טעות היסטורית: מה לדעתכם הנכס הטוב ביותר להשקעה לטווח ארוך?

הכותב הוא עורך דין בהשכלתו העוסק ומעורב בטכנולוגיה. מנהל קרן להשקעות במטבעות קריפטוגרפיים, ומתגורר בארה"ב. כותב הספר "A Brief History of Money" ומקליט הפודקסט KanAmerica.Com. בטוויטר @ChananSteinhart

מזה שנים עורכת חברת גאלופ בארה"ב סקר שבו מתבקשים הנשאלים להשיב: "מה לדעתכם הוא הנכס הטוב ביותר להשקעה לטווח ארוך?" הבחירה היא מבין מניות, איגרות חוב, זהב ופיקדונות נושאי ריבית. בסקר האחרון שפורסם במאי 2023 תפס את המקום הראשון הנדל"ן, עם 34% מהמשיבים, במקום השני דירגו 26% מהמשיבים את הזהב כהשקעה הטובה ביותר לטווח ארוך, ורק במקום השלישי דורגו המניות עם 18% מהמשיבים.

● המטבע שעקף את הביטקוין מתחילת השנה והקרן האהובה על המשקיעים: 4 גרפים שממחישים את הראלי בקריפטו 
● ניתוח | זה אפיק ההשקעה הכי מסוכן בבורסה. האם הוא מתאים לכם? 

לתוצאות, למרבה הפלא, אין קשר של ממש לניסיון ההיסטורי. מאז 1974, עת שוחרר למסחר, ידע הזהב רק 22 שנה של עליות, לעומת 31 שנים של ירידות, רובן חריפות מאוד. לעומתו מדד S&P 500 עבר רק 6 שנים של ירידות לעומת 47 שנים של עליות. הארוך בשווקים הדוביים במדד המניות לא עלה על 18 חודשים, אך בזהב היו שני שווקים דוביים, האחד בן 18 שנה והשני בן 6 שנים. גם תשואת מדד המניות היתה טובה בהרבה. במהלך 50 השנים האחרונות ממוצע ההחזרים השנתיים במדד המניות עמדו על 11.13%. ממוצע ההחזרים של הזהב עמד על 7.78% בלבד. במילים אחרות, מי שהשקיע 100 אלף דולר בזהב משעה שהפך חוקי, היו ברשותו היום בערך 2.5 מיליון דולר; אך אותו סכום במדד S&P 500 היה מניב לו כ-4.8 מיליון דולר, לא כולל דיבידנדים. גם מבחינת עומק הירידות (drawdown) מדד המניות ניצח ובגדול. בכל השווקים הדוביים הירידות לא עלו על 45%, ומנגד הזהב ירד כדי 60%. אם מביאים בחשבון את גרף הזמן והאינפלציה, מהשיא ב-1980 ועד השפל ב-2001 ירד הזהב ביותר מ 80%, ואפילו היום, ב-2024, המחיר עדיין נמוך בכ-22% בהתאמה למדד, מהשיא של 1980. המסקנה ברורה: בין האמונות והתחושות לגבי העתיד לבין העובדות מהעבר אין שום קשר.

ניכור מובנה בין הבומרס לבין הביטקוין

אף שאין גוף בעולם העוסק בקידום הביטקוין, המטבע הדיגיטלי הפך בתוך 15 שנים בלבד לאחד המותגים הידועים בעולם. בסקר שערך מכון המחקר פיו ריסרץ' ב-2023 אמרו 88% מהאמריקאים שהם שמעו עליו. מספר דומה נרשם בסקר ביפן. בגרמניה המספר 86%, ומעל 70% מתושבי הודו גם הם שמעו על המותג. אך אף שהרוב המוחלט של האנשים בעולם שמעו על ביטקוין, קיימת שונות גדולה מאוד ביחס להשקעה או לשימוש בו. כ-15% מהאמריקאים מחזיקים בקריפטו, אך הפער בין הקבוצות המחזיקות גדול. כך, על פי הסקר של פיו ריסרץ', בקבוצת הגיל שבין 18 ל-29 כ-41% מהגברים השקיעו, סחרו או השתמשו במטבעות קריפטו, זאת לעומת 16% מהנשים באותה קבוצת גיל. רק 8% מבני ה-50 היו מעורבים בפעילות כלשהי בקריפטו, וכשמדובר במי שעבר את גיל 65 המספר צונח ל-4%.

ישנם הסברים רבים מדוע בומרס אינם נוטלים חלק במהפכת הקריפטו. אי הבנת הקונספט, ראייתו כתרמית, היעדר ערך פנימי, או חשיבה כי מאחר ואין מאחורי הביטקוין חברה המייצרת הכנסות או מדינה המגבה אותו, לא יכול להיות לו ערך אמיתי לאורך זמן. כל אלה הסברים טובים, אך ייתכן ויש עניין אחר. דור הבומרס הוא הדור שנהנה ביותר מעידן הפיאט. הוא חי בתקופה של פריחה כלכלית ושל התנפחות בועת נכסים פנומנלית בעקבות הגידול העצום בהיצע הכסף. מכיוון שכך, הוא נוטה להאמין במוסדות הפיננסיים ובמערכת בכלל. הביטקוין, לעומת זאת, נולד על רקע אי אמון במערכת הזו, וביסודו הוא מערכת "ללא אמון". אין בו סוכנים שתפקידם לתווך אמון, כמו כרטיסי אשראי או בנקים, ומערכת הטרנזאקציות כולה בנויה על הרעיון של היעדר היכרות ואמון בין הצדדים. הביטקוין הוא גם מערכת דיגיטלית לחלוטין, ללא פרצוף או שירות לקוחות, ומשום כך גם מופשט ומסובך מאוד. חיבור כל אלה יחד מביא לניכור המובנה בין הבומרס לבין הביטקוין, וההסברים דלעיל הם הרציונליזציה.

רמז לכך ניתן לקבל מהנתון הבא: כ-20% מהמשקיעים בארה"ב מחזיקים זהב בתיק ההשקעות שלהם, כך על פי סקר משנה שעברה של חברת SPDR ETFs. הסיבה העיקרית לאחזקה, ולאותה אמונה מסקר גאלופ דלעיל שלפיה זהב הוא הנכס הטוב לטווח ארוך, מבוססת על 6,000 שנה של קיימות וערך היסטוריים. במהלך השנים היו לזהב שתי תכונות עיקריות וחשובות. הוא היה דרך לסחר (mean of exchange), אם כי בגלל ערכו הגדול רוב המטבעות שבהן נעשה המסחר הקמעונאי היו דווקא מכסף, וכן היה דרך לשמר ערך (store of value) לאורך שנים. עם הזמן נעשה בו גם שימוש שלישי גדל והולך - בעולם האסתטיקה והתכשיטים. אף שתושבי כדור הארץ הנוכחיים מעולם לא חיו בעידן שבו הזהב תפקד בתפקידיו ההיסטוריים, מעמדו המרכזי בתרבות המערבית הנחיל לרבים ממשקיעי המאה ה-21 את האמונה כי נכס זה הוא מגדר אולטימטיבי. זאת אף שאין מאחוריו מדינה, הוא אינו משלם דיבידנד, ואינו בעל ערך פנימי של ממש. כה חזקה אמונה זו במעמדו של הזהב עד כי לסוף 2023, הבנקים המרכזיים בעולם החזיקו במרתפיהם 36,700 טון ממנו (כ-2.5 טריליון דולר). כנראה שאלה רואים בו גם בעל תפקיד כלשהוא במערכת מוניטרית עתידית.

מנפיקה יצירת אמנות חדשה בכל חמישה ימים

על מנת לשרוד בני אדם זקוקים לאנרגיה - למוצרים המספקים אנרגיה פנימית (אוכל) או חיצונית (מקור חימום ומקלט). למוצרים כאלה יש ערך פנימי אמיתי. אך למרבה הפלא, מחירם בדרך כלל אינו גבוה במיוחד, כנראה משום שהצורך הנמשך יצר דרכים לוודא כי בעולם המודרני לא יהיה מחסור מתמשך מהם. הסיבה איפוא הנותנת לזהב ערך פר נפח הגדול אלפי מונים מאשר לכיכר לחם או לחבית נפט, בא ממקום אחר לגמרי - ממערכת האמונות והמיתוסים האנושית.

ליצירת אמנות מקורית אין ערך אסתטי הגבוה פי אינסוף מעותק מדויק שלה. יתרה מזאת, יש והקונים משלמים סכומי עתק אפילו עבור צילומים. כך למשל בשנת 2022 נמכרו שני צילומים כל אחד ביותר מ-11 מיליון דולר, אף שניתן להוריד באינטרנט את הקבצים הדיגיטליים של אותם הצילומים, הנמצאים אגב מחוץ לטווח הזמן של זכויות היוצרים. שני צילומים אלה אינם אלא טיפה באוקיינוס שוק האמנות הבינלאומי, אשר מזמן אינו מתמקד באסתטיקה בלבד. לאמנות יש ערך פיננסי ויש עניין גובר של משקיעים באמנות כנכס, כהשקעה אלטרנטיבית.

בשנת 2019 הקטגוריה עלתה מדרגה ויצירות אמנות החלו להיות מוצעות כהשקעה דרך מנגנון של סקיוריטיזציה. חברה ניו יורקית בשם מסטרוורקס רוכשת יצירות אמנות יקרות, הנשארות מוצגות בגלריות או מוזאונים, ומנפיקה אותן לציבור. המניות, שכל אחת מבטאת שבריר בעלות ביצירה ספציפית, נמכרות ונסחרות בפלטפורמה שפיתחה החברה. בין היצירות שהנפיקה החברה עבודות של פיקסו, מונה, וורהול ואחרים, ולדבריה היא מנפיקה יצירה חדשה בכל חמישה ימים. בסך הכל לחברה נכסים מנוהלים בשווי כמיליארד דולר. אם הרעיון של סקיוריטיזציה של שוק האמנות נשמע מגוכח, תחשבו שוב. בסוף מה ההבדל הגדול בין יצירת אמנות של אנדי וורהול המוצגת בגלריה, ושהמשקיע מחזיק 0.001% מהבעלות בה, ובין יצירה כזו המוחזקת בכספת בה מחזיקים נאמר שני בעלים, מלבד היקף "זכויות ההשווצה" (bragging rights) שלהם?

קשה להעריך עד כמה יתפוס שוק "האמנות במניות" הזה, אבל את שוויו של שוק האמנות היום ניתן להעריך. על פי CAIA, חברה המתמחה בהשקעות אלטרנטיביות, הוא עומד על "כ-60 מיליארד דולר לשנה, וסך שווי השוק של נכס אלטרנטיבי זה עומד על 1.7 טריליון דולר". הנה לכם קבוצת נכסים נוספת ללא ערך פנימי, שאינה משלמת דיבידנדים, ללא גיבוי של מדינה, בנויה כולה על מיתוסים, פיקציות חברתיות ופסיכולוגיה אנושית.

האמנות הקלאסית אינה תופעה ייחודית. אנשים קונים ומשלמים מיליארדים עבור נכסים רבים הבנויים על אופנה, טעמים ואמונות. אפילו אם מדובר בנעליים משומשות, גופיות ישנות וקלפי נייר. שוק מזכרות הספורט הוערך בעולם בשנת 2021 ב-26 מיליארד דולר והוא צפוי לגדול עד 2032 כדי 227 מיליארד דולר, כך על פי ניתוח שערכה חברת מרקט דיסייפר. בנסיבות אלה, לא פלא כי בשנת 2022 נמכר קלף קרטון משנת 1952 ועליו תמונה של שחקן בייסבול פופולרי, מיקי מנטל, במחיר של 12.6 מיליון דולר, ובשנת 2023 נמכרו בשני מיליון יורו זוג נעלי ספורט משומשות שנעל פעם אחד, מייקל ג'ורדן. היה זה אגב מחיר מציאה לעומת 10 מיליון דולר ששולמו עבור חולצת ספורט משומשת אותה לבש בעבר.

המפתח להעריך את העתיד המצפה לביטקוין, כמו לכמעט כל נכס, תלוי יותר מכל ביכולת להעריך את מערכת האמונות, המיתוסים והאופנות של הדמוגרפיה בעתיד. שינוי טעמים כזה ביחס לביטקוין כבר ניכר. ביטוי מובהק לכך ניתן למצוא בדבריו של לארי פינק, מנכ"ל חברת ניהול הנכסים הגדולה בעולם בלקרוק, מאוקטובר שעבר: "אני חושב שהקריפטו היום הוא מעבר לנכס מובטח (flight to quality) בהתחשב בכל הדברים המתרחשים בעולם היום". קשה לנבא את העתיד, אך עם רמת האימוץ של הקריפטו מצד הדורות הצעירים, יש סיכוי כי עם הזמן נגדל למציאות שתיאר ריי דאליו מייסד ברידג'ווטר, קרן הגידור הגדולה בעולם: "ביטקוין הוא האלטרנטיבה של הדור הצעיר לזהב, המבוסס היטב כאלטרנטיבה לכסף פיאט". העתיד אינו ידוע אך דבר אחד ברור: כל עוד ילך ויגדל מספר הדולרים בעולם,יתנפחו מחירי הנכסים, ועמם גם הרצון למצוא הגנות מפני בועה שכזו. משני צדי המשוואה הזו, עשוי הביטקוין ליהנות.

אזהרה חמורה: ביטקוין הינה השקעה מסוכנת. הוא איבד מערכו עשרות אחוזים בשנים עברו ויכול לאבד את כל ערכו בעתיד. כתבה זו, כמו האחרות כאן, אינם ייעוץ השקעה, המלצה או הזמנה לבצע השקעה כלשהי. כל הכתוב כאן הוא לצורך מידע בלבד. כל השקעה בכל תחום ובכלל זה ביטקוין צריכה להעשות לאחר ייעוץ בגורמים מקצועיים ובהתאמה אישית למשקיע.