייחסים ל"מיזם משותף", הם סעיף 3 לתקנות חובת המכרזים התשנ"ב 1992, והוראות התכ"מ (תקנות כספים ומשק) מספר 7.8.3- התקשרות לביצוע מיזם משותף. אלא שאלו אינם כוללים הגדרה לשירותים הכלולים במסגרת ההתקשרות ולאופן בו יש לחשב את עלויות המיזם.

ואכן, כפי שמסביר לנו עו"ד ברקאי "המבנה הנורמטיבי המשפטי של מיזם משותף הוא הסכם בין הצדדים, ולכן בניגוד למכרזים אין כמעט מגבלות והוראות מסוימות על אופן חישוב ההוצאות". ברקאי מבהיר כי "הכללת משכורות לעובדים בעלויות התוכנית היא פרקטיקה מקובלת במיזם משותף", וכך גם באשר לגזירת החלק היחסי של הפרויקט מהעלויות השוטפות. "כשמדובר במימון ממשלתי המהלך ההגון הוא להשתתף בהוצאות קבועות. זה נקרא תקורה, הוצאות כספיות שהכרחיות להמשך קיומו של עסק, אבל אי אפשר לקשור אותן באופן ישיר לליבת הפעילות. מן הסתם אי אפשר להפריד בין 'כסף שהולך לנשים' לעלויות נלוות, כי הדברים כרוכים זה בזה".

לדברי ברקאי, שגם כיהן בעבר כראש מטה השר לענייני מיעוטים, החלק היחסי שמיועד להוצאות אלו מתוך כלל עלויות התוכניות "סטנדרטי ואינו חורג מהכללים המקובלים בתחום המימון הממשלתי".

"בסופו של דבר, זה ויכוח קבוע בין משרד האוצר לעמותות המגזר השלישי. הם מנסים להימנע מהשתתפות בהוצאות קבועות, ואנחנו תמיד מסבירים שזה חלק בלתי נפרד מהפעילות. בסוף מגיעים להסכם ולפשרה".

מלשכת השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר נמסר כי: ״אין לנו אלא להצר על הקמפיין המתוזמר שמבצעת העמותה, תוך הפצת אי דיוקים. ההתקשרות עם העמותה הוגדרה כפיילוט שהסתיים, במסגרתו בוצעו שני מיזמים להגנה על נשים.

במסגרת פרוייקט כלבי הגנה, התחייבה העמותה להקצאת 20 כלבי הגנה אולם הצליחה לספק 6 כלבים בלבד להגנה על נשים ובאופן מצער וחמור אף דלף שם של אשה טעונת הגנה ע"י אחד מספקי העמותה.

השר לבטחון לאומי החליט בתחילה להכפיל את התקצוב לעמותה, אולם לאחר שהעמותה הציגה תוכנית עבודה הוחלט שלא להאריכה, זאת בשל העובדה שאנשי העמותה דרשו שהמשרד יספוג תשלומים בהיקפים גבוהים, הנוגעים לעמותה ולתשלום עבור הוצאות הקשורות לעמותה ולעובדיה, אולם אינם נוגעים במישרין להגנה על נשים.

המשרד לבטחון לאומי רואה חשיבות עצומה בקידום מיזמים שתכליתם הגנה על נשים, משקיע עשרות מליונים בשנה בפרוייקטים להגנה על נשים וימשיך לפעול למימוש יעד זה.

בשל כך, הוחלט לפרסם קול קורא לבחינת חלופות נוספות במטרה לפעול עם עמותות או גופים בהם כלל התקציב שמקצה המשרד יופנה למיזמים שתכליתם הגנה על נשים".

לסיכום: בשיתוף פעולה מן הסוג שבו מדובר מקובל שהמשרד הממשלתי משתתף גם במימון השכר של עובדי העמותה, וגם בהוצאות תפעול או תקורה שנגזרות מהפעילות. לא מצאנו אינדיקציות לכך שהיקף ההוצאות הללו בתוכנית, או הנתח שלהן מכלל התקציב, הוא חריג.. לכן, דבריו של בן גביר מטעים.