שיעורן של נשים בקרב הסגל הבכיר המוביל במשרדי הממשלה עומד על 40% - כך עולה מהודעה שהגישה המדינה לבית הדין האזורי לעבודה בירושלים. במשרד המשפטים עומד שיעור הנשים בקרב הסגל הבכיר המוביל על 44% בלבד. כאשר בוחנים את המשרד בכללותו, עומד שיעורן של הנשים על 69.62%, מה שמעלה את השאלה מדוע המספרים הללו לא נשמרים כאשר מטפסים מעלה.
● סגנית רשם הפטנטים טוענת: המועמד שנבחר לראש הרשות לא עומד בתנאי הסף
● ניתוח | מבחני לשכת עורכי הדין מגלים: המכללה שהפתיעה, האוניברסיטה שאיכזבה
הנתונים הוגשו במסגרת הליך שדן בשאלת מינויו של רשם הפטנטים החדש, עו"ד מוטי שורק, ובאי-מינויה של סגנית הרשם המכהנת, עו"ד ז'קלין ברכה, הליך שעליו כתבנו לראשונה בגלובס.
בין טענותיה של ברכה, המיוצגת בידי עו"ד גלעד ברנע, ביחס להחלטת ועדת האיתור בעניינה, ישנה גם טענה הנוגעת להחלטת הוועדה שלא לתת מקום לשיקול של ייצוג הולם בעניין - טענה שהובילה גם להצטרפותה של שדולת הנשים להליך כידידת בית המשפט, חרף התנגדותה של המדינה לכך.
ז'קלין ברכה, סגנית רשם הפטנטים / צילום: אתר משרד המשפטים
בהחלטת ועדת האיתור נכתב בנושא הייצוג ההולם כי "רוב חברי הוועדה סברו כי אין כישורים דומים בין המועמדת הזכאית לייצוג הולם אל מול המועמד המומלץ", תוך שצוין כי "בבחינת נתוני הייצוג ההולם במשרד המשפטים אחוז הנשים בתפקידים הנמנים עם הסגל הבכיר עומד על 70%".
טענה זו נטענה גם בתגובת הראשונה והמרכזית שהגישה המדינה בבית הדין לעבודה. מהנתונים העדכניים שהגישה המדינה לבית הדין ב-22 בפברואר, היא טוענת לשיעור של 65% בסגל הבכיר של המשרד (ולא 58.49% כפי שטענה קודם לכן).
לא נמסר עדכון לבית הדין ביחס לשיעור הנשים בסגל הבכיר המוביל, ובמענה לשאלה קונקרטית מגלובס בעניין, נמסר על-ידי נציבות שירות המדינה כי "הודעות מטעם המדינה הועברו כחלק מהליך משפטי תלוי ועומד. עמדת המדינה בכללותה תדון במסגרת ההליך המשפטי".
ניתן אפוא ללמוד מכך כי שיעור הנשים בסגל הבכיר-מוביל במשרד המשפטים עומד על 44%. יצוין כי נתונים אלה גבוהים מן הנעשה בשירות המדינה בכללותו, שם - על-פי נתוני דוח השוויון המגדרי משנת 2022 - שיעורן של נשים בסגל הבכיר-מוביל עומד על 33% בלבד.
יצוין כי עמדת המדינה, כפי שהוגשה בהליך בעניין רשם הפטנטים, היא שאין לבחון עמידה ביעדי ייצוג הולם ביחס ל"תתי-קבוצות", כמו סגל בכיר-מוביל למשל. משמעות קבלת גישתה של עו"ד ברכה, לפיה יש לבחון את שיעור הנשים בסגל הבכיר המוביל, נכתב, "יש בה כדי להוות פתח לטענות אחרות ביחס לבחינת עמידה ביעדים ביתר הרמות".
לעמדת המדינה, את הבחינה יש לערוך ביחס למבחן המכונה "המבחן המשולש", הכולל התייחסות לשיעור הייצוג ההולם במשרד הממשלתי הנבחן כולו, בדירוג או העיסוק הקונקרטי שבו מדובר, וביחס לדרגות שירות המדינה. על-פי פרמטרים אלה, נכתב בתגובת המשרד, שיעור הנשים עולה על 50%. "המדיניות המיושמת היא סבירה ונגזרת מהוראות החוק, ואין עילה להתערב בה".
כזכור, ההליך שבמסגרתו הוגשו נתוני המדינה בדבר ייצוג הולם נסב על טענותיה של עו"ד ברכה, סגנית רשם הפטנטים המכהנת, כלפי היבחרו של עו"ד שורק לתפקיד הרשם וראש רשות הפטנטים - ואי-בחירתה שלה. טענותיה של ברכה כוונו בעיקר כלפי עמידתו של שורק בתנאי הסף לתפקיד, אך גם בהתנהלותה של ועדת האיתור בהיבטים נוספים, ובהם ביחס לסוגיית הייצוג ההולם.
בתגובה שהגישה המדינה להליך, היא דחתה את טענותיה של ברכה, הדגישה כי הליך ועדת האיתור ומינויו של שורק לתפקיד התקיימו באופן תקין ונאות, ואין כל עילה להתערב בהם; כי שורק עומד בתנאי הסף; וכי הוא נמצא כמתאים ביותר לתפקיד, בעוד ברכה לא.
בכל הנוגע לייצוג ההולם טענה המדינה כי "מתן עדיפות למועמדים מקרב קבוצה הזכאית להעדפה מתקנת וחובת ייצוג הולם ניתנת כאשר אותם מעמדים בעלי כישורים דומים לכישורי מועמדים אחרים", וכי "רוב חברי הוועדה סברו כי אין כישורים דומים בין המבקשת (ברכה - נ"ס) לעו"ד שורק".
משרד המשפטים: סוגיית הייצוג ההולם אינה רלוונטית לענייננו
ממשרד המשפטים נמסר: "ועדת האיתור מצאה את עו"ד מוטי שורק כמועמד המתאים ביותר לתפקיד רשם הפטנטים, זאת בהתאם לכישוריו ויכולותיו כפי שהוצגו בפני הוועדה. אין ספק בדבר חשיבותו של עיקרון הייצוג ההולם, אולם הוועדה לא מצאה כי יש למועמדים כישורים דומים, ולכן סוגיית הייצוג ההולם אינה רלוונטית לענייננו.
"מעבר לצורך, בהקשר לנתוני ייצוג הולם במשרד המשפטים, יודגש כי בכל מכרז או וועדה ניתנת התייחסות לחברי הוועדה בדבר חשיבות מתן ביטוי לשוויון המגדרי והעדפה מתקנת בנסיבות הנדרשות, ולראיה - שיעור הנשים הגבוה בקרב עובדי המשרד ובקרב בכירים בכלל. בהתאם לכך, בתקופת ההנהלה הנוכחית נבחרו לתפקידים בכירים מספר נשים, בהן המשנה למנכ"ל, ראש החטיבה החברתית, פרקליטות מחוז, ראש היחידה להסדרת תחום ביקורת פנים ומנהלת אגף בכיר דוברות, הסברה ותקשורת.
"משרד המשפטים רואה לנגד עיניו את הצורך המהותי בבחירת האנשים והנשים הטובים והטובות ביותר כעובדיו וכעובדותיו, הן במשרות זוטרות וביתר שאת באיוש המשרות הבכירות. מעבר לכך לא נוכל להתייחס, מאחר שההליך עומד ותלוי בבית הדין לעבודה".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
