"אחת המערכות הטובות בעולם": המנהלת שמאחורי הטיל המתקדם של ישראל

הרבעון האחרון של 2023 ואירועי 7 באוקטובר הוסיפו להיסטוריה הישראלית והיהודית לא מעט טראומות וטרגדיות. אך בתוך כל הכאוס והפחד היו גם לא מעט אירועים שהסבו לנו גאווה. אחד מהם הוא היירוט המבצעי הראשון של מערכת חץ 3, ב־9 בנובמבר, נגד טיל בליסטי ששיגרו המורדים החות'ים מתימן. למעשה, זה היה גם היירוט המבצעי הראשון בעולם שמתבצע מחוץ לאטמוספירה.

● המנהלות והיזמות: הכירו את 50 הנשים המשפיעות על המשק
● "אומץ קשור לאופי, לא למגדר": הלוחמות שמחסלות מחבלים ותקרות זכוכית 
● ראיון | הפרקליטה הצבאית הראשית: "הייעוץ המשפטי מאפשר להשיג את מטרות הלחימה" 
● "אני אישה אחת בין 400 לוחמים": אלה הרופאות שמצילות חיים בשדה הקרב 

"את הבשורה על היירוט המוצלח קיבלתי בעבודה, בעוד יום שגרתי", מספרת ענבל קרייס, מנהלת החדשנות בחטיבת מערכות טילים וחלל בתעשייה האווירית. קרייס כיהנה כראש תוכנית חץ 3 בשנים 2014-2007, בתקופה שבה המערכת הייתה בשלבי פיתוח מוקדמים. באוגוסט האחרון אותה מערכת כבר נמכרה לגרמניה תמורת 14 מיליארד שקל - העסקה הביטחונית הגדולה ביותר של מדינת ישראל אי פעם. 

 מערכת חץ 3 / צילום: דוברות משרד הביטחון

מה עבר לך בראש ברגע היירוט?
"זה החזיר אותי לרגעים של ההתנעה. האמנו בקונספט של חץ 3 לכל אורך הדרך, אבל כשהגיע היירוט הראשון, אז ההשקעה, השנים, האנשים, המאמץ - הכול התנקז לרגע אחד. הייתה התרגשות אדירה בכל הגוף. אמנם אני הייתי המנהלת, אבל זו עבודה של המון אנשים, המון תעוזה והמון מובילות טכנולוגית. היה לנו חזון לפני שנים, קונספט, רעיון ייחודי. הכנו אותו לכל התרחישים והאתגרים, ובסוף, כשהיה צריך - הוא סיפק את התוצאה וסיפק הגנה לתושבי המדינה. מה צריך יותר מזה?".

קרייס אולי סבורה שלא צריך יותר מזה, אבל בפועל פניה כבר נשואות להתמודדות עם איומים עתידיים, כאלה שיהיו רלוונטיים בעוד עשור ואולי אפילו יותר.

בראיון ראשון מאז יירוט חץ 3 היא מספרת על מערכות ההגנה הישראליות, חולקת שבחים לחדשנות המקומית ומסבירה כי האתגר המרכזי הוא דווקא להמשיך להותיר את ישראל מובילה טכנולוגית בקנה מידה בינלאומי.

"אנחנו אומת החדשנות, זה הנכס החזק ביותר שלנו"

את הקריירה הארוכה שלה החלה קרייס (57) כעתודאית. היא למדה הנדסה כימית בטכניון, ולאחר מכן שירתה במפא"ת (המנהל למחקר ולפיתוח אמצעי לחימה ותשתית טכנולוגית) במשרד הביטחון. אל התעשייה האווירית היא הגיעה בשנת 2000, שם כיהנה כמהנדסת ראשית של חץ 2 וראש מיזם פיתוח חץ 3. בין לבין היא יצאה להשתלמות במחלקת אווירונאוטיקה ואסטרונאוטיקה ב־MIT. מערכת חץ 3 קיבלה את פרס ביטחון ישראל, עוד לפני שהמערכת ביצעה יירוט מוצלח. 

"חץ 2 וחץ 3 משיגים הגנה מלאה מטילים בליסטיים ארוכי טווח שמשוגרים אלינו מכיוון החות'ים", היא מסבירה. "כשפיתחנו אותם, רצינו הגנה הרמטית, והתוצאות מדברות בעד עצמן. חץ 3 היא אחת מהמערכות מהטובות בעולם, ועובדה שממשלת גרמניה רכשה אותה בעסקה הגדולה ביותר. בחרבות ברזל הצגנו את היכולת האסטרטגית שלנו ואף אחד לא רוצה לדבר על מה היה קורה אם לא הייתה לנו את המערכת".

למעשה, ההגנה האווירית הרב־שכבתית של ישראל כוללת בשכבות הנמוכות יותר את כיפת ברזל וקלע דוד מתוצרת רפאל לאיומים רקטיים לטווחים קצרים ובינוניים, ואת חץ 2 וחץ 3 מתוצרת התעשייה האווירית בשכבות הגבוהות יותר - עבור טילים בליסטיים. זאת כשחץ 3 מיירט מחוץ לאטמוספירה.

בין המילים של קרייס על מערכות ההגנה של ישראל אפשר גם לזהות את הגאווה הלאומית. "אנחנו מסתכלים לעתיד ותמיד נהיה לפני כולם. יש לנו הרבה נכסים במדינה אבל העובדה שאנחנו אומת החדשנות היא הנכס החזק ביותר. אנחנו ממשיכים קדימה - לדור העתיד, לילדים ולנכדים שלנו - ואנחנו מובילים בכל תחום: טילים, מערכות הגנה, לוויינים ויכולות חלל".

כדי לקדם את החדשנות שקרייס מדברת עליה, בתעשייה אווירית עובדים בכמה וקטורים מרכזיים: אגף החדשנות בחטיבת מערכות טילים וחלל, שיתופי פעולה עם סטארט־אפים, ומאיצים (אקסלרטורים) של החברה - מסגרת שבה מתכנסים יחד עובדים נבחרים כדי לפתח את הרעיונות. את הבחירה של העובדים המאיצים לוקחים בחברה ברצינות רבה, ומנהלת החדשנות מגדירה זאת כ"בחירת טובים ביותר מבין טובים".

"החדשנות היא חלק מהמדיניות של התעשייה האווירית, משום שזה מאפשר לה להיות בשורה הראשונה. הפעילות באקסלרטורים נובעת מההבנה שרוצים לשמר את המובילות. זה מה שאני עושה בכל יום, מביטה על הדברים העתידיים. שום דבר לא על כאן ועכשיו. מה שיושב לי על הכתפיים זה להביט קדימה ולמשוך כקטר את הטכנולוגיות הבאות". קרייס אף מספרת שאין יום שבו לא באים אליה עם יוזמה חדשה. "יש לנו את היזמים הכי טובים, המוחות הכי טובים, הממציאים הכי טובים".

מה מוביל אותך בקבלת ההחלטות?
"ההסתכלות קדימה. אני גם יכולה להסתכל על זה לאורך שנים, כי אני עובדת בתעשייה האווירית יותר מ־20 שנה. למדינת ישראל יש את כל היכולות הנדרשות בחלל, אבל בסוף הכול נעוץ בקבלת ההחלטות - לדעת מה מפתחים. והכי חשוב, ברגע שמקבלים החלטות - צריך להתקדם".

"עם החוצפה הישראלית אפשר להגיע לכל דבר"

כמו שאפשר להבין, אחד הנושאים שיותר מעסיקים את קרייס הוא החלל. מלבד תפקידה כיום בחטיבת מערכות טילים וחלל, היא שימשה בעבר כסגנית מנהל מפעל החלל של התעשייה האווירית ואף הייתה מעורבת עמוקות בבניית החללית בראשית. "בתפקידי במפעל הובלתי את בראשית. הפרויקט הזה הוא ההוכחה שעם החוצפה הישראלית אפשר להגיע לכול, ותמיד אפשר להשתפר".

 ענבל קרייס / צילום: ענבל מרמרי

לצד עבודתה בתעשייה האווירית קרייס משמשת כראש הוועדה המדעית של משימת רקיע - משימה שהושקה כחלק מטיסתו של איתן סטיבה לחלל באפריל 2022. במסגרת המשימה התבצעו ניסויים רבים בחלל, פרי מוחם הקודח של חוקרים ישראלים מכל התחומים. נוסף על כך, בינואר 2023 הוכרז על חתימת הסכם שיתוף פעולה עם חברת אקסיום ספייס להמשך שילוב פעילויות ישראליות בתחנת החלל הבינלאומית.

"במסגרת משימת רקיע נדרשנו להקים ועדה מדעית ולהוביל משימה מדעית־טכנולוגית כמו שאנחנו יודעים. אנחנו מובילים כמות ניסויים עצומה במגוון תחומים, כי כשאומת החדשנות מגיעה - היא עושה את זה ביג, ולא בקטנה. אנחנו מעצמה. הבאנו עשרות רבות של ניסויים מדעיים טכנולוגיים, ואפילו בנאס"א שאלו 'איך עשיתם כל כך הרבה?'".

קרייס מזהה מכנה משותף בין רקיע, שגם בה היא רואה שיא ישראלי, לבין בראשית, שפיתחה עמותת SpaceIL - שניהם הפכו ממשימה פרטית ללאומית. "בנינו 'במקרה' את החללית בראשית, שהייתה משימה שסחפה אותנו והיה נהדר. גם ברקיע זה היה אותו עיקרון - אסטרונאוט פרטי, איתן סטיבה, טס לתחנת החלל וסחב את כולם. קיבלנו במה מרכזית בתחנת החלל הבינלאומית, וכשאנחנו הישראלים באים, אנחנו עושים רעש ובלגן. הפגנו יכולות פורצות דרך לתחנה. באופן אישי אני לא רואה בעיניים, ומכניסה ראש בקיר כשצריך".

עם כל זאת, אין ספק ששחקנית החלל הוותיקה ביותר בישראל היא התעשייה האווירית. את הלוויין הראשון שלה, אופק 1, היא שיגרה לחלל בשנת 1988. לשם השוואה, אלביט שיגרה את הלוויין הראשון שלה לחלל רק בדצמבר 2019. נוסף על כך, התחום הזה מכניס לתעשייה האווירית סכומים בלתי מבוטלים: ב־3 באוקטובר, למשל, חתמה החברה על הסכם למכירת שני לוויינים מדגם OptSat500 לאזרבייג'ן תמורת כ־120 מיליון דולר. כחודש לאחר מכן נודע כי אזרבייג'ן רכשה את מערכת ההגנה האווירית ברק MX מהתעשייה האווירית תמורת כ־1.2 מיליארד דולר.

יתרה מכך, אזרקוסמוס, הסוכנות הלאומית של אזרבייג'ן שאמונה על הלוויינים, מפתחת עם החברה שיתוף פעולה ארוך טווח שיכלול הקמת מרכזי חדשנות ויזמות בתחום החלל באזרבייג'ן והכשרות אקדמיות בתחום. "במערכות הגנה מטילים אנחנו מעצמה, עם ברק וחץ", אומרת קרייס בגאווה. "אנחנו גם מעצמת חלל, עם לווייני צילום, מכ"מים, אופטיים, קטנים ומדעיים. מדינת ישראל הייתה המדינה השמינית בעולם עם כל היכולות בחלל, מא' ועד ת' - פיתוח, שיגור ותפעול".

אמנם במלחמה הנוכחית אנחנו גם נחשפים ליכולות הלוויין של איראן - שמשגרת לא מעט לוויניים, כולל דרך רוסיה לפני שבועיים - אבל קרייס בוחרת להתעסק ביכולות הישראליות. "היכולת שלנו לפעול מהחלל מאפשרת לצלם איפה שבא לנו, מה שבא לנו וכמה שבא לנו. יש לנו לווייני צילום ותקשורת, ואנחנו מחזיקים את היכולות בידינו. יש לכך משמעויות אסטרטגיות. גם חץ 3 הוא יכולת אסטרטגית בחלל. זה לא מובן מאליו. אנחנו מובילים בטכנולוגיות וביכולות".

איך שומרים על זה?
"במרכז החדשנות אני דואגת להמשיך לעמוד בשורה הראשונה, כל הזמן חושבים על הדבר הבא. זה המרוץ. אם אתה לא רץ קדימה - אתה הולך אחורה. אתה חייב להבין מה הדבר הבא, איפה הצעד הבא, איפה המדרגה הבאה. זה אתגר כי אני חיה בסביבה ששבעה מהישגים".

בד בבד צריך לומר ששוק הלוויינים המסחרי העולמי צומח בקצב מסחרר. לפי Market Reports World, השוק, ששוויו היה כ־375 מיליארד דולר ב־2021, צפוי לצמוח עד לכ־541 מיליארד דולר ב־2027. וכחושבים על תחום החלל, קשה להתעלם מאחד, אילון מאסק. כשהוא פרסם את תוכנית המאדים של SpaceX, קרייס הייתה באירוע ההשקה. "ייקח לו זמן, אבל זה הולך לכיוון ברור - תהיה אנושות במאדים. אחרי משימת בראשית, שהייתה כל כך סוחפת, הקמתי את החדשנות של החטיבה בתמיכת ההנהלה ואני עוסקת בעיקר בבינה מלאכותית של הפעלת דמיון ועוד דמיון".

איפה הבינה המלאכותית פוגשת אותך?
"הבינה המלאכותית היא עולם תוכן שלם שמביא לשיפור ביצועים בכל הספקטרום. היא מאפשרת לשפר ביצוע של כל מערכת ביכולות עתידיות. היא עושה את קפיצת המדרגה. זה עולם תוכן רחב, עכשווי מאוד. כדי להיות מומחים בתחום צריך לשלב תוכן של בינה מלאכותי. גם בלוויינים, טילים ומשגרים".

"יש יותר נשים בתחום הביטחוני, אבל לא מספיק"

קרייס נולדה כבת בכורה לרעיה ז"ל ואמנון בירן בקיבוץ מעין צבי. כשהייתה בת 4 עזבו הוריה את הקיבוץ לטובת ראשון לציון - העיר שבה גדלה. אמה הייתה מנהלת חטיבת ביניים ואביה הוא אל"מ במיל' שנחשב לקמ"ן המיתולוגי של סיירת מטכ"ל. כיום היא אם לשלושה וסבתא לשניים. בעלה, פרופ' יצחק קרייס, הוא מנהל בית החולים שיבא תל השומר ובעברו היה קצין רפואה ראשי של צה"ל. וכך הם פיתחו קריירה מרשימה - יחד ולחוד.

 פרופ' יצחק קרייס, מנהל המרכז הרפואי שיבא, בכנס ESG / צילום: תמר מצפי

איך משלבים קריירה של איש קבע בכיר עם קריירה שלך, שגם היא לא פחות מוצלחת?
"אני מאוד מאמינה בשילוב של הכול, וכבר עשרות שנים עושה את זה, למדתי את הבאלנס", היא אומרת ומנסה לא לעשות מזה סיפור. "אלה היכולות שמובילות אותנו. זו תפיסת העולם שלנו: אם נאמין - נוכל לעשות הכול. זה עניין של החלטה שאני גם וגם וגם. אני אמא, רעיה, סבתא, מנהלת, מובילה טכנולוגית ולוקחת עליי עוד דברים. מציעים לי להשתתף בדבר מעניין אז לא אשתתף? בטח אשתתף".

מה מצב הנוכחות הנשית בתחום הביטחוני?
"יש יותר נשים ביחס לתקופה שבה התחלתי, אבל יש הרבה מקום לשיפור. צריך לראות יותר נשים בתפקידי הנהלה בכירה בכל מקום".

אם כבר מדברים על גיוון, בחודש שעבר התקיים אירוע הנחת אבן פינה למפעל היבשה החדש של התעשייה האווירית בבאר שבע, שבו צפויים להיות מועסקים כ־500 עובדים, ויקום בהשקעה של 280 מיליון שקל. הוא צפוי להיפתח ב־2027. בשבוע שעבר דירקטוריון החברה אישר את הצעת הנהלת ויו"ר החברה עמיר פרץ להקמת מפעל חדש באופקים, שבו תשקיע החברה, עם החברה־הבת אלטל, כ־50 מיליון שקל, ובו צפויים להיות מועסקים כ־80 עובדים.

בראייה כללית קדימה קרייס בונה על דור העתיד, ומתנגדת לחלוטין לאמירה שמדובר ב"דור הטיקטוק". "הדור החדש יותר טוב מהדור שלי, הוא מתקדם ועם תעוזה. זה דור שמחובר בינלאומית, גלובלית, זה משמעותי. הוא פתוח וחי את העולם והוא ייקח את המדינה קדימה".