הכרעה לאחר 40 שנה בנוגע להפקעת אחת הקרקעות היקרות בישראל: שר האוצר בצלאל סמוטריץ' חתם לאחרונה על צו המפקיע כ־300 דונם מחברה קדישא בתוכנית גלילות דרום שבצפון תל אביב, ומעביר אותה לידי המדינה. בכך הוא שם סוף לסוגיה שנמשכה מאז שנות ה־80 של המאה הקודמת.
● רוכשי דירות במגדל היוקרה בתל אביב בתביעה של 46 מיליון שקל
● אחרי שנים של ייבוש: האם הרחוב הזה בחיפה יחזור למעמדו המסחרי והחברתי?
תוכנית גלילות דרום משתרעת על שטח של כ־1,700 דונם בצפון העיר תל אביב, בין כביש 5, נתיבי איילון ודרך נמיר, ומתוכננת לכלול כ־18,500 יחידות דיור, לצד שטחים נרחבים של מסחר ותעסוקה ושטחים פתוחים. לפני כשבועיים התוכנית אושרה להפקדה בוותמ"ל, אך נדמה היה שאחת הסוגיות המרכזיות הנוגעות לה טרם נפתרה.
הקרקע שבמחלוקת, נרכשה על ידי חברה קדישא סניף תל אביב ב־1959, לטובת הקמת בית עלמין במקום - אלא שבהמשך החליטה המדינה להסב את השטח לייעוד מגורים ולייעודים אחרים, ותבעה לקבל את הקרקע לידיה. חברה קדישא דרשה פיצוי גדול בתמורה לכך, ועל בסיס זה התגלע הסכסוך המתמשך, שלא הוכרע במשך שנים למרות שלל דיונים בין הצדדים.
הדרישה: 400 מיליון שקל פיצויים
הקרקע בדרום גלילות שווה, כמובן, הרבה מאוד כסף. כ־80% ממנה נמצאים בבעלות המדינה, ואמורים להכניס לה עשרות מיליארדי שקלים משיווק הקרקע. חברה קדישא דרשה פיצוי בגובה 400 מיליון שקל על הקרקע, בעוד המדינה הסכימה לשלם רק כמחצית מהסכום. גורמים המעורים בסיפור מציינים כי עלו אף טענות לכך שהפיצוי לחברה קדישא צריך להיות בסכומים גבוהים עוד יותר, מה גם שבחלוף השנים שווי הקרקע הלך ועלה - ודאי לאחר אישור התוכניות הראשונות למתחם, לפני כ־20 שנה, ועוד יותר כעת עם אישור ההפקדה של התוכנית המעודכנת והנרחבת יותר. על פי ההערכות, שווי דונם במתחם הוא כ־12 מיליון שקל, טרם אישור התוכנית החדשה למתחם גלילות דרום, כך ששווי הקרקע המופקעת כולה הוא כ־3.5 מיליארד שקל, לכל הפחות.
במשך שנים ניסו הצדדים להגיע לסיכום בנושא, אך ללא הצלחה. עם הזמן התברר כי נדרשת החלטה של הדרג הממשלתי, ובמילים אחרות - החלטה פוליטית מצד שר האוצר, אשר אמור לחתום על הפקעת הקרקע. לאורך השנים נמנעו שרים קודמים מהחלטה בעניין, וכעת, בחלוף 40 שנים ועל רקע אישור ההפקדה של התוכנית בוותמ"ל, עשה זאת שר האוצר בצלאל סמוטריץ'.
הסוגיה תגיע לבית המשפט?
משמעות ההחלטה בפועל היא שהקרקע רשומה כעת על שם המדינה, ואם חברה קדישא תרצה להשיב את הקרקע אליה, או לדרוש פיצויים בסכומים שהמדינה לא תסכים לתת - היא תצטרך ככל הנראה לפנות לבית המשפט כדי שיכריע בסוגיה, שכן החוק לא מסדיר את נושא הפיצויים באופן ברור במקרים שכאלו.
ממשרד האוצר נמסר בתגובה: "החוק קובע כי מקרקעין שהופקעו על ידי גורם שקיבל הרשאה לכך, אך בפועל לא נעשה בהם השימוש הציבורי, יוקנו לידי המדינה. המקרקעין המדוברים עונים על ההגדרה. משכך, המקרקעין עברו הלכה למעשה לקניין המדינה כבר בשנת 2010, עם חקיקת החוק. לשם ביצוע הרישום הנדרש לאחר ההקניה כאמור, ולאחר שהוצגו בפני השר עמדת גורמי המקצוע במשרד האוצר ובמשרד המשפטים, חתם השר על ההודעה הנדרשת לרישום הזכויות בפנקסי המקרקעין". תגובת חברה קדישא סניף תל אביב לא התקבלה.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
