תוכנית חדשה מוציאה עשרות קבוצות מהעוטף לשמונה ימים בקפריסין

מאז פרוץ מלחמת חרבות ברזל, ובצל אירועי ה־7 באוקטובר, קהילות שלמות ביישובי עוטף עזה נפגעו באורח קשה. כעת יוצאת לדרך התוכנית החדשה "בשביל הקהילה" מטעם החברה למתנ"סים, במטרה לבנות מחדש את הקהילות, להחזיר את חיי התושבים לאזור ולאפשר צמיחה משותפת.

● עורכת הדין שגייסה מיליון שקל והפכה את מרתף הבית לחמ"ל מזון וציוד לחיילים 
● ישראל מתגייסת | המרכז הטיפולי שמסייע לניצולי מסיבת הנובה לעבד את הטראומה 
● ישראל מתגייסת | הצעיר הפוסט־טראומטי שהקים עמותה המסייעת לחיילים שנפגעו כמוהו 

במסגרת התוכנית, בחודשים הקרובים ייצאו עשרות קבוצות מיישובי העוטף לתהליך שנתי, הכולל בין היתר נסיעה בת שמונה ימים לקפריסין, במטרה לעבד כקבוצה וכפרטים את אירועי 7 אוקטובר. בין היתר מדובר באנשי חינוך, צעירים, צוותי חירום יישוביים, כיתות כוננות, גמלאים, ובעלי תפקידים נוספים, בהתאם לצרכים האזוריים והיישוביים.

"בתור מי שהיה הפרויקטור האזרחי, אני יודע שיש עוד הרבה דברים שרחוקים מלהסתיים, ולאף אחד אין התשובות מה יקרה. זה הביא אותנו להבנה שאנחנו לא יכולים לחכות לסוף המלחמה כדי לטפל באוכלוסייה", אומר מנכ"ל החברה למתנ"סים, טל בסכס. "לכן בחרנו לקיים תוכנית שפועלת לחיזוק ואיחוי של הקהילות בעוטף באמצעות תהליך קבוצתי".

התוכנית בנויה משלושה שלבים. בשלב הראשון מתבצע איתור ובחירת קבוצת המשתתפים לפי שייכות גאוגרפית ושייכות קבוצתית. השלב השני הוא שלב המסע, שבמהלכו יוצאת הקבוצה לשמונה ימים בקפריסין, ובשלב השלישי, המטרה היא לגבש קבוצת מנהיגות בת קיימא, המכונה גם "חבורת משימה", במטרה לקדם יוזמות הקשורות לשיקום המרחב.

 טל בסכס / צילום: רמי זרנגר-יח''צ החברה למתנ''סים

שלוש קבוצות כבר יצאו

ההשקעה במהלך נאמדת בכ־25 מיליון שקל, והמימון מגיע מתורמים כמו הפדרציות היהודיות של צפון אמריקה, קרנות מנדל, שוסטרמן ויד הנדיב, וזאת בשיתוף עם עיריית שדרות, המועצה האזורית שער הנגב, המועצה האזורית שדות נגב והמועצה האזורית אשכול.

"גייסנו כבר 2.5 מיליון שקל, והוצאנו כבר שלוש קבוצות במסגרת התוכנית", מספר בסכס. "במקביל, עוד שתי קבוצות אמורות לצאת למסע במרץ ובאפריל. לדבריו, הביקוש לתוכנית עצום. "יש כל מיני גופים שמטפלים בהיבטים הנפשיים והפרסונליים, אבל אנחנו מתעסקים בנושא של בינוי הקהילה, זה עיקר הטיפול לצד חוסן אישי במסגרת הקהילה.

"משיחות שקיימנו עם אנשים שחזרו מהמסע, אני מרגיש שהם חזרו אחרת. אם במהלך התקופה הקרובה נדע להביא לטיפול כמה אלפי אנשים, ואנחנו נגיע לזה, יהיה פה הישג משמעותי".

מתגייסים לעזרה

גלובס מרכז את היוזמות המרכזיות ופרטי הקשר ונרתם לקשר בין הצדדים להצלחת המיזמים הללו במייל: i-can-help@globes.co.il

לקט ישראל ומורשת דרך

ארגון הצלת המזון הלאומי לקט ישראל, ביחד עם עמותת "מורשת דרך", יוצאים ביוזמה משותפת תחת השם "מורי דרך לחקלאות". המיזם משלב בין פעילות התנדבות בענף החקלאות כמו גם פתרון תעסוקה זמני לעובדי ענף התיירות הנכנסת, שנפגעו קשות במהלך מלחמת חרבות ברזל.

פרויקט "מורי דרך לחקלאות" נעזר בניסיון ובמקצועיות של מדריכי התיירים ומתעל אותם לטובת סיוע לקבוצות המתנדבים מישראל ומהתפוצות, המעוניינות לקחת חלק במאמץ הלאומי כדי לשמור על ענף החקלאות.

מאז פרוץ המלחמה, התיירות הנכנסת לישראל הצטמצמה כמעט לחלוטין, ומדריכי התיירות מצאו עצמם ללא תעסוקה ופרנסה. במקביל, ענף החקלאות סובל ממחסור בכוח אדם עקב עזיבה מיידית של עובדים רבים, תוך כדי שיתוק הפעילות השוטפת של הענף.

לפרטים נוספים: www.leket.org או www.moreshetderech.com

תבור גליל

חברת התובלה "תבור גליל", קיבוץ נחל עוז ומטה המאבק להשבת החטופים, יוצאים במהלך שמטרתו קריאה להשבת החטופים: כ-50 משאיות ינועו ברחבי הארץ, כשעליהן מתנוסס שלט הקורא להחזיר את החטופים הביתה. במהלך לוקחות חלק חברות תובלה נוספות.

לדברי קובי מונוביץ, מנכ"ל תבור גליל, "אסור שנשכח את החטופים, שנמצאים בשבי ארגון הטרור הרצחני חמאס, ונפעל כולנו, כל אחד בדרכו ויכולתו, למען החזרתם הביתה".

חלק מחברי קיבוץ נחל עוז, שיזם את הפרויקט, עדיין חטופים בעזה, ביניהם עמרי מירן (46), צחי עידן (49), בתו יעל (11), בנו שחר (9) ובתו מעיין ז"ל (18) שנרצחה.

 משאית של תבור הגליל עם קריאה להשבת החטופים / צילום: איסמעיל הייב, תבור הגליל

טמבור

חברת טמבור הודיעה על תרומה של חומרים וצבע בהיקף של כ-2 מיליון שקל לטובת שיקום מרחבים ציבוריים לילדים ביישובי העוטף, ובמסגרת זו יצא המנכ"ל מיכה שרייר לביקור וסיור בעוטף. שרייר נפגש עם הפרויקטורים של היישובים השונים, על מנת לאמוד מקרוב את הצרכים והיקפי העבודה שיידרשו בפרויקטים שנכללים במהלך.

במסגרת הביקור נערך, בין היתר, מיפוי של המבנים אשר ייכללו בפרויקט, בהם גני ילדים, בתי ספר, מתנ"סים, גינות ציבוריות וכל מרחב ציבורי אחר המשמש את ילדי העוטף. בין הפרויקטורים שעמם נפגש שרייר נמנה טל שאול מקיבוץ כיסופים, ובן שימול, הרבש"צ של כרם שלום.

"מתחילת המלחמה היה ברור לנו שהתפקיד המשמעותי והטבעי שלנו יהיה בשיקום יישובי העוטף, ובפרט בשיקום וחידוש המרחבים הציבוריים המשמשים את דור העתיד - הילדים ובני הנוער", אומר שרייר.

"אנו עושים זאת מתוך תחושה עמוקה של הזדהות ושליחות, ובתקווה כי החזרה לסביבות מעוצבות ונעימות יותר ישמחו את הילדים, ויקלו ולו במעט על שיקומם וחזרתם לשגרה המיוחלת".

במקביל לפעילות הישירה מול מועצות העוטף והפרויקטורים שמונו לשיקום הישובים, טמבור קוראת לחברי קהילת העיצוב והאדריכלות שלה, connect, להצטרף ולתרום ממקצועיותם בתהליך השיקום והחידוש.