ענקית הרחפנים הסינית מטילה אימה על וושינגטון, אז למה בצה"ל לא מתרגשים

חברות סיניות רבות נחלו הצלחה בינלאומית בשנים האחרונות וכבשו את שוקי המערב, אבל פעילותה של אחת מהן עוררה פניקה של ממש בוושינגטון, ונראה שהגיע הזמן שיתייחסו לבעייתיות שברכישת מוצריה גם בישראל. מדובר על ענקית הרחפנים DJI, שלפי הערכת NBC חולשת על יותר מ־70% מהשוק העולמי. החברה שנוסדה ב-2006 והייתה הראשונה מסוגה ומהיקפה בתחום מעסיקה יותר מ־14 אלף עובדים, ורבע מכוח האדם עוסק במו"פ כדי לשמור על מיצובה כמובילת שוק. זמינות המוצרים שלה בשוק הביא אותם גם לידי ארגוני טרור.

● ג'ו ביידן הכריז על הקמת נמל סיוע הומניטרי לעזה. כך זה יעבוד 
● ראיון | התחזית הקשה של אלן דרשוביץ: "ישראל צריכה להיות מוכנה ליום שבו אמריקה לא תתמוך בה יותר" 
● ראיון | האם רק פסיכולוגים יכולים לטפל במצוקות נפשיות? הפרופסור שרוצה לנער את התפיסה 

ב־7 באוקטובר טלטל השימוש ברחפנים את המציאות הישראלית, כשאמצעים שייצרה אותה DJI שימשו את מחבלי חמאס. הטרוריסטים הללו לא המציאו את הרעיון: זמן קצר לאחר פלישת רוסיה לאוקראינה האשים הממשל בקייב את DJI כי הם "שותפים למלחמה". הסיבה לכך הייתה הפעלה רוסית רחבת היקף של הרחפן "מאביק 3" ומערכת אירוסקופ, המאפשרת לזהות מיקומים של מפעילי כטב"מים. מובן שאם שואלים את החברה, היא מכחישה מכל וכל קשר לגופים צבאיים.

עוד לפני כן, ב־2021, החברה הואשמה כי נטלה חלק פעיל במעקב שביצע המשטר הסיני אחרי האויגורים במחוז שינג'יאנג במערב המדינה. באותה השנה הגדיר משרד ההגנה האמריקאי את מערכות DJI כ"איומים פוטנציאליים על הביטחון הלאומי".

לפי הערכות DII (Drone Industry Insights), גוף גרמני שמתמחה בעולם הרחפנים, שוק הרחפנים העולמי צפוי לצמוח מ־30.6 מיליארד דולר ב־2022 לכ־55.8 מיליארד דולר ב־2030. חלק מהותי מאותה צמיחה נובע מהעניין הגובר במגזר הפרטי ברחפנים כתחביב - שימוש לכאורה תמים, אבל עלול ליצור סכנה של ממש.

בזמן שאזרחים אמריקאים רכשו בהמוניהם רחפנים מכל הבא ליד, בוושינגטון נכנסו לבהלה. החשש האמריקאי נובע מכך שכטב"מים מתוצרת סינית עלולים להוות מקור מודיעין משמעותי למשטר בבייג'ינג. הרחפנים, גם אם אזרחיים, יכולים לסייע במיפוי שטחים ומתקנים אסטרטגיים, ברמת דיוק שלעתים תהיה טובה יותר מלוויינים. סיבה מרכזית לכך היא רמת אבטחת התקשורת הנמוכה שלהן. על כן, הן עשויות להוות מקור מידע משמעותי.

החברה שייסד פרנק וואנג מציעה אמצעים שונים המאפשרים לאדם מן הרחוב ליהנות מהפעלת רחפן, וכן אמצעים לצרכים שונים כמו תעשיית הסרטים, חילוץ והצלה ואפילו דישון שדות חקלאיים. לחברה יש שלוחה ישראלית - סניף בהרצליה שממנו כל אדם מהרחוב יכול לקנות רחפן.

"DJI הצליחה להשתלט על השוק, היא עושה דברים מדהימים - אבל המצב מסוכן", אומר לגלובס ד"ר הראל מנשרי, ממקימי מערך הסייבר בשב"כ, וכיום ראש תחום הסייבר ומרצה בכיר ב־HIT, מרצה בפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב ובמחלקה למדעי המידע באוניברסיטת בר אילן. "כשמפעילים כל מכשיר של החברה, הוא מתחיל באופן מיידי לחפש ערוץ מהמפעיל. הרחפן מעוניין למצוא מוצא לאינטרנט ומתקשר לרשימת שרתים ממשלתיים סיניים שנמצא בקושחה. לסינים יש את היכולות, הכוונות והאסטרטגיה שלהם. כדאי להכיר זאת היטב".

 ד''ר הראל מנשרי / צילום: יח''צ בר אילן

ניתוק עשוי להיות משימה בלתי אפשרית

מתוך הפנמה של הסכנה שנובעת מרחפנים מתוצרת סין, בוושינגטון החלו להיאבק בהם ב־2020. בדצמבר אותה שנה, משרד ההגנה האמריקאי השיק את את תוכנית בלו UAV, האוסרת על גופי המשרד להשתמש בכלי DJI בשל החשש כי הרחפנים משמשים לריגול זר. בד בבד, משרד המסחר הכניס את ענקית הרחפנים הסינית לרשימת חברות שלגופים אמריקאיים אסור ליצא להם טכנולוגיה, מתוך חשש לפגיעה בביטחון הלאומי. בעקבות הצעד הזה, נאסרה הצגת DJI בתערוכת הטכנולוגיה המפורסמת CES.

מיד לאחר הצעדים הללו של וושינגטון היה ברור כי בניגוד, למשל, למאבק בוואווי - ענקית הטלקום הסינית שנחשדה ב"איסוף מידע ביטחוני רגיש" בארה"ב - ניתוק מ־DJI עשוי להיות משימה בלתי אפשרית. בשלהי 2021, כשנה לאחר השקת תוכנית בלו UAV, עדיין יותר מ־900 גופים ציבוריים אמריקאיים השתמשו במוצרי DJI - כולל משטרת ניו יורק ומשטרת בוסטון.

זו הסיבה שהמשיכו לנקוט צעדים נוספים. בדצמבר 2021 החליטה ממשלת ארה"ב להכניס את DJI לרשימה שחורה להשקעות. המשמעות אמנם הייתה הטלת איסור על משקיעים אמריקאים לקנות או למכור מניות בחברה, אבל הצעד לא נתפס כמשמעותי במיוחד. הסיבה: DJI היא חברה פרטית למחצה, ובנתח העיקרי - כמיטב המסורת הסינית - מחזיקה המדינה באמצעות גופים שונים.

לכן, בשנים האחרונות קידמו בקונגרס חקיקה שעברה בסנאט ובבית הנבחרים, לפיה החל מהשנה ייאסר שימוש ברחפנים מתוצרת סינית בכלל הגופים הממלכתיים האמריקאיים. המחשה להשלכות של הצעד התקבלה בפלורידה, שלא חיכתה לחתימת הנשיא ג'ו ביידן על אשרור החוק ואסרה שימוש ברחפנים סיניים. התוצאה הייתה קרקוע של כמעט כל מערכי הרחפנים, שכן 92% מהרשויות בפלורידה התבססו על DJI.

ברמה הכלל־אמריקאית, כטב"מים מתוצרת סין שולטים על יותר מ־90% מרחפני התחביב בארה"ב, על כ־70% מהשוק התעשייתי ועל כ־77% מתוך השוק הפרטי הכולל. כך לפי דוח של התאחדות המערכות הבלתי המאוישות העולמית. אף על פי כן, החברה לא נתפסת כמונופול במדינה, בניגוד, למשל, מבריטניה. בממלכה, כל חברה שמחזיקה ביותר מ־25% מנתח שוק היא מונופול.

המתחרות: אמריקאית ואחת שמתיימרת להיות

הצעדים של ממשל ביידן מצליחים לנגוס בנתח השוק האדיר של DJI. לפי ניתוח של הגוף הגרמני DII, נתח השוק של DJI ירד במהלך 2023, בזמן שסקיידיו האמריקאית ואוטל האמריקאית־סינית צמחו. אוטל היא תופעה די חריגה משום שהיא מציגה רחפנים בעלי דמיון לאלה של DJI, כמו רחפן EVO שלה שעומד מול מאביק של חברת הענק.

אוטל הצליחה למתג את עצמה בתור אמריקאית בזכות פעילות נרחבת בסיאטל ובעמק הסיליקון, אף שבשורה התחתונה, המטה של החברה שנוסדה ב־2014 עודנו בשנזן, סין. בדיוק כמו המטה של DJI. ההבדל בינה לבין DJI הוא שבשנת 2020 היא נכנסה בשיא העוצמה לארה"ב באמצעות EVO II, המיוצר במדינה. זהו תעלול שיווקי לא קטן שנעשה עבור הטייטל Made in USA, משום שגוף המטוס מיוצר בסין, מצלמות האינפרא אדום/תרמיות מיוצרות בחברת פליר האמריקאית ורכיבים נוספים בכלל מסוני היפנית. הצעד השיווקי עזר לחברה הסינית, שמוכרת למשרד החקלאות האמריקאי, ועד לאחרונה גם במשטרת הקפיטול שקלו לרכוש ממנה רחפנים.

בניגוד לאוטל, סקיידיו שנוסדה אף היא ב־2014 היא חברה אמריקאית מובהקת. יתרה מכך, היא יצרנית הרחפנים האמריקאית הראשונה שהפכה ליוניקורן ב־2021. הזינוק בפעילות החברה נרשם כשהחליטה אסטרטגית לפנות לצרכים ארגוניים, כמו משימות נדרשות לתחום התשתיות, התובלה או החקלאות. עדות לאמון בחברה התקבל בתחילת השנה שעברה, כשסקיידיו הצליחה לקבל 230 מיליון דולר בסבב גיוס E. פארוט, חברה אחרת מחוץ לארה"ב שעוסקת בפתרון צרכים ארגוניים, הציגה צמיחה של 3.3% בהכנסות במחצית הראשונה של 2023.

לוושינגטון אין יכולת להגביל כליל את DJI

ב-DJI החליטו להיאבק בנגיסה בנתח השוק העולמי בעזרת מחלקת המו"פ. באוגוסט האחרון חשפה החברה את רחפן המשלוחים הראשון שלה, פלייקארט 30, שמתווסף לקטלוג מוצרי DJI שמתבסס על רחפני תחביב וכלים ארגוניים. פלייקארט יכול לשאת 30 ק"ג, ובתחילה משווק רק בסין, לא מן הנמנע בשל החשש מצעדים אמריקאיים.

החברה נוקטת מהלכים שיכולים להיתפס ממש כ"אצבע בעין" לממשל ביידן, בצל המתיחות עם סין. צעד כזה הוא פתיחת חנות המותג הראשונה של DJI בארה"ב השבוע בניו יורק. מוצעים בה רחפני מאביק, אייר, אבאטה ו-FPV. החברה מציעה שם למכירה את אמצעי הצילום המתקדמים שלה כמו ערכת רונין, שמסוגלת לצלם ברזולוציה של 8K. באתר DJI הישראלי אפשר למצוא שלל רחפנים, החל ממיני 3 שמחירו 3,650 שקל, דרך אבאטה ב־7,200 שקל ועד מאביק 3 פרו ב־11 אלף שקל.

אדם וולש, ראש תחום המדיניות הבינלאומית של DJI, ניצל את התקופה הנוכחית כדי לשלוח מסר למתחרות האמריקאיות בראיון לאתר Dronelife המסקר את עולם הרחפנים. "DJI צמחה במהירות כמובילה ראשונה בשוק", ציין וולש. "אנחנו מהווים נתח ניכר מהשוק, והמתחרות שלנו בארה"ב נאבקות מולנו באיכות ובמחיר. לכן, מתאמצים מאוד להחרים אותנו ברמה הפדרלית. זה לא בא משום מקום".

במסגרת סל הכלים של הנשיא ביידן יש לו את היכולת להטיל איסור חירום על יבוא DJI. אולם, המציאות מוכיחה כי לא רק שבחר שלא לעשות זאת - החברה הציבה כעת חנות בלב ניו יורק. ההתפתחות הזו מעידה כי אמנם היו שמחים בוושינגטון לבלום אף יותר את ענקית הרחפנים הסינית, אבל מכירים במגבלות הכוח, שכן אין להם יכולת להגביל כליל את DJI.

"בשנה החולפת אפילו הודו סיימה את הרומן שלה עם DJI", אומר לגלובס רותם מי-טל, מנכ"ל חברת החדשנות אסגארד מערכות, המתמחה ביישומי בינה מלאכותית ופיתוחים טכנולוגיים לצרכים ביטחוניים. "ההודים החלו להקים תעשיות רחפנים מקומיות בייצור עצמי, Made in India. הודו היא שוק שאף חברה או תאגיד לא יכולים להתעלם ממנו".

 רותם מיטל / צילום: אמיר וולוקוביץ

"אין ספק שבארה"ב יעצרו אותם"

כעת, במיוחד בצל המלחמה והשימוש של חמאס באמצעים, נשאלת השאלה כיצד תתנהל ישראל מול DJI. כפי שרותם מי־טל מציין, "מערכת הביטחון הישראלית, כמו משרדי הגנה במדינות מערביות רבות, הצטיידה בעשור האחרון ברחפנים של DJI, החל מדגמי פנטום, דרך מאביק ואף דגמי אגרס כבדים שיכולים לשאת מטענים ייעודיים רציפים למשך זמן רב יותר. בשנים האחרונות החלה ישראל להתבסס על תעשייה כחול־לבן, כמו תעשייה אווירית ואלביט, וגם מערכות אמריקאיות כמו אנאפי".

ד"ר מנשרי, המעורה באמצעים הטכנולוגיים הסינים, מסביר: "בצבא מכירים את הבעיה, אך אמרו 'הרחפנים זולים, אז נקנה'. מושיבים חיילים במטרה לעקר את היכולת מהקושחה. זו טעות כי ברגע שרוכשים מערכת שיש בה פגמים, אז יודעים מה שיודעים - אבל ייתכן שלא עולים על כל ערוצי השידור".

בסיכומו של דבר, המומחה הבכיר מסביר כי אם אזרח רוכש רחפן לצרכים פרטיים זה יפה ונחמד, "אבל אם מערכת הביטחון רוכשת, זו סכנה. לצערי, מערכת הביטחון שלנו עושה זאת. לאמריקאים לקח זמן להתעורר, אבל הם התעוררו, והם יודעים למה. אין לי ספק שבארה"ב יעצרו אותם".