מבחני לשכת עורכי הדין מגלים: המכללה שהפתיעה, האוניברסיטה שאיכזבה

כחודש לאחר שנערך הגל הראשון של בחינות ההסמכה לעריכת דין בצל המלחמה, פורסמו אתמול (ד') תוצאותיהן. עם מספר ניגשים קטן יחסית לשנה שעברה, כאשר רבים מהסטודנטים היו או עודם במילואים, ואחרים עדיין עקורים מביתם - נתוני לשכת עורכי הדין חושפים כמה דברים מעניינים.

● פסק דין בעליון מצית מחדש ויכוח היסטורי על עיצוב דיני החוזים
● רוכשי דירות במגדל היוקרה בתל אביב בתביעה של 46 מיליון שקל

1 הסטטיסטיקה לרעת הניגשים בפעם השנייה

לפני שצוללים לפרטים, נדרשת הערה מקדימה: כדי להבין את המספרים שפרסמה לשכת עורכי הדין' צריך להחזיק כמה נתונים בסיסיים. הראשון שבהם מתייחס לפער שבין הניגשים לבחינה בפעם הראשונה - ובין אלה המכונים "נבחנים חוזרים". הכוונה למי שנכשלו פעם אחת או יותר, ואלה מביניהם שנכשלים בבחינות באופן סדרתי.

נתוני הלשכה העקביים, ששבים גם הפעם, מלמדים שהסיכוי הגבוה ביותר לצלוח את הבחינה ניתן למי שניגשים אליה בפעם הראשונה. כך, למשל, מקרב מי שניגשו לבחינה בפעם הראשונה עברו 75%, כלומר שלושה מכל ארבעה נבחנים.

אולם כאשר בוחנים את כלל הניגשים, כולל אותם סטודנטים שנכשלים במבחן פעם אחר פעם, הנתונים אחרים בתכלית - 54.7% מעבר בלבד, כלומר אחד משניים בערך. מבין מי שניגש לבחינה בפעם השלישית ויותר, יוסמכו פחות מ-20% כעורכי דין.

2 המכללה שהפתיעה בצמרת הרשימה

באופן דומה ניתן גם לבחון את נתוני המוסדות האקדמיים, שיוצאת הדופן בהם היא האוניברסיטה העברית בירושלים. זו רשמה הישג חסר תקדים הפעם - עם 100 אחוזי הצלחה הן בקרב העוברים בפעם הראשונה והן בקרב כלל הניגשים במסגרתה.

100 אחוזי מעבר מקרב מי שניגשו לבחינה בפעם הראשונה כבר נרשמו בעבר, למשל בשנת 2022, באוניברסיטת תל אביב, בר-אילן וחיפה. הפעם הצליחו גם נכשלי העבר של העברית לעבור.

הבאות בטבלה אחרי האוניברסיטה העברית הן אוניברסיטת תל אביב, בר-אילן וחיפה, כולן עם מעל ל-90 אחוזי מעבר, כאשר אצל תל אביב למשל מדובר ב-95 אחוזי מעבר מבין כלל הניגשים.

לאחר מכן, אם בוחנים רק את הניגשים בפעם הראשונה, ממוקמת רייכמן, אולם אם בוחנים את שיעור כלל העוברים, עקפו אותה המכללה למינהל והמרכז האקדמי פרס. המכללה למינהל ממוקמת כבר תקופה במקומות גבוהים יחסית בטבלה, אולם מבחינת המרכז האקדמי פרס מדובר בעלייה של ממש.

המכללה הבאה בתור, בהפרש קל מאוד, היא מכללת ספיר בשדרות, שהיא המוסד שספג את האבידות הרבות ביותר בגוף, בנפש וברכוש, ובכל זאת הצליח לרשום כמעט 90 אחוזי מעבר מבין הניגשים לבחינה לראשונה.

3 ההגמוניה של האוניברסיטאות נשמרה

מה שבכל זאת עדיין ברור, הוא שהאוניברסיטאות הוותיקות שומרות על הצמרת, גם אם חלק מהמכללות מנסות לזנב בהן.

עדיין ישנן מכללות שנתוני המעבר בהן נמוכים למדי, בעיקר אם מסתכלים על שיעור כלל הניגשים מהן. דוגמאות בולטות לכך הן הקריה האקדמית אונו, מכללת שערי משפט והמרכז האקדמי למשפט ועסקים.

השיא השלילי נרשם גם הפעם על שמה של מכללת כרמל, שרק 9% מתלמידיה עברו את הבחינה, ורק אחד משניים עברו מבין אלה שניגשו בה לבחינה בפעם הראשונה.

באופן כללי, סיכויי תלמידי האוניברסיטאות לעבור את הבחינה עומדים, לפחות על-פי הנתונים האחרונים, על 94%, בעוד שמבין בוגרי המכללות עומד הנתון על 49% בלבד.

מובן שישנו הבדל, כפי שמשתקף מן הנתונים, בין המכללות השונות. מבין האוניברסיטאות ההבדלים בין המספרים קטנים הרבה יותר, ומבט על הבחינות בשנים האחרונות מלמד שהם עשויים, כבר במועד הבא, להשתנות.

מכל מקום, דבר אחד ברור: כדי לעבור את הבחינה, אין דבר משמעותי יותר משליטה בשפה העברית ומהיכרות עם המשפט הישראלי. שיעור המעבר של לומדים במוסדות אקדמיים בחו"ל עומד על 22% בלבד, וזה של עולים חדשים על 24% בלבד.

4 היתרון הגדול של המתמחים בשירות המדינה

עוד נתון בולט שפרסמה הלשכה, אך כזה שמחייב גם הוא כוכבית, נוגע לקשר שבין מוסד ההתמחות לשיעור המעבר. על-פי הנתונים, שיעור המעבר הגבוה ביותר מקרב העוברים, 88%, מיוחס למתמחי פרקליטות המדינה, פרקליטויות המחוז, הפרקליטות הצבאית (קרי, עתודאים) והמשטרה.

מנגד, שיעור העוברים בקרב מתמחי הסקטור הפרטי עומד על 50 אחוז בלבד, ואילו בקרב מתמחי בתי המשפט - על 70% בלבד.

הכוכבית דרושה מן הטעם הפשוט שהסקטור הפרטי הוא עצום, וקיימים בו פערים שעשויים להיות דרמטיים בין הפירמות הבולטות, שבהן תנאי הקבלה דומים לפרקליטות ושיעורי המעבר של המתמחים הם ככלל גבוהים מאוד, ובין משרדים אחרים.

כך, מטבע הדברים, גם המצב בבתי המשפט. סטנדרט הקבלה להתמחות בבית המשפט העליון (שם שיעורי המעבר של המתמחים עומדים לרוב על 100 אחוז) או אצל שופטים בכירים בבתי המשפט המחוזיים, לבין זה של ערכאות אחרות, הוא שונה.